פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
דף זה ערוך לצפייה מיטבית ברזולוציה של 800*1280 ומעלה - לצפייה ברזולציות נמוכות יותר לחצו כאן
דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס היתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה". זה כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה.
המזרח הקרוב היה ביתן של תרבויות עתיקות ומפוארות - שומר, אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה והחתים הן אך חלק ממגוון תרבותי עצום, שכלל גם את ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, עבר הירדן וכן התרבויות בלבנון כגון אוגרית, צור וצידון. המזרח הקרוב הכיל בתוכו תרבויות מורכבות ומרתקות, שפיתחו את הכתב על כל גוניו כולל כתב יתדות בשומר, כתב הירוגליפי במצרים העתיקה וכתב אלפבית בכנען, ידע במתמטיקה ובאסטרונומיה, באדריכלות ובאמנות, כמו גם דתות ומבנים תרבותיים וחברתיים מורכבים, והותירו אחריהן ערים חרבות, ספריות, כתובות קיר, קברים וחפצים אחרים, חלקם גלויים לעין כמו הפירמידות במצרים, וחלקם נטמנו תחת שכבות של אדמה.
מדע הארכאולוגיה התפתח באופן שיטתי כמדע במהלך המאה ה-19. מדע זה הגיע להשגים משמעותיים בחשיפת תרבויות העבר המפוארות במזרח הקרוב, פיענוח שיטות הכתב שהותירו אחריהן, ותיאור החיים בהן בכל מובן. ארכאולוגים חפרו במצרים, במסופוטמיה ובאנטוליה, והעלו לעתים ממצאים דרמטיים ומלהיבים, כדוגמת מסכת המוות של תות ענח אמון, שהתגלתה בשנת 1922 והציתה את דמיון העולם.
פורטל זה מוקדש לתרבויות העבר המפוארות, אך גם לאישים, לאתרי החפירות מהתקופה הנאוליתית ועד שנת 1700 השנה האחרונה שממצאיה מוגדרים כעתיקה לפי חוק העתיקות, וכן למתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.
כוכב הירדן הוא גן לאומי, אתר ארכאולוגי הממוקם בקצהּ המזרחי של רמת יששכר רמת כוכב, בשולי הגליל התחתון. במקום שרידים ארכאולוגים מתקופות שונות, ביניהם חורבות יישוב עברי קדום, שרידי כפר פלסטיני ושרידיו של מבצר צלבני מפואר. האתר ממוקם על פסגה שגובהה 312 מטרים מעל פני הים, ושיפוליה המצוקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים מעל לבקעת הירדן שפרושה לרגליה ממזרח.
ההיסטוריון המוסלמי בן המאה ה-12 אבו שמא, תיאר בכתביו את המבצר הצלבני ששכן במקום: "קבוע בינות לכוכבים, כקן נשרים ומקום משכן הלבנה".
הספינקס הגדול של גיזה הוא פסל עתיק שבמרכז פניו ישנו שקע ברוחב של מטר אחד, במקום בו אמור להיות אפו. האגדה אומרת כי האף נשבר ונפל מיריית פגז תותח של צבא נפוליאון. כיום ידוע שאגדה זו אינה נכונה. הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן צייר את הספינקס בשנת 1737, בציור בו נראה הספינקס ללא האף, וזאת לפני בוא צבאו של נפוליאון למצרים. ההיסטוריון המצרי אל-מרקיז כתב במהלך המאה ה-15 כי מעשה הוונדליזם שבמהלכו הורד אף הספינקס נעשה על ידי שיים אל-דהאר, מנהיג מוסלמי סופי פנאטי. על פי אל-מרקיז, עשה זאת אל-דהאר בשנת 1378, לאחר שראה איכרים מוסלמים מקומיים סוגדים לספינקס בקוותם כי הוא יגרום להגדלת יבולם. אל-דאהר זעם על החטא שעשו בכך שהתפללו לפסל, וכרת את אף הספינקס. בתגובה, האיכרים שחשו כי דהאר פגע באלם וכעת לא יצמח להם יבול בשדותיהם, ערכו בו לינץ' והרגוהו. דעה זו, של ההיסטוריון אל-מרקיז, קיבלה לאחרונה חיזוק בדמות ממצאים ארכאולוגים - נמצאו בקרבת הספינקס שרידי שני מוטות חדים, ששימשו ככל הנראה לכריתת אף הספינקס.
אספקת המים לירושלים - ג'וב יוסף - האמה התחתונה בירושלים - הגן הארכאולוגי בירושלים - המרד הגדול - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - ויה דולורוזה - חמת גדר - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - כוכב הירדן - כנסיית הבשורה - מבצר עתלית - מוזס וילהלם שפירא - מנהרות הכותל - מנזר מר סבא - מערכות המסתור של בר כוכבא - מערת מיסליה - מערת צדקיהו - נקבת השילוח - פלינדרס פיטרי - קרב קדש - תל אבו הואם
[ עריכה ]
[ עריכה ]
_Flinders_Petrie_by_George_Frederic_Watts.jpg)
[ עריכה ]
    |
אישים
|
 .jpg){kind=small}     |
אתרים עיקריים |
      |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
[ עריכה ]
 |
אישים
|
       |
אתרים עיקריים ומייצגים
|
  |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
 _and_T.E.Lawrence_at_the_British_Museum%27s_Excavations_at_Carchemish,_Syria,_in_the_spring_of_1913.jpg)   |
אישים
|
        70px
|
אתרים עיקריים |
    |
[ עריכה ] מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
|
[ עריכה ]
    |
אישים
|
     |
אתרים עיקריים
|
   |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
|
[ עריכה ]
|
אישים |
_19.jpg){kind=small}     |
אתרים עיקריים |
 |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים |
[ עריכה ]
|
אישים
|
      .jpg){kind=small} |
אתרים עיקריים ומייצגים
|
|
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
[ עריכה ]
ראשיתה של האדריכלות הייתה עם הבונים הראשונים אשר חיפשו מחסה מפגעי מזג האוויר והגנה מפני חיות טרף. בתחילה ניבנו ביקתות עגולות ומבנים מהחומרים הזמינים באזור המגורים. עם התרחבות היישובים נוצר הצורך בבניה מתוכננת יותר יחד עם הגנה כנגד אויבים. דוגמה טובה ניתן לראות בצ'טלהויוק באלף ה-6 לפנה"ס נבנו בתים צמודים מבוץ , הגישה לבתים נעשתה דרך הגג. דוגמה אחרת היא ביר אבו מטר מהאלף ה-4 לפנה"ס בתים חפורים תת-קרקעיים. במשך הזמן החלו האנשים לבנות גם מקדשים לאלים וקברים למתים. האדריכלות התפתחה במקביל באזורים שונים בעולם, במיוחד בתרבויות מפותחות. דוגמאות ידועות מהאלף ה-3 לפנה"ס הן הפירמידות במצרים העתיקה אשר שימשו כקבר ו הזיגוראט במסופוטמיה אשר שימש כמקום פולחן. שניהם מבנים אדריכליים גבוהים שמטרתם להאדיר את שם בוניהם. האדריכלות והתפתחותה היא סיפור התפתחותן של תרבויות במזרח הקרוב העתיק.
[ עריכה ]
תחום הארכאולוגיה הימית הוא ענף חדש יחסית בארכאולוגיה שנוסד רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. הארכאולוגיה הימית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בארכאולוגיה של כלי שיט; דוגמאות לממצאים שהתגלו בשטח זה הן הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שנמצאה בארץ ישראל, והספינה של ח'ופו שנמצאה בתוך פירמידת ח'ופו בגיזה שבמצרים. התחום השני מתמקד בחקר שרידי האדם הקשורים לפעילות ימית, כגון נמלים. דוגמה לכך היא נמל קיסריה בקיסריה העתיקה אשר נבנה בידי הורדוס ושרידיו נמצאים כיום מתחת לפני המים. התחום השלישי הוא ארכאולוגיה תת-מימית, העוסקת בשרידי האדם מתחת לפני המים, יישובים טבועים, כגון עתלית-ים - אתר מהאלף ה-8 לפנה"ס המכוסה היום במי ים בעקבות עליית מפלס הים התיכון. באתר זה נמצא מבנה פולחני. חפירה ארכאולוגית של יישוב טבוע דורשת מהארכאולוג רישיון צלילה.
בישראל קיבלה הארכאולוגיה הימית תנופה עם הקמתה של האגודה למחקר תת–ימי בישראל בשנת 1961, על ידי אלישע לינדר ואבנר רבן והקמתו של החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
ארכאולוגיה ימית - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - יבנה ים - נמל קיסריה - ספינה טרופה מאולו-בורון - עתלית-ים.jpg)
[ עריכה ] אחת השאלות החשובות בחפירה ארכאולוגית היא תיארוך הממצאים , השכבה הארכאולוגית והאתר. הארכאולוג שואף להגיע לתיארוך מוחלט, אבל היכולת שלו להגיע לכך הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהחפירה נעשית בשכבה קדומה יותר. קל יותר לתארך שכבות השייכות לתקופה היסטורית בגלל התיעוד הרב הקיים בספרי ההיסטוריה אשר תיעדו אירועים שונים. דוגמה לכך הם ספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אשר תיעד את נפילת מצדה. הארכאולוגים והחוקרים השונים השקיעו מאמצים רבים בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק והזיקה ביניהן. הבסיס לכרונולוגיה היו רשימות המלכים מאבידוס כתובות הירוגליפיות אשר פרטו את שושלות המלכים. וכן אירועים אסטרונומיים מתועדים שהוזכרו בתעודות שונות ואפשרו לקבע מלך מסוים בשנה מסוימת, וממנו ללכת אחורה וקדימה על פני הזמן. הקשרים בין מצרים ותרבויות מסופוטמיה וארץ ישראל אפשרו ליצור תיארוך גם של תרבויות אלה. יחד עם זאת עדיין יש ויכוחים בין החוקרים השונים לגבי טווח תקופה ספציפית, לכן ניתן למצוא טווח תאריכים לאותה תקופה בפרסומים שונים.
[ עריכה ]
חקר אתרי קבורה בעת העתיקה הוא חלק חשוב ובלתי נפרד ממדע הארכאולוגיה. כבר בשחר ההיסטוריה, בתקופת האבן התיכונה, נהג ההומו ספייאנס כמו גם האדם הניאנדרטלי לקבור את קרוביו שמתו עם חפציהם האישים, על מנת שיסייעו להם בעולם הבא. קברים ותכולתם, אתרי קבורה ובתי קברות היו לעתים הממצאים העיקריים באתרים ארכאולוגים רבים. האדם בייחסו חשיבות רבה לחיים לאחר המוות הקדיש מאמץ ותשומת לב לבניית הקברים, לטקס הקבורה ולחפצים אותם השאיר בקבר. דוגמה מאלפת היא אתר הקבורה הענק שחפרה הארכאולוגית קתלין קניון ליד יריחו בה חשפה וניתחה כ- 500 קברים. דוגמה מפורסמת יותר הם הפירמידות במצרים ששימשו קברים לפרעוני מצרים בימי הממלכה הקדומה.
לאורך שנות ההיסטוריה חלה התפתחות במנהגי הקבורה השונים בתרבויות השונות עד ימינו אלה. חלון זה נותן שער ראשוני לכניסה לעולם המופלא של מנהגי הקבורה והקברים בעולם העתיק.
בית שערים - גלוסקמא - מערות אפקה - מצבות נחל קדרון - סרקופג - קבר בני חזיר - קבר בת פרעה - קבר זכריה - קבר ...יהו אשר על הבית - קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית[ עריכה ]
.JPG)
כלי החרס מעניקים לארכאולוג מבט אל תרבויות העבר. ייצור כלי החרס הוא קל יחסית, וחומרי הגלם זמינים למדי, וכאשר הוא נשבר, הוא אינו ניתן להתכה מחודשת, וכך נוצר מצב שבו אנשי העבר השאירו מאחוריהם חרסים ושבריהם למאות ואלפים. החרס הוא חומר עמיד, וכלי חרס, או שבריהם, שורדים זמן רב לאחר שכלים שנעשו מחומרים אחרים מתכלים. בשילוב עם ממצאים אחרים, חקר כלי החרס הוא חיוני לבחינת ההתפתחות התרבותית, הארגון והמצב הכלכלי של חברות שייצרו או ייבאו כלי חרס. חקר הכלים גם מאפשר מבט לחיי היום יום, הדת, והיחסים החברתיים של החברה. כרונולוגיה המבוססת על טיפולוגיה של כלי חרס היא לעתים חיונית כשהמדובר בחברות שטרם פיתחו את הכתב, אך גם לתיארוך של חברות בעלות היסטוריה כתובה.
כלי קרמיקה
אגן (ארכאולוגיה) - בזיך כלקוליתי - בילביל - גביע (ארכאולוגיה) - טס (ארכאולוגיה) - מחבצה כלקוליתית - מנורת שמן - סיר בישול (ארכאולוגיה) - ספל (ארכאולוגיה) - פיטס - פיקסיס (ארכאולוגיה) - פכית - פך - פערור - צפחת - קדירה (ארכאולוגיה) - קובעת - קומקום (ארכאולוגיה) - קנקן - קערה (ארכאולוגיה)
משפחות כלים
קרמיקה אפורה ממורקת - דגם האיילות והתומר - הכלים הדו-גוניים - הקערות השומרוניות - התרבות הירמוכית - כלי ואדי רבה - כלי בית ירח - כלי בסיס טבעת - כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל - כלים המקורצפים לבן - כלי תל אל-יהודיה - כלי אבידוס - כלי אכזיב - משפחת מונוכרום קיפרי - כלים מחופים לבן - משפחת משח פסים - משפחת פיניקי דו גוני - משפחת צבוע לבן - קרמיקה פלשתית - משפחת שוקולד על לבן - כלי מגידו - קרמיקה מתכתית[ עריכה ]
חפירה ארכאולוגית מטבעה הורסת אתרים ארכאולוגים. התל על כל ממצאיו נשמר כקפסולת זמן עד לבואו של הארכאולוג אשר חופר ומוציא את האוצרות הטמונים בו לאור. חשיפת הממצא לאור משאירה אותו חשוף לפגעי הטבע, ולעתים קרובות הוא נהרס. המודעות לבעיה זו גדלה עם השנים, והיום בכל העולם מוקדש חלק מתקציב החפירה לשימור האתר וממצאיו. גודלו תלוי במשאבי החפירה הספציפית ובמקורות המימון. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו משלחות החפירה לחפור ולהסיר שכבות גדולות מהתל. המשלחת שחפרה בתל מגידו בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 תכננה לחפור את כל התל. רק בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה החפירה נעצרה, והאתר ניצל. גם שיטות השימור השתכללו עם השנים. היום יודעים למשל ששימור וחיזוק קיר בעזרת בטון מזיק לאתר בגלל שהבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. עם השנים נוסד מקצוע חדש הנקרא "שימור ארכאולוגי" ויש ללמוד אותו בנפרד. לא כל ארכאולוג יודע איך לשמר. האתר סוסיתא מהווה דוגמה לדרך נכונה לטפל בנושא. האתר הינו גן לאומי, רשות הטבע והגנים מקצה תקציבים לשימור הנעשה במקביל לחפירות משלחת מאוניברסיטת חיפה המתנהלת באתר מאז שנת 2000.
פעולות השימור נעשות לאור המקובל בעולם כפי שהתוותה הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים - איקומו"ס, ולאור ההגדרות וההנחיות של מסמכים דוקטרינרים הנוגעים לנושא כמו אמנת ונציה.
שימור מבנים - שימור תל מגידו - תוכנית לשימור אתרים
[ עריכה ] תולדות המחקר הארכאולוגי, הינו הסיפור של התפתחות הארכאולוגיה מימיה הראשונים, בהם הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו אוצרות כדי למוכרם למוזיאונים ברחבי העולם ועד להפיכתה של הארכאולוגיה למדע. בדרך להפיכתה למדע הוגדרו שיטות חפירה ארכאולוגית, תעוד ופרסום מידע וכן חוקקו חוקים ותקנות במדינות העולם המסדירים את הנושאים, ומגדירים מה זו עתיקה, ואיך יש לבצע חפירה ואיך ומתי לפרסמה. מהי חובת השימור שחלה על הארכאולוג החופר וכן הסחר בעתיקות. הארכאולוג פלינדרס פיטרי נחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית. הוא שינה את פני החפירה הארכאולוגית ואת שיטות התיעוד והפרסום של החפירה.
בגלל הביקוש הרב לממצאים מיוחדים המחקר הארכאולוגי לווה לאורך השנים גם בזיופי עתיקות, כאשר עם השנים הזייפנים הפכו למתוחכמים יותר. דוגמה ידועה לזיוף שעד היום שנויה במחלוקת היא כתובת יהואש וה"מגלה" שלה עודד גולן.מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
- אוֹבֶּליסְק הוא מונומנט צר וגבוה, בעל ארבעה צדדים וקצה עליון בצורת פירמידה. מכונה לעתים בעברית "מצבת מחט". האובליסקים אופייניים לתרבות מצרים העתיקה, אך מצויים גם בתרבויות אחרות.
- אמפיתיאטרון - מבנה גדול ופתוח בנוי כעיגול שלם, שמש למופעים ותחרויות ספורט. האמפיתיאטרון הוא המצאה רומית שמקורה בתיאטרון ביוון העתיקה.
- ארכאוזואולוגיה - היא תחום מחקר בארכאולוגיה וזואולוגיה העוסק בשרידי בעלי-חיים.
- גלוסקמה - תיבה קטנה ששמטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם. הגלוסקמה שימשה לעתים כאמצעי ל"קבורה משנית": המת היה נקבר באופן "רגיל" באדמה או בתוך גומחה חצובה במערת קבורה, ולאחר כשנה, כאשר הגופה הפכה לשלד, נאספו עצמותיו והוכנסו לגלוסקמא.
- דולמן - מבנה מגליתי, כלומר בנוי מאבנים גדולות, שמקורו לרוב בתקופת האבן החדשה.
- היפודרום - מסלול מירוצי סוסים ומרכבות, בייחוד בתקופה הביזנטית.
- הירוגליף - מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים. תווים אלה שימשו בסיס לכתב קדום אשר היה מותאם לחריטה על חרס, אבן או עץ.
- חלקלקה - מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת. מטרת החלקלקה היא למנוע מן האויב לטפס על קירות המצודה או החומה או לערער את יסודותיה של החומה באמצעות חפירות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות של הקיר בגלל סחף ובליה טבעית של הקרקע בעיתות שלום. החלקלקה נמצאת בין החפיר המקיף את החומה לבין החומה עצמה והיא בנויה בדרך כלל מעפר כבוש המכוסה לבנים חלקות או לבנים מסותתות.
- חרפושית - דמות של חיפושית זבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחמרים אחרים האופיינית לתרבות מצרים העתיקה. החרפושיות שמשו כקמעות, אלילים זעירים, עדיים וחותמות.
- כרטוש - בכתב החרטומים המצרי, קרטוש הינה תיבה סגורה המקיפה את הטקסט, ומציינת שמדובר בשם של בן מלוכה.
- מאוזוליאום - מבנה קבורה מפואר, המשמש לעתים כמקום סגידה למת או למתים הקבורים או חנוטים בתוכו.
- מומיה - גוויה משומרת. המומיות הנודעות ביותר הן אלו שנחנטו במטרה לשמרן, בייחוד במצרים העתיקה.
- נקרופוליס - עיר מתים. במקומות רבים בעולם הקדום נחפרו ערים מפוארות למתים, לעתים מתוך האמונה בתחייתם של המתים וחזרתם לעולם. מהמפורסמים שבהם היו במצרים, אירופה ודרום אמריקה. בישראל, בית שערים הוא דוגמה אופיינית לכך.
- סטוקו - סטוקו (כיוּר בעברית) הוא טיח העשוי מתערובת של חומר מליטה מגבש, כגון סיד או צמנט פורטלנד, ומים, המשמש לשם יציקה, חיפוי, עיטור ועיצוב של קירות.
- סטיו (אכסדרה או סטואה ביוון העתיקה) - עמודים מקורה.
- ספינקס - יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה.
- סרקופג - סרקופג הוא מְכל אבן המשמש כארון מתים.
- פודיום (סטילובטה באדריכלות יוון העתיקה) - החלק העליון של הקרפידומה, שהיא המשטח שעליו ניצבים עמודי המקדש, כלומר, היא רצפת המקדש. המשטח נבנה בצורה מדורגת ששיטחה את הקרקע מתחת למקדש והיוותה מעין במה.
- פירמידה (מבנה) - מבנה דמוי הצורה הגאומטרית פירמידה. מבנים אלו אופיניים לתרבויות עתיקות רבות, בשל חוזקם ושרידותם, מכיוון שצורת בניין זו היא העמידה ביותר. במזרח הקרוב צורת הפירמידה הייתה אופיינית לקברי הענק של הפרעונים במצרים העתיקה אך גם למבנים אחרים כגון הזיגוראט האופייני לתרבויות מסופוטמיה.
- פסיפס - יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות אבן שונות וססגוניות ליצירת תבנית גראפית.
- פפירוס - סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס. השימוש הידוע הראשון בנייר פפירוס נעשה במצרים העתיקה, עוד בימי השושלת הראשונה של מצרים ואולי אף לפני-כן. נעשה שימוש בפפירוס בכל אזור המזרח התיכון, כמו גם ביבשת אירופה ובדרום-מערב אסיה.
- צלמית - פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים, עשויה מחומרים שונים. הצלמית שימשה בעת העתיקה כחפץ קדושה, קמע פוריות, קמע מזל ועוד.
- קארדו - היה כינויו של הנתיב שחצה ערים ומחנות צבא באימפריה הרומית מצפון לדרום. הקארדו שימש בדרך כלל כמרכז המסחרי של העיר, והיו בו חנויות וסוחרים.
- קבר פיר - סוג של קבר, שהיה נהוג בעת העתיקה. תחילה נחצב פיר בקרקע עד לעומק הרצוי, בעומק זה, בהתאם לסוג הקבר, מונחת הגופה. לעתים החציבה מתרחבת לכדי חלל גדול שבו מתבצעת הקבורה. קברי פיר מסוגים שונים היו נפוצים במקומות שונים בעולם, וביניהם ארץ ישראל, מקסיקו ויוון.
- קולומבריום - מתקנים ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו. סבורים כי המבנים שימשו לגידול יונים.
- קריפטה - חדר אבן או חלל כלשהו הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, ובדרך כלל משמש כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים קדושים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה.
- רוגם (טומולוס) - תל של אדמה, או אדמה ואבנים, המוגבה מעל קבר או קברים.
- תיאטרון - מבנה בצורת פרסה מקורו ביוון העתיקה נבנה על מורדות גבעה ושימש להצגת מחזות. מקור המילה ביוונית תאאומי- להתבונן
מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
- אבן גוויל - אבן בצורתה הטבעית ללא עיבוד נוסף המשמשת לבניית מבנים
- אבן גזית - אבן מסותתת, לרוב בצורת תיבה, לעתים בעלת סיתות שוליים.
- אטריבוט - תכונה אופיינית במובהק לממצא ארכאולוגי המסייעת בזיהויו. למשל צבעם המיוחד ותהליך החיפוי והמירוק של כלי בית ירח.
- באתרו (in situ) - מתאר ממצא שנמצא בעת חפירה ארכאולוגית במקום המקורי שבו הושאר על ידי האדם האחרון שהשתמש בו, ולא הוזז משם על ידי בני אדם או על ידי כוחות הטבע.
- בור אשפה - בור שנחפר באתר ארכאולוגי בשכבה ארכאולוגית מסוימת לתוך שכבה קדומה יותר, והתמלא בממצאים ארכאולוגיים השייכים לתקופה המאוחרת. הזיהוי של הבור בעת חפירהנעשה בעיקר בחתך.
- חפירה ארכאולוגית - חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים. החפירה נעשית על ידי צוות הכולל ארכאולוג אחראי ועוזרים, ומתבצעת על פי שיטות שנתגבשו עם השנים ובפיקוח מדעי.
- חפירת בדיקה - חפירה ארכאולוגית מצומצמת הנעשית במטרה לגלות את אופיו של אתר ארכאולוגי, זו חפירה מקדמית לחפירה נרחבת.
- חפירת הצלה - חפירה הנעשית באתר שנתגלה במקרה בעקבות פעולות פיתוח בשטח, כגון סלילת כביש. מטרתה לאסוף את הממצאים ולתעד את האתר.
- חתך ארכאולוגי - חתך בתוך ריבוע חפירה בשכבות העפר המציג את שכבות העפר השונות ואת הפרטים האדריכליים ששכבות העפר מתייחסות אליהן, כולל התאור הגרפי של שכבות אלה.
- טיט - תערובת של טין ואדמה המשמשת להכנת לבנים ולטיוח. התערובת מכילה חומרים נוספים כגון: חול, ים, תבן וחצץ.
- טיפולוגיה - תורת הטיפוסים. שיטה לקביעת המאפיינים של טיפוס ספציפי בממצא ארכאולוגי אשר מבדילים בינו לבין טיפוסים קרובים. הטיפולוגיה גם בודקת את ההתפתחות של הטיפוסים השונים ואת זיקתם לטיפוסים קרובים.
- טרמינוס אנטה קואם - "תאריך שלפני", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם קודמים לו. למשל חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר, הוא תאריך כזה לתקופת הברזל.
- טרמינוס פוסט קואם - "תאריך שאחרי", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם מאוחרים לו. למשל, כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 הוא תאריך כזה לתקופה הצלבנית.
- כרטיס לוקוס - יומן המתעד את כל המידע הרלוונטי בלוקוס ספציפי.
- לבנת טיט - לבנה עשויה טיט שיובשה בשמש.
- לוח קרמי - איור, צילום או שרטוט, המציג בצורה שיטתית כלי חרס על מאפיניהם השונים כגון פרופיל, צבע, עיטור וקנה מידה, אשר מאפשר ייחוס, הפניה, ושפה משותפת לכל העוסקים בפריטים המוצגים. כל לוח מלווה בתיאור מילולי של כל פריט.
- לוקוס - שכבת עפר אחידה למראה בחפירה ארכאולוגית.
- מאובן מנחה ארכאולוגי - ממצא ארכאולוגי שהוא ייחודי לתקופה מסוימת. מציאת הממצא באתר נותנת אינדיקציה ברורה לתקופה שאליה משתייכת השכבה בה נמצא המאובן. לדוגמה, מחבצה כלקוליתית.
- סטרטיגרפיה - השתכבות, שיטת עבודה של ארכאולוג בחפירה ארכאולוגית של ניתוח הנתונים. בעזרתה הארכאולוג מנסה לחשוף חפצים ומבנים שהתקיימו באותה שכבה ארכאולוגית, ולהבדיל בינה ובין השכבות מתחתיה ומעליה באתר. על פי השיטה נקבע התיארוך היחסי של השכבות באתר.
- סל ארכאולוגי - היחידה הבסיסית של איסוף המידע בעת החפירה בלוקוס. אם הלוקוס עשיר בממצאים מוכנסים לסל פריטים משטח מצומצם בתוך הלוקוס ובכך מחלקים את הלוקוס ליחידות משנה. בלוקוס עני בממצאים משתמשים בסל אחד או שניים.
- סקר ארכאולוגי - בדיקת פני הקרקע כדי לאתר וללקט ממצאים עתיקים כגון שברי חרסים ללא חפירה ארכאולוגית. הממצאים על פני השטח מסייעים בקביעת התקופה בהם האתרים היו מיושבים. הסקר נעשה באזור גאוגרפי נרחב
- עתיקה - מושג משפטי המופיע ב"חוק העתיקות" על פיו כל נכס שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 הוא עתיקה. הנכס יכול להיות מחובר לקרקע או מנותק ממנה.
- פער יישובי - אי רציפות בהתיישבות האנושית באתר מסוים. אי הרציפות מזוהה כאשר בין שתי שכבות מוצאים סימני עזובה כגון סחופת חול.
- ריבוע חפירה - יחידת החפירה הבסיסית שבה פותחים שטח בחפירה ארכאולוגית, גודלה 5X5 מטר. בעת חפירת הריבוע משאירים מחיצה של 0.5 מטר מסביב לריבוע, כך שהשטח נטו שנחפר בריבוע הוא 4.5X4.5 מטר.
- שוד אבנים - שימוש באבני בנייה ממבנים חרבים לשימוש חוזר. הסרת כל הקיר כולל אבני היסוד משאירה באתר תעלת שוד המתמלאת בעפר ונראית ברור בחתך ארכאולוגי
- שימור ארכאולוגי - ממצאים ארכאולוגים באתרים מתבלים ומתפוררים מרגע שנחשפו לאור השמש. כדי למנוע זאת יש לשמרם בעזרת מערכת טיפולים כימיים ופיזיים המתאימים לעתיקה.
- שימוש משני - מיחזור חלקי מבנים או חפצים שנמצאו בעיי חורבות על ידי מתיישב מתקופה מאוחרת יותר מתוך מטרה לחסוך בעבודה.
- שכבה ארכאולוגית - מערך שרידים עתיקים שמקורם באתר ארכאולוגי מיושב שהתקיים בפרק זמן זהה. נהוג לסמן מספר שכבה בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX" שפירושו אתר יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר השכבה קדומה יותר.
- תיארוך באמצעות טבעות עצים - שיטה המבוססת על ספירת טבעות עצים שנמצאו באתר ארכאולוגי. טבעת העץ נוצרת כל עוד העץ חי בעקבות השינוי במשטר הגשמים בשנים השונות. כל טבעת מייצגת שנה. השיטה לא נותנת תיארוך של האתר, אלא סדר כרונולוגי של ממצאים בתוך האתר באזורים מרובי עצים
- תיארוך יחסי - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי או תופעה ארכאולוגית ביחס למאורע או תופעה אחרים. האם התרחש לפני או אחרי.
- תיארוך מוחלט - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי ביחס לתאריך ידוע בלוח השנה. למשל חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה הנוצרית לפי המניין המקובל.
- תיארוך פחמן-14 - שיטת תיארוך כמעט מוחלטת המבוססת על קצב ההתפרקות של פחמן-14 בחומר אורגני בטבע מהרגע שבו הסתיימו חייו.
- תעלת יסוד - תעלת יסוד של מבנה, חפורה בקרקע או חצובה בסלע, לתוכה מכניסים את לבנות יסודות הבניין וממלאים בעפר את המרווח שבין אבן היסוד לפני השטח.
- תעלת שוד - תעלת יסוד שהוצאו מתוכה אבני היסוד של הקיר כדי לעשות בהן שימוש משני. חתך בחפירה ארכאולוגית מאפשר להבחין בתעלת השוד בעזרת צבע העפר השונה בה התמלאה התעלה.
- תקופה בארכאולוגיה - פרק זמן באזור מסוים בעל מאפיינים תרבותיים דומים או זהים מבחינה אתנית, דתית, תרבות חומרית ועוד.
- תרבות ארכאולוגית - סך ההשגים החומריים והרוחניים של חברה מסוימת. למשל, תרבות פלשתית. במחקר פרהיסטורי תעשייה ליתית (ליתוס - אבן) עם מאפיינים מיוחדים המבדילה אותה מתרבויות אחרות. שם התרבות ניתן לה לרוב על שם האתר הראשון שבה נמצאה. למשל, תרבות עובייד.
 |
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב. פקולטות לארכאולוגיה, מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות, לאתר עתיקות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של האתרים המעניינים והעיקריים הקיימים באינטרנט בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב.
אתר היום: מעבדת הארכאולוגיה של המזרח הקרוב של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו
אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מפעילה "מעבדת ארכאולוגיה" המתמחה בחפירות בישראל ובירדן. הפרויקט הנוכחי של המעבדה עוסק בהשפעת המטלורגיה על השינוי החברתי בדרום ירדן בתקופת הברזל, אך במקביל מתנהלות חפירות במספר אתרים נוספים, ביניהם אתרים בישראל כשקמים וגילת. האתר מעניק רקע נרחב על הפרויקטים השונים וממצאיהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- הספרים המוצגים בחלונית הינם שער מבוא לארכאולוגיה ומטרתם לתת למתעניין כלי ראשוני להכיר את הנושא. נבחרו ספרים בתחומים שונים בארכאולוגיה, מדעיים וסמי מדעיים. לחלקם יש ערך בוויקיפדיה. לרשימה מלאה של ספרים העוסקים בארכאולוגיה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה, ראו קטגוריה:ספרי ארכאולוגיה
[ עריכה ]
.JPG)
[ עריכה ]
[ עריכה ]
אגדת אקהת - אגדת כרת - ארכיון אבלה - בית הכנסת בדורה אירופוס - מצבת בן הדד הראשון - עלילות בעל וענת - שירה אוגריתית
[ עריכה ][ עריכה ]
[ עריכה ]
ארמון ברדק-אה סיאה - הכתובת מגאנג'נאמה - הצהרת כורש - כתובת ביסותון - קבר פִּירוּז נהאוונדי
הכוכב מע'סול • חזון גבריאל • כתובת בלעם • כתובת בקבוק תל סיראן • כתובת מקיר-מואב • כתובת מלכותית מואבית • כתובת מצודת רבת עמון • מפת מידבא • מצבת מישע
[ עריכה ][ עריכה ]
- הערה: נהוג לסמן שכבות ארכאולוגיות באתר ארכאולוגי בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX" , פירושו: אתר יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר - השכבה קדומה יותר.
[ עריכה ]
| שנה לפנה"ס |
תקופה | ארץ ישראל ועבר הירדן | מסופוטמיה | מצרים | אנטוליה, סוריה והאזור |
|---|---|---|---|---|---|
| 2300 | תקופת הברונזה הביניימית IB |
נטישת הערים, תרבות חומרית חדשה, יישובים פרוזים תל חצור XVIII תל מגידו XIV בית שאן XI באר רסיסים ערוער (ירדן) יריחו |
סוף ממלכת אכד תקופה נאו שומרית השושלת ה-III של אור המלך גודאה מלגש |
תקופת ביניים ראשונה התרופפות שלטון מרכזי תקופת שפל שושלות 11-7 |
אבלה ארמון G (סוריה) אוגרית IIIA3 (סוריה) טרויה III טרויה IV קילטפה |
| 2000 | תקופת הברונזה התיכונה II MBII |
תקופת עיור->ערי מדינה מבוצרות עם חלקלקה אוכלוסייה חדשה מהצפון, כניסת הסוס והמרכבה תל מגידו XIII-XI תל אפק תל כברי תל דן שכם XXI-XXII יבנה ים |
הממלכה הקדומה של אשור שמשי-אדד I ממלכות איסין ולרסה בשומר השושלת הראשונה בבבל בבל - חמורבי מארי - זימרי-לים כיבוש חתי - מורשיליש ה-I |
הממלכה התיכונה שושלת 12 כתבי המארות תקופת ביניים שנייה - ושלטון החיקסוס שושלות 17-13 |
המושבות האשוריות בכניש טרויה V בייג'סולטאן טרויה VI הממלכה החתית הקדומה |
| 1550 1346 |
תקופת הברונזה המאוחרת LB |
התחזקות השלטון המצרי שלטון באמצעות מסעות מלחמה תל מגידו IX תקופה של סחר בינלאומי התרופפות השלטון המצרי תקופת אל עמארנה התחזקות השלטון המצרי שלטון ישיר באמצעות מצודות |
הבבלית הופכת בינלאומית שושלת כשית בבבל התקופה האשורית התיכונה ממלכות קטנות בבבל |
ממלכה חדשה - תקופת האימפריה שושלות 19-18 שושלת 18: יעחמס I חתשפסות, תחותמס III אחנאתון, תות ענח אמון שושלת 19: רעמסס II מרנפתח |
ממלכת מיתני התקופה המיקנית ביוון קפריסין: קיפרית מאוחרת בייג'סולטאן ארסלן טפה טרויה VIIa - איליאדה עיר מוקפת חומה הממלכה החתית החדשה |
| 1200 | תקופת הברזל הראשונה IAI |
תקופת ההתנחלות -שופטים חדירת הפלשתים מלחמת אפק שמואל הנביא כינון המלוכה בישראל -שאול |
ממלכת אשור תגלת פלאסר ה-I |
שלטון ביניים סורי קצר ממלכה חדשה - תקופת האימפריה שושלת 20: רעמסס III תקופת ביניים שלישית שושלת 21 |
ארסלן טפה הופעת ארם הדדעזר מלך ארם צובה |
| 1000 928 800 722 712 671 663 628 609 604 |
תקופת הברזל השנייה IAII |
דוד שלמה התפלגות הממלכה ישראל ויהודה ירבעם, רחבעם בניית העיר שומרון אחאב, יהושפט אליהו הנביא יהואחז, יהואש הנביא עמוס נפילת שומרון, חזקיהו פחוות אשוריות בישראל הנביא ירמיהו יאשיהו בישראל ויהודה שלטון מצרי בישראל, יהויקים פחוות בבליות בישראל, צדקיהו |
תקופה נאו אשורית אשורנצירפל ה-II בניית נמרוד - עיר בירה אשורית שלמנאסר ה-III תגלת פלאסר ה-II שלמנאסר ה-V סרגון ה-II דור שרוכין - עיר הבירה סנחריב - נינוה עיר הבירה אסרחדון - בנה את בבל אשורבניפל - בנה ספריה תקופה ניאו בבלית נפילת אשור, כיבוש ע"י בבל ומדי נבוכדנצר ה-II |
סיאמון שושלת 22 שישק I שושלות 25-23 התפוררות שלטון מרכזי הקמת שושלות מקבילות במצרים העליונה והתחתונה שושלת 25: שלטון נובי, תהרקה כניסת אשור תקופה מאוחרת, נכו ה-I שושלת 26, פסמתיך ה-I גירוש האשורים נכו ה-II פסמתיך II |
ממלכות נאו חתיות באנטוליה חירם ה-I מלך צור בן הדד ה-I מלך ארם דמשק מתן מלך צור בן הדד ה-II מלך ארם דמשק חזאל מלך ארם דמשק בן הדד ה-III רצין מלך ארם דמשק טרויה VIII |
| 586 538 525 457 445 334 333 332 331 |
התקופה הפרסית |
חורבן בית המקדש ה-I ביהודה גלות בבל פחוות בבליות בישראל ויהודה הנביא יחזקאל שיבת ציון ביהודה פחוות פרסיות בישראל ויהודה עזרא נחמיה כיבוש אלכסנדר הגדול |
נבונאיד בלשאצר שליט מחליף נפילת בבל - כיבוש ע"י כורש שילטון פרסי - שושלת אחמנית כנבוזי ה-II דריווש ה-I חשיארש ה-I דריווש ה-II קרב גאוגמלה כיבוש אלכסנדר הגדול |
אפריס פסמתיך ה-III הכיבוש הפרסי, כנבוזי ה-II מצרים מסופחת לפרס שושלת 27- פרסית דריווש ה-II כיבוש אלכסנדר הגדול |
פחוות בבליות בארם כיבוש אנטוליה ע"י כורש פחוות פרסיות בארם קרב גרניקוס כיבוש אנטוליה ע"י אלכסנדר כיבוש צור ע"י אלכסנדר |
- הערה: נהוג לסמן שכבות ארכאולוגיות באתר ארכאולוגי בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX" , פירושו: אתר יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר - השכבה קדומה יותר.
[ עריכה ]
[ עריכה ]
| שנה | תקופה | ארץ ישראל | מסופוטמיה וסוריה הגדולה | מצרים | אנטוליה |
|---|---|---|---|---|---|
| 629 632 635 636 638 640 657 661 673 680 715 750 834 910 942 1055 1071 |
התקופה הערבית הקדומה |
הפשיטה הראשונה של הערבים תחילת הכיבוש הערבי מחוץ לחצי האי ערב-קרב ירמוך כיבוש ירושלים בזמן הח'ליף עומר חלוקת הארץ לשתי נפות הגירת ערבים לארץ ישראל שלטון בית אומיה בנית העיר רמלה שלטון בית עבאס מרידות הערבים כנגד בית עבאס כיבוש על ידי בפאטימים פלישות של קרמטים ביזנטים ובדואים כיבוש על ידי הסלג'וקים |
אבו בכר פולש לדמשק כיבוש דמשק התחלת השיעה התחלת שלטון בית אומיה עיר הבירה דמשק קרב כרבלא התחלת שלטון בית עבאס עיר הבירה בגדד עיר הבירה סאמרא כיבוש חאלב על ידי הפאטמים כיבוש בגדד על ידי הסלג'וקים עומר כיאם |
כיבוש מצרים על ידי הערבים שלטון בית אומיה שלטון בית עבאס
|
שלטון ביזנטי פלישה ערבית לביזנטיון מצור ערבי על קונסטנטינופול קונסטנטינוס ה-IV, חתימת חוזה שלום עם הערבים רוב אנטוליה בידי ביזנטיון השושלת המקדונית בביזנטיון תקופת פריחה שבר בין הנצרות המערבית והמזרחית, קרב מנזיקרט, האימפריה הביזנטית מובסת ע"י הסלג'וקים |
|
1077 1081 1099 1124 1153 1171 1174 1187 1187 1192 1204 1243 1250 1258 |
ממלכת ירושלים/ התקופה האיובית |
מסע הצלב הראשון נפילת ירושלים בידי הצלבנים כיבוש אשקלון על ידי הצלבנים כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין קרב קרני חיטין מסע הצלב השלישי ע"י ריצ'רד לב הארי פשיטות המונגולים לארץ ישראל |
כיבוש צור על ידי הצלבנים מסע הצלב השני - דמשק סוריה הגדולה תחת שלטון צלאח א-דין סוף בית עבאס- כיבוש מונגולי |
סוף השושלת הפאטמית עלית צלאח א-דין לשלטון השושלת האיובית מסע הצלב החמישי עלית הממלוכים |
ייסוד סולטנות רום במרכז אנטוליה עליית השושלת הקוממנית אלכסיוס קומננוס תקופת פריחה התחזקות הסלג'וקים במרכז אנטוליה ביזת קונסטנטינופול ע"י הצלבנים מסע צלב רביעי כיבוש אנטוליה על ידי המונגולים ג'לאל א-דין רומי במערב אנטוליה שלוש מדינות יווניות |
| 1260 1263 1291 1326 1401 1453 1501 1514 |
התקופה הממלוכית |
כיבוש הממלוכים, קרב עין ג'אלות בייברס צר על עכו הצלבנית סילוק הצלבנים מעכו חלוקה בין ממלכות דמשק, עזה וצפת תקופה של שגשוג ובנייה תקופה של שקיעה, לחצים מצפון סוף התקופה הממלוכית |
סוף השושלת האיובית בדמשק כיבוש דמשק ובגדד ע"י טימור לנג עלית האימפריה הספווית בפרס קרב צ'לדיראן |
בייברס |
נסיכויות בייליקיות טורקיות חזרת האימפריה הביזנטית כיבוש בורסה על ידי העות'מאנים כיבוש איזמיר על ידי טימור לנג כיבוש קונסטנטינופול ע"י העות'מאנים, מהמט השני האימפריה העות'מאנית סילוק האימפריה הספווית ממזרח אנטוליה סלים הראשון |
|
1517 1571 1600 1700 1722 1799 1826 1832 1844 1853 1869 1878 1882 1908 1917 1919 1920 1922 |
התקופה העות'מאנית |
כיבוש על ידי העות'מאנים חלוקה לחמישה מחוזות חלק מפרובינציית דמשק עלית חלק ממגורשי ספרד מסע נפולאון כיבוש על ידי איברהים פאשה סוף התקופה העות'מאנית המנדט הבריטי |
כיבוש על ידי העות'מאנים סוף האימפריה הספווית עלית השושלת הקג'ארית בפרס כיבוש סוריה על ידי איברהים פאשה התגבשות הדת הבהאית בפרס עיראק-סוף התקופה העות'מאנית המנדט הצרפתי על סוריה מנדט בריטי בעיראק |
כיבוש על ידי העות'מאנים מסע נפוליאון מוחמד עלי פתיחת תעלת סואץ קולוניה בריטית מהומות |
הרחבת האימפריה למזרח סולימאן המפואר האימפריה העות'מאנית בשיאה קרב לפנטו מוראט ה-IV אהמט ה-III תקופת שקיעה, ייזום רפורמות חיסול היניצ'רים מלחמת העצמאות היוונית אמנת קונסטנטינופול מלחמת קרים מלחמת רוסיה-טורקיה מהפכת הטורקים הצעירים ביטול מוסד הסולטנות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
| פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/מיפוי תמונות חסרות של ממצאים ארכאולוגים בישראל | ||
|---|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- גלריה של מקורות מידע ומאגרים כדאי להשתמש.
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת הערכים המבוקשים | ||
|---|---|---|
|
| רשימת הערכים הדורשים שיפור | ||
|---|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ארכאולוגיה: דורשי שכתוב • דורשי עריכה • דורשי השלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקורות • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ |
|