פורטל:החי והצומח בארץ ישראל

עריכהפורטל החי והצומח בארץ ישראל
P Israel Fauna.png

ארץ ישראל היא אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת מספר המינים ליחידת שטח. מבחינה בוטנית נובע עושר זה מהיותה צומת פיטוגאוגרפית בה נפגשים ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים עולמיים – האירנו-טורני, הים-תיכוני, הסהרו-ערבי והסודני – מתוך ששה אזורים סה"כ על-פני כדור הארץ. המגוון הבוטני מלווה בעושר זואולוגי: בשל המפגש הנ"ל, מהווה הארץ גבול תפוצה צפוני למינים אפריקניים, גבול דרומי לאירופיים ומערבי לאסיתיים. כמו כן יש לארץ מעמד יוצא דופן בהיותה על נתיב נדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.

פורטל זה נועד להקל על ההתמצאות בוויקיפדיה העברית בנושאים הקשורים לחי ולצומח בארץ ישראל. בנוסף לצמחי הבר ולחיות הבר בארץ, תמצאו בו גם התייחסות לנושאים נוספים, ביניהם:

עריכהערך נבחר

European Robin aka.jpg

אדום החזה (שם מדעי: Erithacus rubecula) הוא ציפור שיר קטנה שמאפייניה הבולטים הם פנים, גרון וחזה בגוון אדום-חלודה המופיע כאשר הפרט בוגר. בעבר סווג אדום החזה למשפחת הקיכליים (Turdidae), אך כיום הוא משויך למשפחת החטפיתיים (Muscicapidae).

המין נקרא בלועזית European) Robin). בכתביו של שייקספיר מוזכר בשמות Red-breast או Ruddock. בערבית נקרא אבו אלחינאא'. משמעות השם הלטיני "Erithacus rubecula" הוא "הבודדת האדומה הקטנה", בשל התנהגותו הטריטוריאלית של המין.

עריכהערכים מומלצים
Article.gif

עולם החי: אלמוג - גן חיות - חסרי זנב - כבש - מין מהנדס סביבה - נדידת עופות - פרעושים

עולם הצומח: אקליפטוס - דקל - עצים עתיקים בארץ ישראל

עריכההידעת?
P loa hahari.JPG

מלבד מבצרים ומורשת תרבותית, הותירו אחריהם הצלבנים בארץ ישראל מספר מיני צמחים, שככל הנראה הובאו איתם מאירופה, וברבות הימים הפכו לצמחי בר. מהם לוע-ארי גדול, לענה שיחנית ("שיבא"), לוע-ארי סיצילי, וחגווית החומות.

לקטעי "הידעת?" נוספים
עריכהעץ קטגוריות

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית החי והצומח בארץ ישראל בוויקיפדיה:

עריכהתמונה נבחרת מהחי
Argiope lobata near Barkai Israel.jpg
נקבה של עכביש כסופי מפורץ ליד קיבוץ ברקאי

לגלריית התמונות המלאה

עריכהתמונה נבחרת מהצומח
Perach07 ST.jpg
יקרונית ודבורה על עכובית הגלגל, הידועה בסגולותיה הרפואיות

לגלריית התמונות המלאה

עריכהתמונה נבחרת מהחקלאות
Wheat P1210892.jpg
משבעת המינים - חיטה

לגלריית התמונות המלאה

עריכהתמונה נבחרת נוספת

תמונות של חי וצומח ביחד, או של ממלכות אחרות, כגון הפטריות.

Kipodan07 ST 07.JPG
תריסתית ים תיכונית בתוך תפרחת קיפודן מצוי בנחל יגור

לגלריית התמונות המלאה

עריכהחוקרים, מאיירים וצלמים
איור של אורן מספר של פייר בלון
ארבעה מינים מהסוג שיחנית, באיור של הזואולוג והמאייר הגרמני נָאוּמַן
.

חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע לנו הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון.

פייר בלון

איורים וצילומי טבע

בספרים הראשונים על החי והצומח בארץ ישראל נכללו איורים להמחשה. בימינו מחליפים על-פי רוב צילומים את האיורים, ביניהם של צלמי טבע אשר יצירותיהם עומדות בפני עצמם גם בנפרד מהטקסט של הספרים. למרות זאת, לאיורים עדיין מקום חשוב בספרי העיון, שכן ניתן להראות באיור פרטים שקשה או בלתי אפשרי להראות בצילום; לדוגמה, את כל שלבי מחזור החיים של דו-חי, או כמה מינים של בעלי חיים, כגון השיחניות העומדות יחד באיור של נאומן במסגרת זו.

מהבולטים במאיירים: וולטר פרגסון, שאייר בין היתר את החוברות "מדריך לציפורי ארצנו" (1969) ו"מדריך ליונקי ארצנו" (1972) שיצאו לאור בהוצאת רשות שמורות הטבע בשיתוף "דן חסכן".

מהבולטים בצלמים: פטר מרום שתעד בספר "האגם הגווע" את אגם החולה לפני ואחרי ייבושו; יוסי אשבול שצילום שלו זכה במקום שני בקטגורית "התנהגות ציפורים" בתחרות צילומי טבע של מוזיאון בורק שבמדינת וושינגטון בצפון-מערב ארצות הברית; וד"ר דוד דרום – ביולוג ימי וצלם טבע, שהוציא לאור עם מיכאל זהרי ספר על צמחי התנ"ך, ועם יוסי אשבול ספר על בעלי חיים בתנ"ך.

עריכהשמירת הטבע
רקפת מצויה – פרח בר שהיה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 על-סף הכחדה בארץ, וניצל בזכות המסע הציבורי למען פרחי הבר

כבר במקורות היהדות יש מודעות לנושא שמירת הטבע:

ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם תקלקל - אין מי שיתקן אחריך.

קהלת רבה ז' 28

הצלחת המסע הציבורי בשנות ה-60 למען פרחי הבר בארץ[1] נחשבת הישג בקנה מידה בינלאומי, ומדינת ישראל של שנות ה-2000 הוכרה על ידי ארגון האיחוד הבינלאומי לשימור טבע (IUCN) כמדינה שהקצתה את האחוז הגבוה ביותר משטחה מבין מדינות הים התיכון לשטחי טבע מוגנים[2].

לכלל נושאי שמירת הטבע בישראל

עריכההחקלאות
אהרון אהרונסון

תולדות החקלאות שזורות בתולדות ארץ ישראל, החל מהמהפכה החקלאית הנאוליתית, המשך בחלקה המרכזי של החקלאות בתנ"ך וביהדות, וכלה בהמצאת הטפטפות על ידי שמחה בלאס בסוף שנות ה-50. הארץ היא הגבול המערבי של תפוצת "אם החיטה", אותה גילה אהרון אהרנסון בשנת 1906.

כיום מהווה החקלאות כ-2.5% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל, וכ-3.5% מהייצוא שלה[3]. המדינה משקיעה במחקר חקלאי, ובראשו – מכון וולקני, או, בשמו הרשמי, "מנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני", אשר תקציבו בשנת 2003, לדוגמה, היה כ-270,000,000 ₪[4].

לקטגורית החקלאות בישראל


עריכההחי והצומח במקורות

AdamAndEve fx.png

החי והצומח ממלאים תפקיד חשוב בספרות היהודית, וניכר מקורם הארץ-ישראלי של המינים המוזכרים בה. למשל, בסיפור גן עדן בבראשית:

וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת

– בראשית ג, ז

בתהילים:

צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה

– תהלים צב, י"ג

וּבתלמוד הבבלי, בהספד של בר קיפוק על מות הרב אשי:

אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר
(אם) לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק

תלמוד בבלי, מועד קטן, דף כ"ה, עמוד ב'

לחקלאות בפרט, תפקיד חשוב בדת היהודית, עם אופיים החקלאי של שלושת הרגלים, והלוח העברי המיוחד, המשלב את מחזור הירח עם מחזור השמש. כמו כן הסדר הראשון בתלמוד הירושלמי הוא סדר זרעים, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת האדמה. החקלאות ההלכתית היא ארץ-ישראלית מובהקת – בתלמוד הבבלי, שנכתב בחוץ לארץ, נכללת רק מסכת ברכות, ולא המסכתות האחרות שבירושלמי, אשר עוסקות ברובן בדינים הקשורים לחקלאות בארץ ישראל.

מקום מיוחד בתחום הנחלת הכרת הטבע והחקלאות במורשת היהודית שמור לשמורת נאות קדומים ולמייסדה, נגה הראובני, אשר זכה יחד עם צוות השמורה בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".

עריכהצמחי נוי וגנים

בנוסף לצמחיית הבר ולחיות הבר בארץ, ובנוסף לגידולים מסחריים-חקלאיים, יש בארץ גם גני נוי רבים, פרטיים וציבוריים, ביניהם:

בשתי אוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ואוניברסיטת תל אביב, קיימים גנים בוטניים למטרות מחקריות וחינוכיות, אשר גם פתוחים לביקור לקהל הרחב.

גן בוטני ייחודי הוא זה שבקיבוץ עין גדי, שמשתרע על כל מתחם חצר הקיבוץ, והוא היחיד מבין הרשומים באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים אשר נמצא בתוכו יישוב.

לקטגורית גנים ופארקים בישראל

עריכההזהרו והשמרו!
הנחש – סמל שבט דן, על שער היכל שלמה

בעלי חיים ארסיים היו מוכרים כבר בימי קדם. הנחש מוזכר בסיפור גן עדן, בספר בראשית:

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים

– בראשית ג, א

למרות אופיו השלילי בסיפור זה, הנחש הוא סמל שבט דן, על פי ברכת יעקב לבניו:

יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר

– בראשית מט, יז

בין המסוכנים בארץ:

גם חלק מצמחי הארץ הם רעילים. מהידועים ביניהם:

לקטגורית בעלי חיים ארסיים בארץ ישראל
לקטגורית צמחים רעילים בארץ ישראל

עריכהרשימות ומגדירים

רשימות מעולם הצומח

רשימות מעולם החי

עריכהפורטלים קרובים
P Israel Flag2.png
P Elephant.png
P Leaf.png
פורטל ישראל פורטל בעלי חיים פורטל בוטניקה
עריכהקדימה, לעבודה!

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתיבה או תרגום ערכים מבוקשים בתחום. תוכלו גם להוסיף לרשימה זו עוד ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כתיבת קטעי הידעת?.
  • תוכלו לכתוב ערכים מבוקשים הרשומים כקישורים אדומים בדפי הקטגוריות הבאים:
רשימת הערכים המבוקשים

ערכים מבוקשים מעולם הצומח בארץ ישראל

ערכים מבוקשים מעולם החי בארץ ישראל

  • מיני הפרפרים שהוכרזו מוגנים: נימפית הקוציץ, כחליל הגליל, כחליל הקדד, הספרית ערבתית, כחליל קלאופטרה, כחליל הקרקש, לבניז המרואה, נימפית צפונית, הספרית החמשן, נימפית פרסית, נימפית הברוניקה, כחליל הבקיה וזנב סנונית המכבים.

ראו גם רשימות ערכים חסרים לפי קטגוריות בפורטל:החי והצומח בארץ ישראל/קדימה, לעבודה!.

מצאו ערכים לשיפור בנושא ארץ_ישראל:_החי_והצומח: דורשי שכתובדורשי עריכהדורשי השלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורותלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?