פורטל:ישראל

גבולות מדינת ישראל נקבעו רק באופן חלקי, וחלק ניכר מהם עדיין מוגדרים כגבולות זמניים. מדינת ישראל לא הצהירה על גבולותיה עם הקמתה. בתוכנית החלוקה של האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947 נקבעו גבולות למדינה יהודית עתידית, אולם התוכנית לא יצאה לפועל, וביום הקמת המדינה היא כבר הייתה חסרת תוקף מעשי. בתום מלחמת העצמאות נחתמו הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה, אולם אלה לא הכירו בישראל באופן רשמי, וסירבו לדון על גבולות בינלאומיים קבועים. מצב זה החל להשתנות רק עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979. סימון הגבולות הקבועים נעשה מאז בהדרגה, וגם כיום קטעים ארוכים מגבולותיה של מדינת ישראל נחשבים כגבולות זמניים, "קווי שביתת נשק" או כ"קווי הפסקת אש". קווי הגבול הבעייתיים ביותר הם הגבול התוחם את רמת הגולן בצפון-מזרח (עובר בין ישראל לסוריה ובין ישראל ללבנון), והגבולות המפרידים בין ישראל גופא לבין שטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) ורצועת עזה. חלק משטחים אלה מיועדים לכאורה להקמת מדינה פלסטינית, אולם לא ברור האם או מתי תקום מדינה כזאת ואיך יוגדרו גבולותיה.

בדומה לאזורים אחרים שהיו נתונים לשלטון קולוניאלי, גם הגבולות הנוכחיים במזרח התיכון הושפעו במידה רבה מהסדרים בין המעצמות ששלטו באזור בעבר. גם גבולותיה של ישראל החלו להתעצב כ-40 שנה לפני הקמתה, בהסדרים בין המעצמות של ראשית המאה ה-20. הסכמי שביתת הנשק, הסכמי השלום והסדרים בתיווך בינלאומי אישרו מחדש, בדרך כלל, את התוואי שנקבע בהסדרים הבין-מעצמתיים. במקרים שבהם נקבע תוואי גבול חדש, הוא נקבע בעקבות מלחמה, בדרך כלל לאורך קו החזית האחרון. בכל המקרים שבהם נקבע תוואי גבול חדש הוא נותר שנוי במחלוקת וזמני.

בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1948 פרצה כיתת פלמ"חניקים קטנה את שער ציון במסגרת קרבות הרובע היהודי במלחמת העצמאות. מפקד הכיתה הצעיר היה דדו, הלא הוא דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. עם הישמע פיצוץ חומר הנפץ שהפעיל החבלן, זינק דדו אל השער, ובקריאות "אחריי!" פרץ אל העיר העתיקה. לאחר כשלושים מטרים גילה דדו לפתע שהוא לבדו. הסתבר שחייליו היו כה עייפים מימי הקרבות הארוכים, שאפילו הפיצוץ לא העיר אותם... דדו נאלץ לחזור על עקבותיו ולהעיר אותם, ורק אז הושלמה הפריצה באופן רשמי.

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ישראל בוויקיפדיה:

נתן יונתן (ספטמבר 1923 - 12 במרץ 2004), משורר ישראלי. פרסם עשרים ספרי שירה ושלושה ספרי פרוזה, ועסק גם בתרגום שירה מיידיש לעברית. שיריו תורגמו לשפות רבות, ורבים מהם הולחנו ובוצעו בפומבי. עם שיריו הידועים נמנים השירים "הרדופים", "נאסף תשרי", "חופים" ו"האיש ההוא".

לאחר חיים נחמן ביאליק, נתן יונתן הוא המשורר המולחן ביותר בזמר העברי. שירתו של יונתן מתאפיינת בפשטות במבנה שלה, צורת הבעתה וישירותה, ומתואמת עם הלחן, כך שמושג ניחוח שירי ארץ ישראל היפה.