פורטל:ספרות/ציטוט נבחר/16

...עכשיו, רוצה אני לספר את הסיפורים המסופרים ברציפי באהיא. הספנים הזקנים שמטליאים מפרשים, בעלי הדוגיות, הכושים המקועקעים, היחפנים, יודעים סיפורים ופזמונות אלה. הייתי שומע אותם בלילות של ירח מלא בככר-השוק, בירידים, בנמלים הקטנים שבמפרץ. לעם של ימאנז'ה יש רבות כל כך לספר:
בואו לשמוע סיפורים ופזמונות אלה. בואו להקשיב לסיפור-המעשה על גומא וליבייה, כי זהו סיפור על חיים ואהבה ועלי ים. אם סיפור זה לא יהא נאה בעיניכם, דעו שאין זו אשמתם של קשי-היום שנוהגים לספרו; כי אתם תשמעוהו מפיו של איש-היבשה, וקשה לו לאיש-היבשה להבין לרוחם של יורדי-הים. אפילו אותו איש אוהב סיפורים ופזמונות אלה והולך לחגיה של דונה ז'אנאינה, אין הוא מכיר כל סודותיו של הים. הים הוא תעלומה שרק יורדי-ים זקנים ישיגוה.

— פתיחת הספר ים המוות מאת ז'ורז'י אמאדו, בתרגומו של מנשה לוין, בהוצאת ספרית פועלים