פיודור ברוניקוב
פיודור ברוניקוב (ברוסית: Фёдор Бронников; 17 בספטמבר 1827 – 14 בספטמבר 1902) היה צייר היסטוריה וז'אנר יליד רוסיה, שבילה את רוב חייו באיטליה.
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1827 (יוליאני) שדרינסק, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
1 בספטמבר 1902 (יוליאני) (בגיל 74) אנטיקולי קורדו, איטליה |
| מקום קבורה |
בית העלמין הפרוטסטנטי של רומא |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
| פרסים והוקרה |
אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא הפגין כישרון מוקדם לציור וקיבל שיעורי אמנות ראשונים מאביו, שהיה צייר דקורטיבי.[1] בגיל שש עשרה, כשאביו מת, הוא ארז את מזוודותיו ונסע לסנט פטרסבורג, בתקווה להיכנס לאקדמיה הקיסרית לאמנויות. לאחר שלא הצליח להתקבל, הוא הפך לחניך בסדנה של חרט עץ. כישרונו משך את תשומת ליבו של הפסל פיוטר קלודט, שארגן לו שיעורי ביקורת באקדמיה. בשנת 1850, הוא התקבל להיות סטודנט רגיל, ועבד עם אלכסיי מרקוב. הוא סיים את לימודיו ב-1853 וקיבל מלגה ללימודים באיטליה על ציור הסיום שלו, "אם האלוהים".
בשנה שלאחר מכן, הוא התיישב ברומא והקים סטודיו משלו בוויה ויטוריה, ליד וילה בורגזה. הוא צייר מגוון רחב של ציורים, בהם נופים, סצנות כפריות, סצנות ז'אנר, יצירות היסטוריות ודיוקנאות של אזרחי העיר החשובים. מצבו הבריאותי היה ירוד, לכן הוא נשאר שם לאחר תום הקצבה שלו, כדי לנצל את האקלים החם.
הוא ביקר בביתו ברוסיה מ-1863 עד 1865. בהיותו שם, האקדמיה העניקה לו פרופסור בציור היסטורי על תיאורו של הוראס קורא את הסאטירות שלו בפני גאיוס.[2] הוא גם בא במגע עם קבוצת אמנים פורשים שלימים נודעו בשם הנודדים; מה שהעניק לו השראה לצייר סדרה של יצירות ז'אנר על חיי האיכרים. מאוחר יותר, הוא הפך לחבר בקבוצה ושלח באופן קבוע ציורים מאיטליה כדי להציג בתערוכות שלהם. הוא נבחר לאקדמאי וחבר כבוד באקדמיה. בתקופה זו יצר את אחת מיצירותיו הידועות ביותר: השדה המקולל (1878), כתב אישום נגד העבדות.
הוא מת ליד רומא ונקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי. אף על פי שחי באיטליה במשך רוב חייו, הוא השאיר למעלה מ-300 ציורים ורישומים ושווה ערך ל-400 רובל כדי להקים בית ספר לאמנות בשדרינסק. בית הספר לא הוקם עד לתקופה הסובייטית והעבודות שימשו בסיס למוזיאון.
סגנון אמנותי עריכה
פיודור ברוניקוב היה אמן גדול בציור דיוקנאות. יצירותיו בז'אנר זה, מובחנים ברישום משובח, דמיון בולט לדמות. חשיבותן היא בהבעת הפאן הפסיכולוגי של הדיוקן וכושר השכנוע של השפה הציורית. בנופים, האמן העביר בנאמנות את המראה, והדגיש את מצב העולם שמסביב. אלה מסומנים על ידי הרמוניה צבעונית וטוהר הצבעים.
האמן פיתח את אהבתו לטבע בשנות ילדותו בטרנס-אורל. במכתביו לקרובי משפחה בשדרינסק, דרום רוסיה, הוא נזכר לעיתים קרובות ביופיים של מקומות הולדתו. "אין כאן שדות חסרי גבולות כמו שיש לכם ברוסיה, אין יערות עבותים... וחבל. אני אוהב את המרחב העצום ואת השדות הרוסיים שלנו, כמו ים ללא גבולות", שיתף את בני ארצו ברגשותיו.[3]
רוב יצירותיו נמצאות ברוסיה, אך רבות מהן נרכשו גם על ידי אספנים מבריטניה, ארצות הברית, הונגריה, איטליה ודנמרק.
גלריה עריכה
,_by_Fyodor_Bronnikov.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Бронников Федор Андреевич « Русская живопись « Музей « Воскресный день, vsdn.ru
- ^ Brief Biography from the Brockhaus and Efron Encyclopedic Dictionary
- ^ БРОННИКОВ Фёдор Андреевич, web.archive.org, 2019-04-02