פייר-אנרי דה ואלנסיין
פייר-אנרי דה ואלנסיין (בצרפתית: Pierre-Henri de Valenciennes; 6 בדצמבר 1750 – 16 בפברואר 1819) היה צייר צרפתי.
 | |
| לידה |
6 בדצמבר 1750 טולוז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1819 (בגיל 68) former 11th arrondissement of Paris, צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מקום לימודים |
Institut supérieur des arts de Toulouse |
| הושפע על ידי |
Gabriel François Doyen |
| יצירות ידועות |
A Wooded Landscape with a Bacchic Scene |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דה ואלנסיין נולד בטולוז ולמד באקדמיה לציור שבעיר אצל צייר בשם ז'אן-בטיסט דספאקס. באמצעותו הכיר את העיטורים הקלאסיים המסורתיים של נושאי התנ"ך. ב-1769 מאתיו דובורג, פרקליט וסוחר מטולוז, הזמין את דה ואלנסיין למסע לרומא. ב-1771 שב לצרפת ובסוף אותה שנה הגיע לפריז, שם התגורר אצל אחיו של דובורג. הוא למד באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול אצל תלמידו של פרנסואה בושה, גבריאל-פרנסואה דויין שהתמחה בציורים היסטוריים, מה שגרם לדה ואלנסיין להרחיב את שליטתו בנושאים המסורתיים של הציור.
ב-1777 שב לרומא ונשאר באיטליה עד 1781. הוא ערך מסעות בקמפניה ובאזורים שהשתייכו לממלכת נאפולי וסיציליה. חוברת בשם "מסע לנאפולי ולסיציליה, 1779" מעידה על מסעותיו אלה שבהם התנסה בציור נוף כפרי בחיק הטבע. הוא הקדיש את מרבית זמנו ללימוד הציור של גופים תלת-ממדיים אצל פרופסור ידוע למתמטיקה ברומא. מאוחר יותר הודה דה ואלנסיין כי הייתה זו הכרותו עם הצייר קלוד ז'וזף ורנה, במסעו בחזרה לפריז דרך שווייץ ב-1781, שאפשרה לו להפוך את התאוריה שלמד ברומא למיומנות מעשית כצייר.
ב-1785 שב לרומא, אך כעבור שנתיים חזר לפריז וב-28 ביולי 1787 התקבל כחבר האקדמיה לאמנויות היפות שבעיר. הוא הציג שם את ציורו "קיקרו מגלה את קברו של ארכימדס" (כיום במוזיאון דז אוגוסטין בטולוז). ציור זה הוצג גם בסאלון (תערוכת הציורים מיסודה של האקדמיה לאמנויות היפות) של 1787 יחד עם ציוריו "העיר העתיקה אגריגנטום" (כיום במוזיאון הלובר בפריז) ו- "נוף ביוון העתיקה" (כיום במוזיאון לאמנות בדטרויט).
ב-1796 פתח סטודיו והחל בשנה זו עד 1800 שימש כפרופסור לציור תלת-ממדי של בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. בין תלמידיו נמנו ז'אן-ויקטור ברטן, ואשיל-אטנה מישאלון שמאוחר יותר היו מוריו של ז'אן-בטיסט קאמי קורו. הוא פיתח את התנסותו כצייר במסה "יסודות הציור התלת-ממדי לשימושם של ציירים" שפורסמה ב-1800. מסה זו של דה ואלנסיין, שנחשב לאבי ציור הנוף ההיסטורי, שימשה כמדריך לשני דורות רצופים של ציירי נוף.
דה ואלנסיין הציג את ציוריו גם בסאלונים של 1804, 1806, 1808, שני ציורים בסאלון של 1810 וציור אחד בזה של 1814. פרס רומא מיוחד לציור נוף היסטורי שנקרא על שמו, הוענק לראשונה לתלמידו מישאלון ב-1817. פרס זה בוטל ב-1863.
פייר-אנרי דה ואלנסיין מת בפריז ב-1819 נקבר בבית הקברות פר לשז.
קישורים חיצוניים עריכה
- פייר-אנרי דה ואלנסיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)