פילפלה
פילפלה (מלטית Filfla) הוא אי קטן וצחיח, השוכן כחמישה קילומטרים מדרום לאי מלטה. שטחו של פילפלה הוא ששים דונם בלבד והוא אינו מיושב. סמוך ממערב לו שוכן איון קטן וסלעי המכונה פילפולטה (Filfoletta). האי עשוי מצוקי אבן גיר תלולים המתנשאים לגובה של 60 מטרים מעל פני הים ומסתיימים במשטח שטוח. האי משמש בית גידול בעיקר לשלושה מינים של עופות ימיים, וכן מצויים בו שני מינים אנדמיים - האחד של לטאה (Podarcis filfolensis) והאחר של חילזון (Lampedusa imitatrix gattoi).
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים התיכון  |
| קואורדינטות | 35°47′18″N 14°24′38″E / 35.7883°N 14.4106°E |
| שטח | 0.06 קילומטר רבוע |
| אורך | 0.33 קילומטר |
| רוחב | 0.16 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
מלטה |
| אוכלוסייה | 0 |
| אזור זמן | UTC+1 |
|
(למפת מלטה רגילה) | |
  | |
שמם של שני האיים בא ככל הנראה מהמילה "פלפל" בערבית. בעבר שכנה באי קפלה שהוקמה בשנת 1352 בתוך מערה, אך היא חרבה ברעידת אדמה ב-1856, ובמהלכה קרס גם חלק מהאי אל הים. עד שנת 1970 שימש האי כמטרת אימונים לחיל האוויר ולחיל הים של בריטניה, אך אז הפך לשמורת טבע. ב-1987 נאסר הדיג בטווח של מיל ימי אחד מחופי פילפלה, אך הסיבה העיקרית לכך היא חשש למיקוש ימי. האיסור בוטל בשנת 1990[1]. ב-1988 נחקק חוק שנועד להבטיח את הגנתו של האי (Filfla Natural Reserve Act), והגביל את הגישה אליו למטרות מחקר וחינוך, וזאת באישור מיוחד.
