פין (מפרשית)

פין
Finn
	תרשים הדגם תרשים הדגם
כללי
סוג	מפרשית
מטרות	דגם אולימפי
סוג-משנה	Dinghy Centerboard
מתכנן	Rickard Sarby
שנת ייצור	1949
מספר תרנים	1
תכונות נפוצות
משקל	107 ק"ג
אורך כללי	4.5 מטר
אורך קו מים	4.34 מטר
רוחב	1.47 מטר
שוקע	0.17 (חרב למעלה) מטר
מפרשים
ראשי	10.6 מטר רבוע

מפרשית הפין (Finn) היא סירה אולימפית המיועדת לשייט אחד. הסירה עוצבה בשנת 1949 על ידי מעצב סירות הקנו ריכרד סרבי עבור אולימפיאדת הלסינקי 1952.

היסטוריה עריכה

מאז הופעת הדגם לראשונה, הסירה השתתפה בכל אולימפיאדת קיץ עד אולימפיאדת טוקיו 2020 (2021) דבר שגורם לה להיות אחת הסירות היותר פופולריות בין סירות המפרש האולימפיות.

למרות שגוף הפין השתנה במקצת מאז 1949, היו התפתחויות אחרות הקשורות לשליטה במפרשים. התרנים המקוריים היו עשויים עץ, אשר הוא חומר קשה. בשנות השישים המאוחרות ותחילת שנות השבעים התחילו להחליף את תרניי העץ בתרניי אלומיניום, אשר הוא חומר יותר גמיש ונותן יותר שליטה בצורת המפרשים בצורה משמעותית מהעץ. תורני האלומיניום התפרסמו בעיקר אחרי המשחקים האולימפיים של שנת 1972 בקיל, כאשר הם סופקו לראשונה לשייטים אולימפיים. לאחרונה, תרנים עשויים סיבי פחמן החלו להופיע בציי Finn תחרותיים. המפרשים גם הם עברו שינוי משמעותי וכעת הם עשויים ברובם קוולר.

פין בישראל^[1] עריכה

אלכסנדר-מרווין למפרט, מיליונר יהודי אמריקאי, בעל מפעל ליצור בדים למפרשים בהולנד ובמזרח הרחוק, תרם סירת פין אחת למועדון הפועל שדות ים, בשנת 1973, מרכז הפועל קנה עוד 10 סירות מאוסטריה בשיתוף עם הפועל תל אביב והשייטים עצמם. בנימין (בינג'ה) מעיין התאמן כדי לייצג את ישראל באולימפיאדת מינכן 1972, אבל התברר שבישראל הסירות עשויות עץ מיושנות כי העולם כבר עבר לפין מפיברגלס קל משקל והחליפו את תרניי העץ לאלומיניום הוא פרש מההכנות. פרישה זו גרמה בהדרגה להפסקת הפעילות בדגם זה בארץ.