פיסטנדנטילוס

פיסטנדנטילוס, הידוע גם כ"אדון האופל", הוא דמות של קוסם מרושע במיוחד מעולם הפנטזיה רומח הדרקון. דמותו של פיסטנדנטילוס מייצגת את הקיצוניות הגדולה ביותר בכל מה שנוגע לקסם בעולם קרין, וכך הוא מתואר בספרים ובטרילוגיות בהן דמותו מופיעה (במיוחד באגדות רומח הדרקון וטרילוגיית המלך הכהן). הוא בעל שאיפות גבוהות ביותר לגבי עצמו (עד כדי עלייה לדרגה של אל) ולא בוחל בשום אפשרות ומעשים כדי לקדם את מטרותיו ולו במחי חיי אחר (אפילו חייהם של קוסמים מרושעים אחרים).

פיסטנדנטילוס

הלחש האחרון של פיסטנדנטילוס, מתוך עת התאומים
סוג	רומח הדרקון
הופעה ראשונה	עת התאומים
יוצרים	מרגרט וייס, טרייסי היקמן
מידע
גזע	בן אנוש מתורבת
מין	זכר
מקצוע	מג גלימות שחורות
תואר	אדון האופל, אדון העבר והווה
נטייה	זדוני
מקום מגורים	איסטר

העידן הקדם-איסטרי

הגלימות השחורות

מעטות הן הידיעות על קורותיו של פיסטנדנטילוס בילדותו וצעירותו. עם זאת, ידוע כי גילה את אומנות הקסם, וזו איפשרה לו לשמור על חייו כשהיה צעיר. ידוע גם שכאשר נבחן בצריח הכישוף הנעלה, הוא בחר להיות במסדר הגלימות האדומות. דבר זה לא נמשך זמן רב, הואיל והבין שלא יחיה לנצח. הוא שטח טענתו זו בפני האל גיליאן וביקש להאריך את חייו, אולם האל פטר אותו בטענה שעליו לקבל את היותו בן תמותה. מורת רוחו של פיסטנדנטילוס מהחלטת האל, הובילה אותו לזנוח דרך הנייטרליות ולעבור לגלימות השחורות. הוא פנה למלכת האופל בשאול וביקש ממנה את מתנת חיי הנצח. זו הסכימה בהתלהבות, והעניקה לו את מה שיהיה ידוע כאבן הדם של פיסטנדנטילוס.

עידן האור

בזמן שלטונה של המגית הראשית גַאדְרֶלָה, הפך פיסטנדנטילוס לסוכנה הנאמן של מועצת המכשפים וסייע לגאדרלה רבות לשכנע את שליטי הערים ברחבי אנסאלון להקים ארבעה צריחי כישוף נעלה נוספים. במקביל, הקים בסתר את אוּלְגַארד, מאורה נסתרת בהרי גארנט, שם פיתח יותר ממחצית לחשי הקסם שלו.

מאות שנים לאחר מכן, בשנת 2018 לפני החורבן, עזר לעמיתיו במועצה להרוס את הקוסם העריק מַאלוֹק, ושכנע אותם לא להשמיד את מצודת זהמאן בה שכן מאלוק, שכן טמון היה בה ידע של קסם מלחמה, שרק יכול היה לסייע להם. הקוסמים הסכימו ואיפשרו לפיסטנדנטילוס להפוך לאדון מצודת זהמאן. מאתיים שנה לאחר מכן, סייע פיסטנדנטילוס למשלחת בראשותו של וינאס סולאמנוס בהצלת אחותו של קיסר ארגות. פיסטנדנטילוס המשיך לשכון במצודתו עד תום מלחמת הדרקונים השלישית, ואז עבר למקום אחר לא ידוע. תקופה מסוימת אף היה אדון צריח פלאנתאס.

אבן הדם של פיסטנדנטילוס

כאשר פיסטנדנטילוס בחר לו שוליות, הוא היה בוחר מגים צעירים אשר עברו את מבחן הכישוף הנעלה. הוא היה מאתר את החזקים ביותר מאלו שעברו את המבחן ובוחר בהם. בשל המוניטין שצבר, רוב המגים הצעירים השתוקקו ללמוד אצלו ודבר זה היה לו ליתרון. הם היו לומדים אצלו, אולם, בחלוף זמן מה, היה פיסטנדנטילוס משתמש באבן הדם שלו ליטול את חיי המכשפים הצעירים ובכך מאריך את חייו שלו.

תככים בכס הקדוש

המלך הכהן קרונוס

פיסטנדנטילוס הגיע לאיסטר כמאה שנה לפני החורבן, והמשיך לפתח את אומנותו ובמקביל שם עינו על המלך הכהן, ועל כהן מסוים בחצרו של המלך, קְרוֹנוֹס. הוא הצליח לפתות את קרונוס לרשת את השלטון והעניק לקרונוס טבעת קסומה שתאפשר לו להרוג את המלך הכהן הנוכחי, סִימֵאוֹן הרביעי.

תחילה, סייע פיסטנדנטילוס לקרונוס בשלטון ויעץ לו. אך לאחר זמן, למד על נבואת בואו של בעל האור, האדם הטהור באמונתו לאלי הטוב, אדם שפיסטנדנטילוס היה זקוק לו כדי לקרוא תיגר על מלכת האופל. בעודו זורע רעל לאוזניו של קרונוס ודוחף אותו אל סף השיגעון, הוא החל לשמוע על בלדין, והאמין כי הוא יהיה בעל האור. למרות שבלדין "עמד במבחניו" (הוא לא היה מודע אליהם) של פיסטנדנטילוס, בלדין עדיין הוכיח את עצמו כבלתי טהור דיו לצורך הנבואה. פיסטנדנטילוס הבין, כי אם יישאר קרונוס בשלטון, הדבר יפריע לו למצוא כהן אור טהור, ולכן איפשר לבלדין להביס את קרונוס, שנעשה פרנואיד לגבי כל אדם ואדם. קרונוס נאסר במרתפי המקדש המרכזי באיסטר, ולפני שהצליח להצביע על חלקו של פיסטנדנטילוס בפרשה, פיסטנדנטילוס רצח אותו.

המלך הכהן בלדינס

לאחר מותו של קרונוס, פיסטנדנטילוס נעשה לנתין נאמן של בלדינס (בלדין, לאחר הכתרתו, שינה את שמו). למרות שכל חצרו של המלך הכהן הייתה חשדנית לגבי המג הזדוני, הורשה פיסטנדנטילוס להמשיך באומנותו במרתף סודי בירכתי המקדש, ואט אט בנה לו מעבדה גדולה תחתי המקדש. מתי מעט ידעו על קיומה של המעבדה ורובם לא נותרו בחיים לספר על כך.

פיסטנדנטילוס המשיך לרקום מזימות כדי להגשים את מטרתו, ולשם כך היה זקוק להיפטר משאר מכשפי המסדר או לפחות להוריד את כוחם. כדי לעשות זאת, הוא המשיך לזרוע רעל באוזניו של המלך הכהן לגבי הקוסמים וצייד אותו באמצעים כדי להיות מוגן מפני השדרות והיערות שהגנו על צריחי הכישוף הנעלה. בתמורה, הובטחה לו משרתו של יועץ אישי למלך הכהן. במקביל, בחר פיסטנדנטילוס בשוליה בשם אַנְדְרַאס רָנוֹךְ אשר יבצע עבורו משימות. פיסטנדנטילוס פקד על אנדראס לתקוף את יחידת המקבת האלוהית (עושי דברו של המלך הכהן) כדי להיפטר ממנהיגם קתאן מרסרבין ולזרוע זרעי סכסוך בתוך היחידה. הדבר לא צלח בידיו של אנדראס שכמעט ונתפס בניסיון זה. כדי שלא יסגיר את חלקו במזימה, פיסטנדנטילוס נעל את שולייתו במעבדה שלו. במהלך הקרבות האבודים, פיסטנדנטילוס שלח את אנדראס לצריח הכישוף הנעלה בפלאנתאס. הוא גרם לשולייתו ליפול אל מותו על שערי הצריח המחודדים, לא לפני שקילל את הצריח שיישאר נעול עד לשובו של אדון העבר וההווה (ובכך כיוון אל שובו של אדונו לצריח). כך, חשב פיסטנדנטילוס שמכשפי המסדר לא יעתיקו את השער לשאול מתוכו. בלא ידיעתו, השער כבר הועבר למצודת זהמאן.

וכך, פיסטנדנטילוס נעשה לאחד מאנשי סודו של המלך הכהן. דבר זה, במהלך השנים שבאו לאחר מכן, גרם לאנשי החצר של המלך לתהות מדוע פיסטנדנטילוס מורשה להתהלך בינם בעוד ששאר הקוסמים הוגלו ליער וויירת'. הוא כונה בשם אדון האופל או פיסטנדנטילוס האפל.

רייסטלין והחורבן הגדול

שנה לפני החורבן הגדול, הבין פיסטנדנטילוס כי החורבן הגדול ממשמש ובא, והחל בהכנות למסע בזמן אל עבר העתיד. פיסטנדנטילוס ידע כי התקופה המיידית שלאחר החורבן לא תהיה שימושית לו, לכן העדיף לנסוע כמה עשורים בזמן. הוא גם ידע כי בתקופה הזו ישרור תוהו ובוהו ואיש הישר בעיניו יעשה, ולכן שכר לו גלאדיאטור בשם פֶרַאגָאס כדי שיגן עליו. בהגיעו למסקנה הסופית, כי בעל האור אינו המלך הכהן, פנה פיסטנדנטילוס אל הכהן הטהור היחיד שנותר בקרין לאחר ליל האבדון, דֶנוּבִּיס ושכנע אותו לבוא איתו אל עבר העתיד, רגעים ספורים לפני שסיים לפענח את דיסקיות מישאקאל.

בקו הזמן החלופי (ראו מטה) הגיח אל העבר הרב-מג רייסטלין מאז'ר, לאחר שרוחו של פיסטנדנטילוס דבקה בנשמתו, והתחזה לשוליה של פיסטנדנטילוס על מנת שיבחר בו לתלמידו. בעת בה ניסה פיסטנדנטילוס להשתלט על נשמתו של רייסטלין באמצעות אבן הדם, התרחש ביניהם קרב כשפים אדיר, שבסופה ניצח רייסטלין ותפס את מקומו של פיסטנדנטילוס בנהר הזמן והתחזה ל"אדון האופל". במהלך הזמן שלאחר מכן, הבין רייסטלין כי אינו יכול לשנות את האירועים בנהר הזמן שכבר אירעו, וכי הוא רק ממשיך באותם צעדים בהם פסע פיסטנדנטילוס קודם לכן.

מלחמת שער הגמדים

פיסטנדנטילוס הגיע לשנת 39 לאחר החורבן יחד עם בני בריתו דנוביס ופראגאס. הם אספו להם צבא קטן ונעו לעבר אבנסיניה. כאשר הגיעו לשם הם צירפו לצבאם שני בעלי ברית - אנשי המישורים בהנהגתו של צל-ליל (אב קדמון של מי-נהר) וגמדי הגבעות משבט הניידאר, בהנהגתו של רֶגְהָר כור-אש (סבו של חלמיש כור-אש). שתי קבוצות אלו הצטרפו לצבאו של פיסטנדנטילוס מסיבות שונות - תאבת בצע (מצד אנשי המישורים) ונקמה באחיהם, גמדי ההרים (גמדי הגבעות). כמו כן, הקבוצות נזדקקו לאוכל לקראת החורף הקשה הממשמש ובא, והאמינו כי בתורברדין קיים מצבור אוכל גדול, עליו שומרים גמדי ההרים. באותה שנה, צבאו של פיסטנדנטילוס, כפי שנקרא הצבא המשותף אז, צעד לעבר ממלכת הגמדים. פיסטנדנטילוס השתמש ברגשותיהם של אנשי המישורים וגמדי הגבעות ותכנן לזנוח אותם בסוף המסע אל עבר מצודת זהמאן, אשר נמצאת בסמוך לאחד משערי ממלכת הגמדים. לפני שנטש אותם, הטיל פיסטנדנטילוס לחשי קסם חזקים אשר חצצו בין הצבאות השונים שנלחמו בקרב.

לאחר שמצא את השער לשאול, התכוון פיסטנדנטילוס להיכנס אליו בעזרתו של דנוביס, כהן האור. אולם, דבר זה לא התאפשר. גנום בשם גְנִימְשׁ היה נוכח באירוע (הוא היה שבוי של גמדי ההרים) והפעיל אביזר (דבר שבדרך כלל לא מתאפשר, כיוון שהגנומים אינם מצליחים לבנות אביזרים) שהפריע ללחש האדיר והמורכב אותו הטיל פיסטנדנטילוס על מנת להיכנס לשאול. התוצאה הייתה הרסנית - פיצוץ ענק שהחריב את זהמאן והפך אותה לעיי חורבות שנקראו מעתה כיפת הגולגולת. הצבאות הלוחמים שנלחמו מחוץ למצודה הושמדו כליל, ושערי תורברדין נסגרו לעוד 300 שנה לפחות.

רייסטלין ומלחמת הרומח

עשרות שנים לאחר מכן, האמינו כי פיסטנדנטילוס נהרג בפיצוץ, אך לא כך היה הדבר. נשמתו נקרעה מגופו והוא ריחף בעולמות אחרים, ממתין לאדם אשר יתאים לשאיפותיו, והרגע הזה הגיע בשנת 346 לאחה"ח עם בואו של רייסטלין מאז'ר למבחן בצריח הכישוף הנעלה.

רייסטלין עמד בפני אתגרים רבים, אולם האתגר הקשה מכולם במבחן היה האלף האפל. באותו הזמן, רוחו של פיסטנדנטילוס ניגשה אל המג הצעיר והציעה לו את הבחירה הבאה - הוא יוכל לשלם לרב-מג חלק מסוים מנשמתו ובתמורה לכך יעזור לו פיסטנדנטילוס להביס את האלף האפל ולעבור את המבחן, או שהוא יושמד על ידי האלף האפל. למרות שרייסטלין יכול היה להביס את האלף לבדו בלא עזרת פיסטנדנטילוס, רייסטלין קיבל את הצעתו של אדון האופל. בעזרת כוחו של פיסטנדנטילוס, עבר רייסטלין את המבחן, אך הוא לא זכר אירועים אלו בתחילה.

לאחר כמה שנים, פרצה מלחמת הרומח, בה היווה רייסטלין גורם חשוב. בזמן הזה, סייע לו (תחילה שלא בידיעתו) פיסטנדנטילוס בדרכים רבות - הוא עזר לרייסטלין להשתמש בבועת הדרקון, העניק לו את המפתח לקריאת ספרי הלחשים שלו עצמו ולבסוף להביס את מלכת האופל ולגרש אותה מקרין. כל זה היה חלק מתוכניתו להשתלט בסופו של דבר על גופו של המג הצעיר, לרתום לעזרתו את הדרקונים ולהשתלט על קרין. דבר זה לא צלח, ורייסטלין לבסוף פסע בצעדיו הקודמים של פיסטנדנטילוס עצמו - לקרוא תיגר על מלכת האופל.

תיעודים נוספים

במהלך השנים, אגדות וסיפורים סופרו על פיסטנדנטילוס. אחד מהם נוגע לתקופה שלאחר מלחמת הכאוס. בשנת 386 אחה"ח, אַלָנְטַיְין, מג גלימות אדומות ואֶלְטָאם נסעו לעיר טרסיס כדי לשקם את הספרייה העתיקה שבעיר. בזמן שהותם שם, מצא אלנטיין ספר לחשים על נסיעה בין ממדים ומישורים. ברגע שנטל את הספר לידיו, נשמתו של פיסטנדנטילוס נכנסה אל תוך גופו של המג הצעיר, ונטשה את המקום, מותירה את חברו אלטאם לחסדיהם של אלמתים שיצאו מקבריהם והרגו אותו. מקום הימצאו של אלנטיין לא נודע מאז.

מראה ואופי

פיסטנדנטילוס הוא אדם גבוה ורזה ובעל זקן מחודד בעל גוון אפור-ברזל. ידיו גרומות וכחושות, וכתפיו רחבות, ובעל גוף בריא. הוא תמיד עטה את גלימתו השחורה והפשוטה. הוא הקרין הילה של קור לסביבתו הקרובה, ואם היה שוהה במקום מסוים זמן רב, הצמחייה הייתה מתקררת וקמלה.

פיסטנדנטילוס היה הרב-מג הגדול של מסדרו, וידע כל דבר אודות קרין, יושביו ומנהגיהם. אומנות הקסם הייתה הדבר היחיד החשוב לו באמת. הוא לא אחז במטה או בבעל חיים מסייע וחשב דברים אלו לנחותים. אימהות היו משתמשות בשמו על מנת להפחיד את ילדיהם.