פיקטוריאליזם

פיקטוריאליזם (באנגלית: Pictorialism) היה זרם בתחום הצילום שפעל בעיקר בשנים 1880–1920. הזרם הגיע לשיאו בתחילת המאה ה-20, ושקע במהירות לקראת 1920, עם הופעת המודרניזם והתפשטותו. השם פיקטוריאליזם נגזר מהמילה האנגלית Picture (תצלום, תמונה, דימוי). המאפיין הבולט של הפיקטוריאליזם הוא הניסיון לשוות לתצלומים מראה של ציור מתוך הנחה שכך יהפוך הצילום לאמנות גבוהה. , על כן, צילום כזה יהיה תמיד צילום מבוים ומוקפד מאד.

צילום של רובר דמאשי, Toucques Valley, פורסם במגזין Camera Work ב-1906

פרנק יוג'ין, "אדם וחווה", 1898. פורסם במגזין Camera Work ב-1910

הצלמים הפיקטוריאליסטים הושפעו בעיקר מהציור האימפרסיוניסטי, שכוכבו דרך באמנות בתקופה זו. הצלמים הפיקטוריאליסטים אמצו לרוב טכניקות הדפס מיוחדות, ששיוו לתצלומיהם מראה של ציור, הודות לאופן מריחת האמולסיה על נייר הצילום, עוביה של האמולסיה, היכולת להחדיר לתוכה פיגמנט, או דרך שריטת התצלום ועיבוד של ההדפסה. בין הטכניקות האופייניות להדפסי הצלמים הפיקטוריאליסטים ניתן למנות את "הדפס גם-בי-כרומט" (Gum printing), שנעשה בעזרת מסטיק ערבי וה"רוטוגרבור" (Rotogravure). נושאי הצילום האופייניים לפיקטוריאליסטים התרכזו סביב חיי הכפר (לעומת צילום העיר), אנשים כפריים, נופים ועירום. בעבודתם ניכרת תפיסה פואטית או נטורליסטית. השמות צילום "פואטי", "אמנותי", "נטורליסטי" ו"אימפרסיוניסטי" הפכו במהרה למילים נרדפות לצילום הפיקטוריאליסטי.

מאפיין בולט בתצלומי הפיקטוריאליסטים הוא הפוקוס רך וההדפסים מכילים טווח רחב של גוונים אפורים. בשל מראה התמונות המטושטש, והחדות הרכה של הדימויים, כונתה לעיתים עבודתם בלעג "fuzzygraph" ("צילומטושטש", בתרגום חופשי).

הפקטוריאליסטים שאפו להגיע לשליטה ולעליונות על המדיום שלהם, בעיקר נוכח תיעושו המהיר והתפשטות תופעת "צילום החטף"ו צלמי הסנפ-שוט, שלאחר המצאת מצלמת הקודאק, אף לא נדרשו לפתח בעצמם את סרטיהם. פיקטוריאליסט אחד טען ש:"הצלם אינו חסר אונים מול המכונה שברשותו. הוא יכול לשלוט בה כרצונו, והוא יכול לגרום לעדשה לראות עם עיניו, ולפלטה לרשום את התרשמותו".

צלמים בתנועה

הממלכה המאוחדת

• ד"ר פיטר הנרי אמרסון (1856–1936 Peter Henry Emerson) - רופא אנגלי, שהפך לדמות מפתח בצילום האמנותי באנגליה, ותרם לדיון על הזיקה בין הצילום למדע ואמנות בתחום התאורטי ולא רק הטכני או הוויזואלי. פיתח את תאוריית הצילום הנטורליסטי (Naturalistic Photography), שהתבססה על מחקרי אופני הראייה של המדען הרמן פון הלמהולץ. לפי תאוריה זו, על הצלם לתרגם בתמונתו את אופן ראיית העין, ולכן על הצלם להתמקד על הנושא העיקרי בסצנה, ולהותיר את סביבתו ואת הרקע מטושטשים. מראה החדות הסלקטיבית, ונושאי תצלומיו האופייניים של אמרסון, שצילם חיים כפריים ולא מתועשים באזור נורפוק הביצתי שבדרום מזרח אנגליה, השפיעו רבות על סגנון התנועה הפיקטוריאליסטית, תוך עיוות עמוק של התפיסה המדעית שבבסיס "הצילום הנטורליסטי".
• הנרי פיץ' רובינסון (1830–1901) - ידוע בעיקר בנושאיו הפואטיים ובסגנון ההדפסה שלו, המשלב מקטעים שונים ממספר נגטיבים על גבי הדפס אחד. ספרו רב ההשפעה של רובינסון Pictorial Effect in Photography מ-1869 תרם להפצת השם "פיקטוריאליזם".
• פרדריק הנרי אוונס (Frederick Henry Evans 1943–1853) - ידוע בצילומי קתדרלות אנגליות וצרפתיות.
• ג'ורג' דוויסון (1854–1930) George Davison.

ארצות הברית

• גרטרוד קסביר (1852–1934 Gertrude Käsebier) - צילמה בעיקר נשים ואינדיאנים, המייצגים את הקרבה לאדמה.
• אלפרד סטיגליץ (1864–1946) - אחד המקדמים החשובים של הפיקטוריאליזם ושל הצילום כאמנות בכלל
• פרד הולנד דיי (1864–1933 Fred Holland Day) - מוכר בתמונותיו של גברים צעירים ובעיסוק בנושאי הומוארוטיקה ודת.
• פרנק יוג'ין (1865–1936) Frank Eugene - היה שורט את סרט הנגטיב שלו ליצירת המראה הציורי של ההדפסה, ובכך שילב בין צילום והדפס. (ראו תמונה תחתונה)
• ברברה אס (1944–2021) - צלמת שיצרה "תמונות חיות"

רוסיה

• סרגיי לובוביקוב (Sergey Lobovikov (1941–1870 - צלם פורטרטים ונופי עיירות שידוע בתמונות האיכרים שלו המייצגות את שלהי המאה ה-19.

צרפת

• רובר דמאשי (Robert Demachy (1936–1859 - ידוע בעיקר בהדפסות שעברו מניפולציה מובלטת ומציגות איכות ציורית ניכרת. (ראו תמונה עליונה)

לקריאה נוספת

• Marien, Mary Warner. Photography: a cultural history, Pearson Education, Inc. 4th Edition, January 9, 2014, מסת"ב 978-0205988945

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיקטוריאליזם בוויקישיתוף

• תמונות פיקטוריאליסטיות באתר Photo Exhibits.
• פיקטוריאליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)