פירון מאליס
פִּירוֹן מאֵליס (ביוונית: Πύρρων ο Ηλείος; 360 – 270 לפנה"ס) היה מייסד זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית.
 | |
| לידה |
שנות ה־60 של המאה ה־4 לפנה״ס? אליס, יוון  |
|---|---|
| פטירה |
שנות ה־70 של המאה ה־3 לפנה״ס? |
| מקום קבורה |
tomb of Pyrron (Eleia) |
| זרם |
פירוניזם |
| תחומי עניין |
ספקנות |
| עיסוק |
פילוסוף, צייר, סופר |
  | |
חייו עריכה
פירון נולד בשנת 360 לפנה"ס בעיר אליס שבחצי האי פלופונסוס ביוון, בן תקופתם של אריסטו ושל תאופרסטוס. תורתו המשיכה להתקיים עד סקסטוס אמפיריקוס שמת ב-210 לספירה. על פי דיוגנס לארטיוס, אסקניוס מאבדרה אמר שפירון מאליס, שהצטרף למסעו של אלכסנדר הגדול להודו, התרשם מאורח חייהם של המסתגפים הפקירים, שבהם ראה סמל לחיי אושר בהיותם אדישים לתהפוכות החיים, ועקב כך פיתח פילוסופיה אצילה המבוססת על חוסר הבנה של הדברים הסובבים אותנו, ולכן על הימנעות מחרצת משפט עליהם.
אחרי שחזר לאליס, עיר מולדתו, שימש שם כמורה לפילוסופיה וחי חיי דוחק ודלות. הוא סבר כי דבר אינו נכון או שגוי, צודק או בלתי צודק, ובאופן דומה בכל המקרים דבר אינו אמיתי ומוחלט, אלא תלוי בהרגלים ובמנהגים של בני האדם בזמן ובמקום. נראה שפירון הושפע מן הדיאלקטיקה של הפילוסופים של מגארה, מדברי דמוקריטוס על אודות החושים ומן הסופיסטים.
הוא לא כתב דבר, אך תלמידו טימון, יליד פליוס שבפלופונסוס, שהיה סופיסט וספקן, כתב פואמות סאטירות שבהן סיכם את עיקרי תורתו של פירון: הוודאות לא ניתנת להשגה. על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר. עליו לחתור לשלוות נפש במקום לנסות ולהגיע לחקר האמת. היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות החברה של הזמן והמקום. אין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע וודאי. החושים מסלפים את המסרים שהם מעבירים אלינו, והתבונה משועבדת לתשוקה. לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין אמת מוחלטת.
על פי דיוגנס לארטיוס הפילוסופים הספקנים מצאו כי פילוסופים שקדמו להם הכחישו את קיומה של אמת מוחלטת, והסיקו מכך שהאמת היא יחסית. המנהגים וההרגלים שולטים בבני האדם. אין לנו גישה לדברים רבים שעליהם אין אנו יודעים דבר. אנו נשארים רק עם רשמים שהם עצמם נתונים להשתנות. היות שאין אנו יכולים להיות בטוחים בדבר, על החכם להימנע מלחרוץ משפט ובכך יגיע למצב של שלוות נפש. המוטו של הפילוסופים הספקנים היה: "אין להעדיף דבר אחד על דבר אחר." טימון מפליוס אמר כי בכך הם התכוונו להימנעות מכל החלטה והסכמה.
הפירוניזם חדר אל האקדמיה האפלטונית באתונה. הפילוסוף ארקסילאוס, שנעשה ראש אקדמיה זו ב-264 לפנה"ס, הפך לממשיכו של זרם הספקנות הפירונית. הפירוניזם השפיע גם על ההגות של המאה השש עשרה, המאה השבע עשרה ו המאה ה-18 באירופה, אחרי שבאיטליה, בתקופת הרנסאנס, התגלו מחדש כתביו של סקסטוס אמפיריקוס (160–210 לספירה) שסיכם את תורת הספקנות היוונית והרומאית.
תורת הספקנות השפיעה באופן עמוק ביותר על מישל דה מונטן (1533–1592) שכתב את המסה הפילוסופית הגדולה "סנגוריה על רמון סבונד". מונטן השפיע על הפילוסוף רנה דקארט בן המאה השבע עשרה שכתב את ספרו "מחשבות על הדת".
קישורים חיצוניים עריכה
- פירון מאליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פירון מאליס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)