פלקסוגרפיה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים קלוקלים, פיסוק לא מותאם.. | |
פלקסוגרפיה היא שיטת הדפסה ישירה (הדפסה שבה ישנו מגע ישיר בין המשטח המדפיס למשטח המודפס) העושה שימוש בגלופה העשויה מפולימר גמיש, ומותאמת לשימוש בהדפסה על גבי חומרים עדינים או בעלי כושר ספיגה משתנה. שיטת דפוס זו היא תוצר של התפתחות דפוס הבלט, ועונה לצורך בהדפסת מוצרים אשר אין אפשרות להדפיסם בעזרת שיטות אחרות בשל עדינות החומרים אותם מדפיסים, הרגישים ללחץ הרב המופעל בזמן ההדפסה על המוצר המודפס. ההדפסה עצמה נעשית על ידי גלופה פולימרית, על בסיס חותמת משרד פשוטה. המושג פלקסוגרפיה נגזר מחיבור מילים: "גרפיה", כלומר "רישום" או "דפוס", ו"פלקסו", כלומר "גמיש", המתייחס לתכונה הייחודית של שיטה זו: גמישות הגלופה.
היסטוריה עריכה
שיטת הדפסה זו קיימת כמאה שנה, תחילתה הייתה למעשה עם התגלות הצורך באוטומציה מכנית בעת הדפסות שהתבצעו בעזרת חותמות גומי.
הצורך ההולך וגובר בשיטה אוטומטית שתקל במידת הצורך על הדפסת כמויות גדולות. בתחילה בנו מתקן מכני עם גליל שהסתובב עליו הולבשו, בדרך כלל, חותמות שמזוהות עם מוצר או חברה מסוימים. כיום השיטה השתכללה גם בסוגי הגלופה וגם באיכויות הצבע. בעבר השיטה נחשבה לשיטה פחות איכותית בגלל איכות הגומי בעיקר. הגומי היה עשוי משרף, עובדה זו הקשתה על יכולות העיצוב בגומי. בשלב היציקה התהוו בועות קטנות אשר בשלב ההדפסה באו לידי ביטוי בחורים בהדפסה ובאיכות ירודה של הדפסה, כיום איכות ההדפסה בפלקסוגרפיה השתנתה, זאת בזכות המעבר מגלופה עשויה גומי אל פולימר מידעני מתקדם ומיציקה של תבנית אל יצור גלופה על ידי קרן לייזר ממוחשבת. בנוסף יצרו צבעים באיכות משתנה ובעלי תכונות משתנות ומתקדמות לצרכים השונים של עולם הדפוס.
תהליך ההדפסה עריכה
בעבר השתמשו בדפוס הפלקסוגרפיה בגלופת גומי, אותה היו יוצרים על ידי מיצוק הגומי אל תבנית מחומר פלסטי מוקצף בצורת הדמות המבוקשת, דרגת קשיותו הייתה נבחרת לפי סוג ההדפסה המבוקש. לאחר שהגומי מתיבש משחררים את גלופת הגומי הקשה מהתבנית. בעשור האחרון עם התפתחות טכנולוגיית הלייזר, השימוש בגלופת גומי כמעט ופסק וכעת תפס את מקומה של גלופת הגומי, גלופת הפולימר, גלופת הפולימר אשר דרגת קשיותו נבחרת לפי סוג העבודה נצרבת בפולימר על ידי קרן לייזר אשר רמת דיוקה ואיכותה עולה בעשרות מונים על גלופת הגומי שבה לעיתים היו נוצרות בועיות שהיו פוגעות באיכות ההדפסה. גלופת הגומי\הפולימר מודבקת על גליל הדפסה מסתובב, בעזרת מיכון אוטומטי הגלופה מקבלת צבע מגליל האנילוקס (שאריות צבע מנוגבות על ידי ה"ד"ר בלייד"). לאחר שהגלופה קיבלה צבע, הגליל ממשיך את תנועתו הסיבובית ומבצע הדפסה על המשטח המבוקש.
ישנם שני סוגי צבע עיקריים בדפוס הפלקסוגרפיה. לפי החומר ממנו עשוי משטח ההדפסה, בוחרים את סוג הצבע בו ישתמשו. הצבע הנבחר משפיע על גורמים שונים בתהליך ההדפסה, כמו סוג הפולימר, למשל. סוגי הפלקסו הם:
יתרונות הפלקסוגרפיה עריכה
הגמישות של גלופת הפולימר בפלקסוגרפיה מאפשרת הדפסה על מוצרים עדינים ובעלי מרקם שונה או משתנה, כלומר: חומר גמיש. ההדפסה מתאפשרת בגלל תכונות הפולימר ויכולתו של הפולימר להתאים עצמו למשטח עליו מדפיסים. בניגוד לגלופה קשה בדפוס בלט. בשיטת הפלקסוגרפיה ניתן להדפיס על מוצרים כגון: קרטון גלי, סוגי פלסטיק עדין, שקיות סופר, שקיות מלט ועוד.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פלקסוגרפיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)