פנטלריה
פנטלריה (Pantelleria או Pantalaria), המוכרת גם בשם העתיק קוסּירה (Cossyra) או קוסּורה (Cossura), הוא אי במצר סיציליה שבים התיכון. מבחינה מנהלית, האי הוא קומונה המשתייכת לנפת טראפאני ברפובליקה האיטלקית.
 סמל פנטלריה | |
 | |
| הר ג'יבלה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 סיציליה |
| נפה | טראפאני |
| בירת העיר |
Pantelleria  |
| שמות קודמים | קוסורה, קוסירה, אירנם |
| שטח | 83 קמ"ר |
| גובה | 5 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,352 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 73 נפש לקמ"ר (2004) |
| קואורדינטות | 36°50′N 11°57′E / 36.833°N 11.950°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comunepantelleria.it | |
  | |
גאוגרפיה עריכה
האי הוא ממקור געשי. אורכו 14 ק"מ, רוחבו 9 ק"מ, ושטחו 117 קמ"ר. אורך קו-החוף 51 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר היא בגובה 836 מ' מעל פני הים, בראשו של הר געש כבוי. מעיינות חמים והתפרצויות של קיטור מעידים על פעילות געשית. האי פורה אבל לוקה בחוסר מים. העיר העיקרית (3,000 תושבים) ממוקמת בצפון-מערב האי; לעיר גם נמל קטן המתאים לסירות וליאכטות בלבד. באי קיימת גם מושבת פושעים. לאי ניתן להגיע במעבורת ובסנפיריות (hydrofoil) היוצאות מטרפאני.
שכנים קרובים:
- תוניסיה – 70 ק"מ מערבה
- סיציליה – 100 ק"מ צפונית-מזרחית
- איי פלאג'יה, כולל למפדוזה – דרומית-מזרחית
- מלטה – 200 ק"מ מזרחה
היסטוריה עריכה
העדויות הראשונות לנוכחות אנושית באי הן מהתקופה הנאוליתית. ממצאים ארכאולוגיים (שדומים להם נמצאו גם בסיציליה, תוניסיה, איטליה ודרום צרפת) וכן עדויות על בתי מלאכה וכלי אבן שנמצאו על האי בין אזורי ארנלה לסלטו לה וקיה, מעידים על ישוב גדול יחסית שתושביו ייבאו חומרי גלם מאזורים שונים בצפון אפריקה וסיציליה.
העת העתיקה עריכה
מבנים ראשונים באי מתוארכים לתקופת הברונזה. היישוב שהתגלה באי היה מוקף על ידי חומת עיר מסיבית. מחוץ לחומות התגלה בית קברות גדול בשטחו, ובו מאה תלוליות קבורה מאבן בצורת לבה עגולה, בה נקברו המתים עם חפציהם האישיים. לקבר הטיפוסי צורה מעגלית. אבן מחוספס אטם את הקבר וחסם את מנהרת הגישה אל הפתח הצר.[1]
לאחר פרק זמן ממושך שבו האי כנראה לא היה מיושב, הוקמה באי מושבה פיניקית, בערך ב-700 לפנה"ס. הפיניקים קראו לאי בשם בשם "אירנם", כאשר הרכיב "אי", המצוי בשמות מקומות פיניקיים רבים, מציין כבעברית אי.[2] מדרום לעיר פנטלריה יש שרידי חומות בצורת ריבועים ומספר בריכות אגירה. כמו כן התגלו קברים ושרידים מהתקופה הקרתחדשתית.
.jpg)
הרומאים כבשו את האי בשנת 255 לפנה"ס ואיבדו אותו לאחר כשנה. הכיבוש הסופי של האי מקרתחדשת התרחש בשנת 217 לפנה"ס, ומשנה זאת טבעו באי מטבעות ברונזה עם השם הפיניקי של האי, "אירנם".[3] במאה הראשונה לפנה"ס הוטבע על מטבעות האי השם הלטיני Cossura מתחת לסמל האלה תנת.[3] על כל מטבעות האי הופיע ראש אשה בעלת סממנים מצריים (סממנים כאלה משותפים גם לחלק מהמטבעות העתיקים של מלטה).[3] המקום שימש להגליית רומאים רמי מעלה.[דרוש מקור]
ימי הביניים עריכה
בשנת 700 לספירה, הושמדה האוכלוסייה הנוצרית במקום על ידי המוסלמים; הם גורשו ממנו בשנת 1123 על ידי רוג'רו השני מלך סיציליה. ב-1311 נכבש האי על ידי לואיס דה רקסנס (Lluís de Requesens), ומאז משפחתו היו נסיכי פנטלריה, עד לשנת 1553 שבה נכבש האי על ידי הטורקים.
העת החדשה עריכה
בזמן מלחמת העולם השנייה נחשב כיבוש האי הכרחי להצלחת הפלישה לסיציליה, בשנת 1943, משום יכולתו לשמש בסיס תעופה קרוב לסיציליה. האי הופצץ מהאוויר והופגז מהים קשות על ידי האמריקאים, לפני הפלישה המתוכננת אליו.
חיל האוויר האמריקאי תכנן להכניע את האי (כמו גם את האי למפדוזה) על ידי הפצצות בלבד כהוכחה ליכולתו של כוח אווירי אך הם נכשלו וחיל המצב הקטן נכנע לפולשים עם הגיעם לאי. הייתה זו הפעם הראשונה בה כבשו בעלות הברית שטח הנחשב לשטח "איטליה" (להבדיל ממושבותיה), והדבר היווה מפלה מורלית קשה שתרמה להדחתו של מוסוליני מספר שבועות לאחר מכן.
אתרים עריכה
שרידי כפר נאוליתי מצויים בחוף המערבי של האי, מערבית לנמל. בדרום מזרח האי יש מספר רב של קברים עתיקים הדומים לאלה המצויים בסרדיניה. כמו כן יש כמה מגדלים עגולים ואליפטיים עם חדרים בתוכם הבנויים מלבני לבה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פנטלריה
הערות שוליים עריכה
- ^ The history of Pantelleria
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 133
- ^ 1 2 3 B. Head et al. (1911), "Islands Between Africa and Sicily", Historia Numorum (2nd ed.), Clarendon Press, pp. 882–883