פעמוני הגיהנום
פעמוני הגיהנום (באנגלית: Hell's Bells) הוא סרט הנפשה קצר משנת 1929 שבויים על ידי אב אייוורקס והופץ לבתי הקולנוע על ידי חברת סרטי קולומביה,[1] שהפיצה גם סרטים אחרים של דיסני, כמו חורף.[2] הסרט עוקב אחר ההתרחשויות של השטן והשדים האחרים בגיהנום. אחד השדים האלה מחליט לתקומם נגד השטן, ובסופו של דבר השטן בועט אותו מצוק הגיהנום בסוף הסרט.[1]
 | |
| השטן מבודר על ידי השדים הקטנים שלו במוזיקה, מתוך הסרט | |
| בימוי | אב אייוורקס |
|---|---|
| הופק בידי | וולט דיסני |
| מוזיקה | קארל וו. סטלינג |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני וולט דיסני |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| הקרנת בכורה | 21 בנובמבר 1929 |
| משך הקרנה | 5:49 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט מצויר  |
| סרט קודם | זמן אביב |
| סרט הבא | הגמדים העליזים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
משמעות הכותרת היא שהאירועים בסרט זה מייצגים מידה מסוימת של מוזיקה,[1] כפעמונים ככלי נגינה.[3] השם גם משמש כצמד צמדים מחורז, שכן המילה "פעמונים", מתחרזת עם המילה "הגיהנום" באנגלית.[4]
בסרט משולבות גם מגוון יצירות מוזיקליות, אחת מהן היא "באולם מלך ההר",[1] אשר נכתב על ידי המלחין הנורווגי אדוורד גריג.[5] הרכב זה משמש סמוך לסוף הסרט, כאשר השטן נבעט מהצוק על ידי אחד השדים שלו.[1] אחר הוא "צעדת ההלוויה של מריונטה" מאת המלחין הצרפתי שארל גונו, המוכר גם כמנגינת הנושא לסדרת הטלוויזיה "אלפרד היצ'קוק מגיש".
הסרט הוא חלק מסדרת הסרטים הקצרים "סימפוניות טיפשיות".[1] הסדרה הזו היא אותה סדרה שהוציאה סרטים קצרים אחרים של דיסני, כמו קניבלים מרקדים,[6] והטוראדור האיום.
עלילה עריכה
הסרט מתחיל באש המכלה את המסך ומשאירה מאחור את הגיהנום. כמה עטלפים עפים בשמיים ועכביש יורד מרשת. עכביש זה מתנדנד קדימה ואחורה מספר פעמים, וגם בולע את המצלמה כמה פעמים. העכביש עושה זאת עד שאש מלמטה בולעת אותו וגוררת אותו למטה. לאחר מכן, אליגטור לוכד את המצלמה ומטפס לתוך החור שהעכביש נגרר אליו למטה על ידי האש. כלב בעל שלושה ראשים, ניגש למצלמה והראשים לוכדים את המצלמה. לאחר מכן, עטלף עף לתוך קטע שבו נחש גדול תופס אותו. העטלף מפחיד את הנחש, על ידי הוצאת לשון לעבר הנחש. כתוצאה מכך הנחש אוכל את העטלף. עם זאת, לאחר שהוא עושה זאת, הנחש מצמיח באופן קומי כנפיים ובאופן קומי עף משם.
לאחר מכן תזמורת מנגנת קצת מוזיקה על מנת לבדר את השטן. התזמורת היא שילוב בין כלים מסורתיים לכלים שטותיים, שכן אחד היצורים מנגן על סקסופון, בעוד שאחד אחר מנגן באופן קומי בכלוב צלעות במקום צ'לו. לאחר מכן שד מתחיל לרקוד לצלילי המוזיקה, מדי פעם גם עף. ואז, שדים אחרים מתחילים לרקוד לצלילי המוזיקה. הם עושים זאת עד שהם מפסיקים באופן טבעי והולכים. עם זאת, אחד היצורים נכנס לתוך פיסת סלע מתפוררת, ובאופן קומי הופך לעקום כתוצאה מכך. הוא רוקד עוד קצת כדי להפסיק את מצבו העקום. עם זאת, ברגע שהוא מפסיק להיות עקום ומתחיל ללכת אחורה, הוא נכנס שוב לאותו סלע באופן קומי, מה שמביא לכך שהוא חוזר להיות עקום באופן קומי.
השטן צוחק על ההתרחשות, ומצלצל בפעמון, כדי לסמן את חוסר האוכל שלו ואת רצונו להאכיל. למשמע הפעמון, שלושה יצורים חולבים באופן קומי יצור דמוי פרה עבור חלב שהוא לוהט באופן קומי כמו אש, אותו הם מביאים לשטן. הוא מוצא את החלב, כשהוא גומע אותו ברצף מהיר. לאחר מכן, השטן מרים את אחד השדים הקטנים ומאכיל אותו לכלב בעל שלושת הראשים שנראה קודם לכן. השטן צוחק וממשיך לנסות לתפוס עוד שד קטן. השד, שלא רוצה לזכות באותו גורל כמו השד הקטן האחר, מסרב ומנסה להתרחק מהשטן.
השד מכעיס את השטן, אשר מזנק מכסאו ומתחיל לרדוף אחריו דרך הגיהנום כדי לנסות לתפוס אותו. המרדף מוביל אותם לצוק, שם מסתתר השד הקטן בקטע בצוק. השטן מנסה להביט ממנו. עם זאת, כאשר הוא מנסה זאת, השטן נבעט מהצוק על ידי השד הקטן. השטן אז נופל במורד הצוק. בשלב הזה, השטן מנסה לתפוס מדף. זה גורם לגוף שלו להימתח בצורה קומית כמו אקורדיון. האש מתחת אז מושכת אותו באופן קומי בזנבו וגם מכה אותו באופן קומי. לאחר מכן האש גוררת את השטן למטה, ובסופו של דבר הורגת אותו. הסרט מסתיים כשהאש מכלה את המסך, ומשאירה אחריה שקופית 'הסוף'.
דמויות עריכה
בסרט הזה יש מגוון דמויות. אחד מהם הוא השטן. הוא מוכשר על ידי הגיהנום ושולט בו.[1] הוא מצווה על שאר היצורים והשדים על מעשיהם.[1] בסופו של דבר הוא מת בסוף הסרט, כשהוא נבעט מצוק על ידי אחד ממשרתיו.[1] דמות נוספת היא השדים. הם מבדרים את השטן במהלך הסרט עם מוזיקה.[1] הם גם מגישים לו ארוחות, לדוגמה חלב העשוי מאש.[1] דמות נוספת היא הכלב בעל שלושת הראשים. הוא שובר את הקיר הרביעי בתחילת הסרט המצויר, על ידי לכידה במצלמה ובקהל. הוא גם אוכל את אחד השדים, שכן השטן נותן לו אותו לקראת סוף הסרט.[1]
ביקורות עריכה
הסרט קיבל ביקורות מעורבות על ידי מגזיני הקולנוע באותה תקופה.
הסרט היומי (17 בנובמבר 1929): "סרט אנימציה "קפוא": עוד אחת מסדרת סימפוניות טיפשיות, כשהעבודה המצוירת עולה על המאמצים הקודמים בכושר ההמצאה שלה. עם האדס כסצנת הפעולה וקבוצה של חיות גרוטסקיות מכל הגדלים כמבצעים, הסליל משעשע ללא הרף כמו גם העוויתות החינניות והתנועות הקצביות של האנימציות המטומטמות מעוררות צחוק ותמיהה כאחד."[7]
וראייטי (20 בנובמבר 1929): "סרט אנימציה מרגש המציג את האדס כמקום המוזר ביותר עם תושביה בצורות חיות מוזרות. הכל קומדיה מסוג סיפורי רפאים. למשל כשמוזיקאי אחד משתמש בעמוד השדרה והמותניים של אדם בתור הצ'לו שלו. כלי נוסף בלהקה זוהי בריכה של לבה מבעבעת, אחד השדים מחורר את הבועות בזנבו המחודד על מנת ליצור מוזיקה. בזמן שהשטן שותה את החלב הלבן והלוהט שלו ישירות מהעטין של פרה דמוית דרקון. הרבה צחוקים מהאפקטים הקומדיים הלא טבעיים שאנימטור יכול ליצור ומחומר מילוי אפרסק".[8]
הסרט היומי (23 בנובמבר 1929): "מעט צחוקים: פעמוני הגיהנום הוא ללא ספק המשך להצלחה של ריקוד השלדים, אבל הוא לא מתקרב לאפשרויות הצחוק הזה. זה יומרני כמו סרטי הנפשה. מלא אש וגופרית עם סוג של סיום כמו של ג'ק ואפון הפלא שהוא הדבר הטוב ביותר בו".
מדיה ביתית עריכה
הסרט הקצר יצא למדיה ביתית ב-19 בדצמבר 2006 באוצרות וולט דיסני: עוד סימפוניות טיפשיות, כרך ב'.
קישורים חיצוניים עריכה
"פעמוני הגיהנום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פעמוני הגיהנום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Hell's Bells (1929)" (באנגלית). נבדק ב-29 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ cartoon start (20 בספטמבר 2015), 1930 Silly Symphony Winter Walt Disney (Walt Disney), נבדק ב-29 ביולי 2018
{{citation}}: (עזרה) - ^ "bell Meaning in the Cambridge English Dictionary". dictionary.cambridge.org (באנגלית). נבדק ב-29 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "RhymeZone: hells". www.rhymezone.com. נבדק ב-29 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The choral version of 'In the Hall of the Mountain King' is absolutely bonkers". Classic FM (באנגלית). נבדק ב-29 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The best Kids Cartoon Movies (31 בדצמבר 2015), Silly Symphony Cannibal Capers, נבדק ב-29 ביולי 2018
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Short Subjects". The Film Daily: 9. 17 בנובמבר 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Talking Shorts". Variety: 12. 20 בנובמבר 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה)