פרידריך אנגלס
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
פרידריך אֶנְגֶלְס (בגרמנית: Friedrich Engels; 28 בנובמבר 1820, וופרטל, ממלכת פרוסיה — 5 באוגוסט 1895, לונדון, הממלכה המאוחדת) היה מדען חברה פוליטי, סופר ופילוסוף גרמני. אבי תורת הקומוניזם לצד קרל מרקס, בשנת 1848 כתב יחד עם מרקס את "המניפסט הקומוניסטי".
 | |
| פרידריך אנגלס | |
| לידה |
28 בנובמבר 1820 בַרמן (אנ'), פרוסיה |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1895 (בגיל 74) לונדון, בריטניה |
| השקפה דתית |
אתאיזם  |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ברלין |
| זרם |
הגליאניזם שמאלי (מוקדם) מרקסיזם |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
כלכלן, מהפכן, סוציולוג, פעיל זכויות נשים, סופר, תאורטיקן פוליטי, פילוסוף, מדען חברתי, עיתונאי |
| הושפע מ | מרקס, הגל, פוירבך, שטירנר, אדם סמית, ריקארדו, רוסו, גתה, פורייה, הֶס, מורגן, הרקליטוס |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| יצירות ידועות |
המניפסט הקומוניסטי, האידאולוגיה הגרמנית, התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע |
| בן או בת זוג |
מרי ברנס |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סקירה כללית עריכה
אנגלס נולד בעיר בַרמן, פרוסיה (לימים ווּפֶּרְטַל, גרמניה). באותם הימים הייתה ברמן מרכז מסחרי משגשג ואנגלס היה הבן הבכור במשפחת תעשייני כותנה. לאחר שירותו הצבאי בברלין נשלח כסוכן המפעל המשפחתי למנצ'סטר שבאנגליה.[1] אנגלס תמך כלכלית בקרל מרקס ובמשפחתו והקדיש את מרבית זמנו לסייע למרקס בכתיבת מחקריו. אנגלס היה בין מייסדיו של עיתון הריין החדש יחד עם מרקס.
לאחר מותו של מרקס המשיך אנגלס בכתיבת מחקרם המשותף "הקפיטל", ובתרגומו לשפות אחרות. הכתיבה הסתיימה רק בשנת 1893. בשנת 1895 הוא מת מסרטן הגרון בלונדון. אפרו פוזר מ-Beachy Head, כפי שביקש.
ילדותו ונעוריו, 1842-1820 עריכה
פרידריך אנגלס נולד ב-28 בנובמבר 1820 בבַרמן (אנ'), מטרופולין תעשייתי בפרובינציית הריין, בממלכת פרוסיה, בן בכור להוריו פרידריך אנגלס האב (1860-1796) ואליזבת (אליזה) פרנצסקה מאוריציה פון האר (1873-1797). משפחת אנגלס הייתה אמידה והחזיקה בבעלותה מפעלי טקסטיל (אנ') בבַרמן ובעיר התעשייה סלפורד שבמחוז מנצ'סטר רבתי באנגליה, שתיהן מטרופולינים תעשייתיים בשלבי התרחבות. הוריו של אנגלס השתייכו לתנועת הפייטיזם שפעלה בקרב הלותרנים והם חינכו את ילדיהם לאור ערכי התנועה.
בגיל 13 אנגלס החל את לימודיו בגימנזיום (אנ') בעיר הסמוכה אלברפלד (אנ') (כיום חלק מוופרטל). אביו לחץ עליו לעזוב את לימודיו ולהצטרף לעסק המשפחתי ובעקבות זאת בגיל 17 אנגלס קטע את לימודיו והחל לעבוד כשוליה בעסק המשפחתי. ב-1838, אחרי שנת עבודה בבַרמן, אביו של אנגלס שלח אותו להתמחות בעסק לייצוא בעיר ברמן.[2] הפעילות החברתית של בנם אכזבה את הוריו של אנגלס ויעברו כמה שנים עד השתלבותו בעסק המשפחתי.
בזמן שהותו בברמן אנגלס החל לקרוא את כתביו של הגל שהפילוסופיה שלו הייתה הפילוסופיה הדומיננטית באותה התקופה בגרמניה. ב-1838 פרסם את שירו הראשון והחל לכתוב מאמרים לעיתון שביקרו את החוליים שהביא עמו תהליך התיעוש. הוא כתב תחת שם העט "פרידריך אוסוואלד" כדי לא לקשור את משפחתו לדעותיו ולפעילותו.
ב-1841 אנגלס שירת בצבא פרוסיה בבריגדה ארטילרית והוצב בברלין. הוא ניצל את שהותו בברלין כדי לשמוע הרצאות באוניברסיטת ברלין והתקשר עם קבוצת האינטלקטואלים "ההגליאנים הצעירים". בתקופה זו פרסם באופן אנונימי מאמרים בעיתון קצר הימים בעריכתו של קרל מרקס הריינישה צייטונג (אנ') (הנויה ריינישה צייטונג המשיך את דרכו של ריינישה צייטונג לאחר מספר שנים).[2] מאמריו עסקו בתנאי המחיה והעבודה הירודים מהם סבלו עובדי המפעלים. אף על פי שמרקס היה עורך העיתון אנגלס ומרקס נפגשו לראשונה רק בנובמבר 1842. בתקופה זו אנגלס הפך לאתאיסט ויחסיו עם הוריו הפכו מתוחים.
התקופה במנצ'סטר ובסלפורד, 1844-1842 עריכה
ב-1842 אנגלס בן ה-22 נשלח על ידי הוריו למנצ'סטר, באותה תקופה מרכז תעשייתי בתהליכי תיעוש מואצים ושבה פעל מפעל טווית חוטים בבעלות המשפחה. אביו של אנגלס קיווה שהעבודה במפעל המשפחתי תגרום לו לשקול מחדש את דעותיו הרדיקליות. בדרכו לאנגליה אנגלס עבר במשרדי הריינישה צייטונג בקלן ונפגש לראשונה עם קרל מרקס.
במנצ'סטר אנגלס פגש את מרי ברנס (אנ'), צעירה אירית בעלת דעות רדיקליות שעבדה במפעל של משפחת אנגלס. ברנס הדריכה את אנגלס ברחבי מנצ'סטר וסלפורד והציגה לו את תנאי החיים הקשים של מעמד הפועלים. אנגלס וברנס היו במערכת יחסים 20 שנה עד פטירתה ב-1863. עקב התנגדותם למוסד הנישואים הם מעולם לא התחתנו. אנגלס אמנם ראה באורח החיים המונוגמי מידה טובה, אך הוא סבר שמעורבות המדינה והכנסייה במוסד הנישואים היא צורה נוספת של דיכוי מעמדי.
ב-1843, בעודו במנצ'סטר, כתב אנגלס את חיבורו הכלכלי הראשון, "קווים לביקורת על כלכלה פוליטית" (Umrisse zu einer Kritik der Nationalökonomie). הוא שלח את עבודתו למרקס שפרסם את החיבור ב-1844 בעיתון "דויטשה פרנצוזישה יארבוכר" (אנ').[3] בשנתיים בהן חי במנצ'סטר אנגלס ראה מקרוב את חיי הפועלים בשכונות העוני. הוא נחשף מקרוב להזנחה, לזוהמה וניצול הסביבה, ולתופעות קשות ובכללן העסקת ילדים ופועלים עניים שעבדו מעבר ליכולתם. אנגלס שלח למרקס שלושה מאמרים שתיארו את תנאי החיים של מעמד הפועלים במנצ'סטר. מרקס פרסם את המאמרים בריינישה צייטונג ולאחר מכן בדויטשה פרנצוזישה יארבוכר. מאמרים אלה נכללו גם בספרו המשפיע הראשון של אנגלס מצבו של המעמד העובד באנגליה (אנ') שיצא לאור בגרמנית ב-1845 ובאנגלית ב-1887.[4] בספר אנגלס תיאר את מה שראה כעתיד הקודר אליו מוליכים הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית. אנגלס המשיך בפעילותו החברתית והעיתונאית הרדיקלית. הוא הסתובב בחוגי תנועת הפועלים והתנועה הצ'רטיסטית באנגליה וכתב למספר עיתונים.
פריז, 1844 עריכה
ב-1844, אחרי שנתיים באנגליה, אנגלס החליט לחזור לגרמניה. בדרכו לגרמניה עצר בפריז כדי לפגוש את מרקס (מרקס עבר לפריז ב-1843 אחרי שהשלטונות הפרוסיים סגרו את הריינישה צייטונג). אנגלס ומרקס התיידדו ונשארו חברים קרובים כל חייהם. מרקס התרשם מספרו של אנגלס "מצבו של המעמד העובד באנגליה" ואימץ את עמדתו של אנגלס שטען שמעמד הפועלים הוא שיוביל את המהפכה נגד הבורגנות.
אנגלס נשאר בפריז כדי לכתוב יחד עם מרקס את ספרם המשפחה הקדושה (Die heilige Familie) (אנ').[5] הספר, שיצא לאור ב-1845, תקף את ההגליאנים הצעירים ואת הפילוסוף ברונו באואר שעד אז היה חברו ומורו של מרקס. בספטמבר 1844 אנגלס עזב את פריז וחזר לעיר הולדתו בארמן שם המשיך לעבוד על ספרו "מצבו של מעמד העובד באנגליה". ב-1845 הוא עבר לבריסל, שם פגש את מרקס (מרקס עזב את פריז יחד עם משפחתו בהוראת השלטונות הצרפתיים) והם עבדו יחד על כתיבת ספרם המשותף האידאולוגיה הגרמנית.
בריסל עריכה
שיבה לפרוסיה עריכה
שיבה לבריטניה עריכה
שנים מאוחרות עריכה
כתביו בעברית עריכה
_1970,_MiNr_1624.jpg)
- התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע (או סוציאליזם אוטופי וסוציאליזם מדעי)
- התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע, תרגום: מנחם נדל, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש בורוכוב, 1928.
- התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע, תרגום: חיים שלום בן-אברם, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ד.
- מצבו של המעמד העובד באנגליה: מתוך הסתכלות עצמית ולפי מקורות מוסמכים, תרגום: פסח בן-עמרם, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ט.
- מוצא המשפחה, המדינה והקנין הפרטי, תרגום: דניאל בן-נחום, תל אביב: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1940.
- אנטי-דיהרינג (הפיכת המדע בידי מר אויגן דיהרינג), תרגום: יצחק מן, 1959.
עם מרקס עריכה
- כתבים היסטוריים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1952, 1978.
- כתבים נבחרים, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1942, 1955.
- המניפסט הקומוניסטי
- המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: אחדות-העבודה, תרפ"ב.
- המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: הוצאת ספרים על שם זאב ברזלי, תרפ"ז.
- המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"י 1950, תשי"ב.
- המניפסט הקומוניסטי, מ' דורמן (עורך), עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ב 1942.
- מאניפסט המפלגה הקומוניסטית, תרגום: מ' דורמן, תל אביב: ספרית הפועלים, 1945?
- המניפסט הקומוניסטי, תרגום: מ' דורמן, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשי"ד, תשכ"ד 1964, תש"ל, 1975.
- המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: אחדות-העבודה, תרפ"ב.
- על אמנות וספרות, תרגום: חנה הוכברג, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1951.
- מהפכת שנת 1848, תרגום: מ' חלמיש, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1953.
קישורים חיצוניים עריכה
|
ספר: סוציאליזם |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
פרידריך אנגלס, ברשת החברתית פייסבוק
פרידריך אנגלס, ברשת החברתית Goodreads- כתבי פרידריך אנגלס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
פרידריך אנגלס (1820-1895), דף שער בספרייה הלאומית- פרידריך אנגלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אריה גלברד, מורו ולוחמו הגדול של הפרולטריון: 50 שנה למות פרידריך אנגלס, משמר, 17 באוגוסט 1945
- עם צאת התרגום העברי של "אנטי-דיהרינג" לפ. אנגלס: מתוך פתח־דבר של בית־ההוצאה; מדברי מבוא המתרגם, י. אבירפי, משמר, 29 באוקטובר 1943
- י. צור, "אנטי-דיהרינג" בעברית, משמר, 7 בינואר 1944
הערות שוליים עריכה
- ^
זפירה דייוויס, ניו יורק טיימס, אחרי 147 שנים, פרידריך אנגלס קם לתחייה במנצ'סטר, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2017
- ^ 1 2 Robert C.Tucker, The Marx-Engles Reader, W. W. Norton & Company, 1978, p. xv
- ^ Outlines of a Critique of Political Economy by Friedrich Engels, Deutsch-Französische Jahrbücher
- ^ Friedrich Engels, The Condition of the Working Class in England
- ^ Friedrich Engels and Karl Marx, The Holy Family
