פרידריך דליטש
פרידריך דליטש (בגרמנית: Friedrich Delitzsch; 3 בספטמבר 1850 – 19 בדצמבר 1922) היה אשורולוג גרמני, בנו של מתרגם הברית החדשה לעברית, פרנץ דליטש.
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1850 ארלנגן, ממלכת בוואריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1922 (בגיל 72) באד שוואלבאך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פרנץ דליטש |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
פריץ הומל, Hermann Volrath Hilprecht, ארתור אונגנד, Heinrich Zimmern |
| צאצאים |
קרט דליטש |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השפה האשורית והקשר בין תרבות בבל והתנ"ך. | |
  | |
חייו עריכה
דליטש נולד בארלנגן ולמד בלייפציג ובברלין. בשנת 1874 הוכשר כמרצה לשפות שמיות ואשורולוגיה בלייפציג. ב-1885 קיבל תואר פרופסור בלייפציג, ולאחר מכן גם תוארי פרופסור בברסלאו (1893) ובברלין (1899). הוא היה ממייסדי החברה האוריינטלית הגרמנית (Deutsche Orient-Gesellschaft), והיה מנהל של המחלקה למזרח הקרוב במוזיאונים המלכותיים.
פרידריך דליטש התמחה בלימודי השפות העתיקות של המזרח התיכון, ופרסם מספר עבודות על השפה האשורית, ההיסטוריה של אשור ועל תרבותה. הוא זכור בעיקר בגלל הביקורת שלו כנגד הברית הישנה. בשנת 1902 חפר במשך שמונה חודשים את האתר של העיר השומרית שורופק בשיתוף האדריכל הגרמני רוברט קולדווי (Robert Koldewey). הממצאים שלהם כללו מאות לוחות חרס מהתקופה שקדמה לסרגון מאכד (המאה ה-24 לפנה"ס).
ב-1902 פרסם סדרת הרצאות שכותרתה "בבל והתנ"ך" (Babel und Bibel בגרמנית), בה טען כי מקור כתבי הברית הישנה באגדות בבליות עתיקות, כולל סיפורי הבריאה והמבול, וכי אברהם אבינו וחמורבי היו ידידי נפש. האשורולוג היהודי המפורסם יוליוס אופרט דחה את הסערה שעוררו טענותיו של דליטש, וסתר את טענותיו בזו אחר זו. במהלך השנים הבאות תורגמו ספריו למספר שפות, וההרצאה "בבל והתנ"ך" הוצאה בהוצאות מחודשות. בשנות העשרים המוקדמות פרסם דליטש את שני חלקי הספר "התעתוע הגדול", חיבור ביקורתי על ספרי תהילים, הנביאים ויתר הברית הישנה. דליטש פקפק גם בדיוק ההיסטורי של הברית הישנה דוגמת סיפור כיבוש הארץ ודן בלקויות של ערכי המוסר המתבטאים בתנ"ך.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פרידריך דליטש, הקורספונדנציה לפני שלשת, ארבעת אלפים שנה | חלק א' | חלק א' (המשך) | חלק ב' | חלק ג' | חלק ד' | הצפירה, 1916
יעקב שביט, כבר אי אפשר לאכול בבבל נקניקייה בלי חרדל ברלינאי, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2019- פרידריך דליטש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
