פרסית

פרסית (فارسی)
סך כל הדוברים: כ-100,000,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם: כ-46,000,000
שיטת הכתב: אלפבית ערבי בתוספות ושינויים קלים
סיווג משפחתי: הודו-אירופית

 הודו-איראנית
  איראנית
   איראנית דרום-מערבית
    פרסית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן
גוף מפקח: فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית
ראו גם: שפה • רשימת שפות

פרסית (فارسی, פָֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי 38 מיליון דוברי פרסית באיראן, 8 מיליון דוברי פרסית באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית, לשון קרובה ללשון הפרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטאן היא הדארי, לשון הקרובה אף היא ללשון הפרסית. באיראן השם דארי משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פעלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תווית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, והיא חסרת תווית ידוע.

הפרסית נכתבת באמצעות גרסה של האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית והכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות באלף-בית זה התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי שלהן, גם אם הן כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה יותר מהמקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי, ולא על מילים ממוצא ערבי.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מקורן בערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - מקורו בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהמילים הפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. יש גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו. במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, היתוספו מילים רבות שמוצאן צרפתי, וגם מילים שאולות מגרמנית. כיום אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

כתיבה והגייה של השפה הפרסית

הגיית וכתיבת השפה הפרסית
הסימון הגראפי הערך הפונטי
האות המבודדת האות התחילית האות האמצעית האות הסופית
ا ﺎ אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף,
עשוי לשאת תנועות חולם פתוח או צרה פתוח
ب ﺑ ﺒ ﺐ נהגה כהגיית בי"ת דגושה
ﭖ ﭘ ﭙ ﭗ נהגה כהגיית פ"ה דגושה
ت ﺗ ﺘ ﺖ נהגה כהגיית תי"ו
ث ﺛ ﺜ ﺚ משמש מילים השאולות מערבית, ונהגה כהגיית סמ"ך
ج ﺟ ﺠ ﺞ נהגה כ-ג'
ﭺ ﭼ ﭽ ﭻ נהגה כ-צ'
ح ﺣ ﺤ ﺢ נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ ﺧ ﺨ ﺦ נהגה כהגיית כ"ף רפה
د ﺪ נהגה כהגיית דל"ת
ذ ﺬ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر ﺮ נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز ﺰ נהגה כהגיית זי"ן
ﮊ ﮋ נהגה כ-ז'
س ﺳ ﺴ ﺲ נהגה כהגיית סמ"ך
ش ﺷ ﺸ ﺶ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص ﺻ ﺼ ﺺ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ض ﺿ ﻀ ﺾ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط ﻃ ﻄ ﻂ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית תי"ו
ظ ﻇ ﻈ ﻆ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع ﻋ ﻌ ﻊ מופיעה במילים שאולות מערבית.
נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל.
غ ﻏ ﻐ ﻎ נהגית בדומה להגיית רי"ש מעט קדמית. בתחילת מילה נהגה כ-ג גרונית יותר.
ف ﻓ ﻔ ﻒ נהגה כהגיית פ"ה רפה
ق ﻗ ﻘ ﻖ נהגית כמו غ.
בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף ענבלית, כלומר עמוק יותר בגרון מאשר קו"ף רגילה.
ک ﻛ ﻜ ک נהגה כהגיית כ"ף דגושה
ﮒ ﮔ ﮕ ﮓ נהגה כהגיית גימ"ל דגושה
ل ﻟ ﻠ ﻞ נהגה כהגיית למ"ד
م ﻣ ﻤ ﻢ נהגה כהגיית מ"ם
ن ﻧ ﻨ ﻦ נהגה כהגיית נו"ן
و ﻮ נהגה כהגיית בי"ת רפה
עשוי לשמש תנועות חולם וקובוץ או דיפתונג אוו
ه ﻫ ﻬ ﻪ נהגה כהגיית ה"א
עשוי לשמש תנועת צרה פתוח או שלא להיהגות כלל
ى ﻰ נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צרה

דקדוק

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שימני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פעלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטיגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטיגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

shomā - משמש לעתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן איזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

בשפה הפרסית, לא ניתן להגות מילה המתחילה עם הצליל "ס" ולאחר מכן אות עיצור ולכן בדרך כלל מוסיפים את הצליל /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

שאילה עברית של מילים פרסיות

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית (דוגמה מובהקת היא מגילת אסתר).

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ויקיפדיה בשפה זו: פרסית
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: פרסית