פרץ זאבל איגר
הרב שמואל פרץ איגר (מכונה גם הרב שמואל זנוויל או הרב פרץ זאבל; י"ג בסיוון תקכ"ח, 1768 – ל' בכסלו תר"ג, 1842) היה רב פוסק ואב"ד בעיר בראונשווייג והמחוז בגרמניה.
 | |
| קברו של הרב שמואל פרץ איגר | |
| לידה |
11 ביוני 1769 י"ג בסיוון ה'תקכ"ח הלברשטאדט, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בדצמבר 1842 (בגיל 73) ל' בכסלו ה'תר"ג בראונשווייג, הקונפדרציה הגרמנית |
| מדינה |
גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 3 בדצמבר 1842 |
| תחומי עיסוק | הלכה |
| רבותיו | רבי יהודה ליב איגר |
| חיבוריו | עטרת פז, רמון פרץ |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שמואל פרץ זאבל נולד לרבי יהודה ליב איגר אב"ד הלברשטאדט בנו של רבי עקיבא אב"ד פרשבורג. למד תורה אצל אביו.
עמד בקשרי תורה הדוקים עם בן דודו ר' עקיבא איגר אב"ד פוזנא, שכותב עליו "הגאון הגדול האמיתי המפורסם ירבו כמותו בישראל",[1] וכן עם גדולי ישראל כמו החת"ם סופר ור' שמואל לנדא בן הנודע ביהודה.
משנת תקס"ט כיהן כרב ואב"ד בראונשווייג.
יחסו לרפורמה עריכה
הרב פרץ זאבל התנגד להכללת קטעים בגרמנית בתפילה על ידי ישראל יעקבסון, ואמר שהיחלשות האחיזה בעברית תפורר את הקשר בין יהודי תבל.[2] עם זאת אימץ בעצמו את מרבית הנהגות בית-הכנסת של הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, ובין היתר ערך קונפירמציה בבראונשווייג מ-1835.[3]
הרב זאבל התעוור לפני מותו. נפטר ביום א' דר"ח טבת ה'תר"ג ונקבר בבית הקברות הישן בברונשווייג.
| תקופת חייו של הרב פרץ זאבל איגר על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו עריכה
רבי פרץ זאבל איגר היה נשוי לשלוש נשים (לפי הסדר הזה):
- פרידקה או פראדכי - בת הרב שלמה מיכאל דוד מהנובר, ממנה נולדו: הרב מרדכי גימפל (נפטר 1850 בהלברשטאדט), ינטל, אשת ר' פייביש מיכאל פרנקל, ואיטל, אשת ר' משה הרץ.
- ברקל רחל - בתו של רבי יששכר בעריש ברנשטיין אב"ד הנובר, נכד הפני יהושע. אך לא ראה עמה חיים כי הלכה לעולמה בהיותה רכה בשנים בת 28. ממנה נולדה בתו רוזא, אשת ר' יוסף פרענסדארפער מהנובר.
- שפירנצה - בת הרב אברהם ישראל מברלין.
מתלמידיו עריכה
- רבי יעקב כץ מדייני אלטונא
- רבי ישעיה כץ הולנדר
חיבוריו עריכה
- עטרת פז על מסכת ביצה
- רמון פרץ על מסכת כתובות.
קישורים חיצוניים עריכה
- עטרת פז, באתר Hebrewbooks
- רמון פרץ, באתר Hebrewbooks
פרץ זאבל בן יהודה ליב איגר (1769-1842), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ שו"ת רעק"א מכת"י סי' ק"א
- ^ היינריך גרץ, "דברי ימי היהודים", חלק ט' עמוד 273.
- ^ Alexander Deeg, Preaching in Judaism and Christianity: Encounters and Developments from Biblical Times to Modernity, Walter de Gruyter, 2008. עמ' 96.