למי קראת פשיסט?
למי קראת פשיסט? ההיסטוריה המוכחשת של השמאל ממוסוליני ועד פוליטיקת הזהויות (באנגלית: Liberal Fascism: The Secret History of the American Left, from Mussolini to the Politics of Meaning, בתרגום מילולי "פשיזם ליברלי: ההיסטוריה הסודית של השמאל האמריקאי, ממוסוליני ועד לפוליטיקה של המשמעות") הוא ספר מאת ג'ונה גולדברג, הטוען כי תנועות פשיסטיות היו ועדיין שייכות לשמאל הפוליטי. הספר יצא לאור בינואר 2008 והגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס (לספרי כריכה קשה לא בדיוניים) בשבוע השביעי אחרי פרסומו.[1] גולדברג הוא כותב טור ועורך ה־National Review Online.
 | |
| עטיפת המהדורה העברית של הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ג'ונה גולדברג  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
עיון |
| נושא |
פוליטיקה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
דאבלדיי |
| תאריך הוצאה |
8 בינואר 2008 |
| מספר עמודים | 496 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | סלע מאיר |
| תאריך | 2019 |
| תרגום | אורי רדלר |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-385-51184-1 |
  | |
תוכן הספר עריכה
הספר מגדיר את הפשיזם כתנועה הדוגלת במדינה ריכוזית שבעזרתם של מומחים תצליח ליצור "עולם טוב יותר":
צורות שונות של פשיזם נבדלות זו מזו משום שהן צומחות בקרקע שונה. מה שמשותף להן הוא הדחף הרגשי או האינסטינקטיבי, כמו החתירה לקהילתיות, הדחף "להתעלות" מעל לפוליטיקה, האמונה ביכולתו של האדם להפוך מושלם ובסמכותם של המומחים, וקיבעון לאסתטיקה של הנעורים, לפולחן הפעולה ולצורך במדינה כול-יכולה שתתאם את החברה ברמה הלאומית או הגלובלית. מעל לכול, לכל זני הפשיזם משותפת האמונה — מה שאני מכנה "הפיתוי הטוטליטרי" — שעם מספיק כוונון נוכל לממש את החלום האוטופי "ליצור עולם טוב יותר".[2]
הגדרה זו מביאה את הספר להגדיר את הניו דיל של רוזוולט[3] ואת תכניות החברה הגדולה של לינדון ג'ונסון[4] כפשיסטיות.
הפרקים הראשונים בספר עוסקים בהוכחת הטענה שהתנועות הפשיסטיות ה"קלאסיות": הפשיזם באיטליה והנאציזם בגרמניה היו תנועות שמאל, בעיקר בכך שהוא מראה כיצד הושפעו מהגות קומוניסטית. בפרקים האחרים הספר עובר על מספר נשיאים דמוקרטיים ומסביר כיצד מדיניותם היתה למעשה פשיסטית.
ביקורות עריכה
הספר זכה לביקורות שליליות מצד היסטוריונים רבים. מת'יו פלדמן (אנ') טען שמדובר ב"מחקר דל ובמסקנות שגויות".[5] רוג'ר גריפן (אנ') טען כי הספר אינו עומד בסטנדרט אקדמי.[6] רוברט פקסטון (אנ') הצביע על כשלים רבים וסיכם ”אם אתם מחפשים להשליך ביקורת מעליבות [brickbats] על דמוקרטים, רפורמים, שוחרי איכות הסביבה ועושי-טוב אחרים, תיהנו מהספר הזה. אם אתם מחפשים כמה טיעונים מנומקים על הפוליטיקה של זמננו, תמצאו במסה הזו ליברליזם ופאשיזם מעוותים בגסות.”[7]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- למי קראת פשיסט?, באתר OCLC (באנגלית)
- Book discussion blog on National Review Online
- BookBites - Quotes from the book
- 'The Daily Show' Interview with Jonah Goldberg
- What 'The Daily Show' Cut Out by Jonah Goldberg
- Dr. Milt Rosenberg interviews Jonah Goldberg on WGN Radio - Extension 720
- Glenn Reynolds & Dr. Helen Smith's radio show interview Jonah Goldberg.
- Hugh Hewitt's Interview with Jonah Goldberg
- Investor's Business Daily's interview with Jonah Goldberg
- "Book Discussion on Liberal Fascism". C-SPAN. 9 בינואר 2008. נבדק ב-26 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - Robert Wright's interview with Jonah Goldberg on Bloggingheads.tv.
- ביקורות
- פרופ' אודי מנור, "למי קראת פשיסט?" באתר "ייצור ידע" של ד"ר פנחס יחזקאלי, 26 ביוני 2019
למי קראת פשיסט? | ג'ונה גולדברג, סרטון בערוץ "ספריית שיבולת", באתר יוטיוב (אורך: 03:39)- רונן שובל, למי קראת פשיסט? הספר שמציב מראה מול השמאל, באתר מידה, 20 ביוני 2019
קרולינה לנדסמן, זה מריח לכם כמו פשיזם? ספריהם של אומברטו אקו וג'ונה גולדברג יעזרו לזהות, באתר הארץ, 05 ביוני 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ "Hardcover Nonfiction". The New York Times. 9 במרץ 2008. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2013. נבדק ב-5 במרץ 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ מתוך הקדמת הספר.
- ^ פרק רביעי בספר.
- ^ פרק שישי בספר.
- ^ https://archive.today/20130719003021/http://www.hnn.us/articles/122247.html
- ^ https://archive.today/20130419034354/http://www.hnn.us/articles/122473.html#selection-1516.0-1516.1
- ^ https://archive.today/20130506171901/http://www.hnn.us/articles/122231.html
