פתק הצבעה

כלי המשמש לתיעוד בחירתם של מצביעים בהצבעה

פתק הצבעה הוא כלי המשמש לתיעוד בחירתם של מצביעים בהצבעה.

פתקי הצבעה בקלפי בישראל, הבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009)

כל מצביע משתמש בפתק הצבעה אחד כדי להביע את בחירתו. הפתק עשוי להיות פיסת נייר בה רושם כל מצביע את בחירתו. בבחירות רשמיות של המדינה או הרשות המקומית משתמשים בפתקי הצבעה עליהם הודפסו מראש שמות המועמדים לבחירה, במטרה לשמור על חשאיות ההצבעה וכשרותה. המצביעים בוחרים פתק אחד ומטילים אותו לתוך תיבת קלפי בעמדת הקלפי המקומית.

סוג פתק ההצבעה תלוי בשיטת הבחירות הנהוגה בבחירות בכל מדינה. פתק ההצבעה עשוי להיות פתק דירוג, בו מופיעה רשימה של המועמדים וכל בוחר מדרג אותם לפי סדר עדיפות, מהגבוה לנמוך. הפתק עשוי לכלול רשימה פתוחה או סגורה של מפלגות או מועמדים, מתוכה ניתן לסמן מועמד אחד או מספר מועמדים (הצבעת אישור).

מבנה פתק ההצבעה עריכה

בעולם קיימים סוגים שונים של פתקי הצבעה, לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, ובדרך כלל מבנה פתק ההצבעה מותאם לשיטת הבחירות במדינה. כלומר לא סביר שבמדינה בעלת בחירות ארציות יעשה שימוש בפתק הצבעה המאפשר בחירת מועמד ספציפי. מצד שני, פתק הצבעה המאפשר דירוג של מועמדים, נפוץ יותר במדינות בעלות בחירות אזוריות.

פתק ההצבעה בישראל עריכה

בישראל פתקי ההצבעה לבחירות לכנסת הם פתקים נפרדים לכל מפלגה; הבוחר לוקח אחד מהם, מניח במעטפה ומכניס אותה לתיבת הקלפי. על כל פתק מופיעה אות או צירוף אותיות, כפי שאישרה ועדת הבחירות המרכזית, וכן כינויה של רשימת המועמדים. בדרך כלל, האות או צירוף האותיות מלוות את המפלגות השונות לאורך תקופה ארוכה. כך, למשל, ייצגה האות "א" את מפא"י והאות "ת" את אחדות העבודה - פועלי ציון. עם מיזוגן למערך, השתמשה המפלגה בצירוף "את", ועם צירופה של מפ"ם, שסימנה "מ", נוצר הצירוף "אמת", שמשמש עד היום את מפלגת העבודה. צירוף האותיות האקראי "רצ" שימש את התנועה לזכויות האזרח בבחירות לכנסת השמינית והפך לשמה הרשמי של המפלגה - רצ, אף שאין לו משמעות. לאחר התאחדות המפלגה עם "מפ"ם" נוצר הצירוף "מרצ" שגם הוא הפך לשמה הרשמי של המפלגה. הצירוף "מחל" שהוא ראשי תיבות של "מפלגת חירות ליברלית" הוא הצירוף הידוע של תנועת הליכוד בישראל על בסיס מפלגות גח"ל - גוש חירות - ליברלים. כל מפלגה חדשה שרוצה להשתמש באותיות כלשהן לפתקה, חייבת לבקש רשות להשתמש בהן מכל המפלגות שבפתקן נכללת אות זו. כך למשל, בבחירות לכנסת ה-21, כשקמה רשימת חוסן לישראל, היא רצתה שעל פתקה יהיו האותיות "חי", אך הליכוד שפתקיה הם "מחל" לא אפשרה להם להשתמש באות ח.

בחירות מקומיות עריכה

  ערך מורחב – הבחירות לרשויות המקומיות בישראל

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל נעשות בשיטה שבה נבחר ראש הרשות המקומיות בבחירה ישרה, ומועצת הרשות נבחרת בשיטה היחסית. בשל שיטה זו הבוחרים מצביעים בשני פתקי בחירה: אחד לראש הרשות ואחד לרשימה למועצה. עם כניסת המצביע מוסר לו מזכיר ועדת הקלפי שתי מעטפות הצבעה חתומות כדין, האחת בצבע לבן והשנייה בצבע צהוב. בתא ההצבעה, מאחורי פרגוד, מכניס הבוחר למעטפת ההצבעה הלבנה פתק הצבעה לבן, לבחירת רשימה למועצה, ולמעטפת ההצבעה הצהובה יכניס פתק הצבעה צהוב, לבחירת ראש הרשות. ביישובים במועצות אזוריות, בהם מתקיימות בחירות לוועד המקומי, נוספת מעטפת הצבעה כחולה לבחירות אלו, אליה יכניס הבוחר פתק הצבעה כחול.

במקרים בהם יש רק מתמודד אחד על ראשות הרשות לא מתקיימות, כמובן, בחירות לתפקיד, אך המצביעים יכולים להצביע בפתק ירוק כדי להביע את התנגדותם לאותו מועמד.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פתק הצבעה בוויקישיתוף



  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.