צ'י-הא
הצ'י-הא (九七式中戦車 チハ, יפנית: טנק בינוני, סוג 97, צ'י-הא) היה טנק בינוני מתוצרת יפן שהיה בשימוש צבא יפן במהלך מלחמת סין–יפן השנייה ומלחמת העולם השנייה. הצ'י-הא היה הטנק הבינוני הנפוץ ביותר בשירות הצבא היפני, ושימש כבסיס לאין ספור כלי רק"מ אחרים, בכללם נגמ"שים, משחיתי טנקים, תותחים מתנייעים ועוד.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | דגם כלי רכב |
מדינה מייצרת | יפן |
שנת ייצור | 1941 |
תקופת השימוש | 1938–הווה (כ־86 שנים) |
דגם עוקב | הו-ני 2 |
מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
יחידות שיוצרו | 1,162 |
מידע טכני | |
אורך | 5.50 מ' |
רוחב | 2.34 מ' |
גובה | 2.38 מ' |
משקל | 15.8 טון |
מהירות | 38 קמ"ש |
טווח פעולה | 210 ק"מ |
מנוע |
מיצובישי מקורר אוויר, V12 דיזל, 170 כוחות סוס |
שריון | 33-8 מ"מ |
צוות | 4 |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי |
תותח Type 97, 57 מ"מ, |
חימוש משני | שני מקלעים Type 97, 7.7 מ"מ. |
עם זאת, בעל שריון, חימוש עיקרי ומנוע שהיו נחותים בהשוואה לטנקים המקבילים בצבאות אחרים בתקופת מלחמת העולם השנייה, דוגמת השרמן, הקרומוול, ה-T-34 והפנצר סימן 4.
הצדדית הנמוכה שלו יחד עם אנטנת הקשר החצי מעגלית שהותקנה על גג הצריח, הצריח שהוצב בהסטה ימינה, ומערכת המזקו"ם הייחודית, שהתבססה על עקרון הנדנדה המאוזנת, שיוו לצ'י-הא מראה ייחודי שהבדיל אותו מטנקים יפנים אחרים. הצ'י-הא היה פיתוח של הטנק הקל הא-גו וייצג את תהליך המודרניזציה שעבר על התפישה היפנית של לוחמת השריון עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
ראו גם עריכה
- הו-ני 1 - משחית טנקים המבוסס על הצ'י-הא