צ'כוסלובקיה
| Československo צ'כוסלובקיה |
|||
|
|
|||
![]() |
|||
| אירועי הקמה | פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית | ||
| הוקמה | 28 באוקטובר 1918 | ||
| אירועי פירוק | התפוררות ברית המועצות | ||
| התפרקה | 1 בינואר 1993 | ||
| ישות קודמת | האימפריה האוסטרו הונגרית | ||
| ישות יורשת | צ'כיה וסלובקיה | ||
| משטר |
1918-1948: דמוקרטי 1948-1993: קומוניסטי |
||
| שפה | גרמנית, צ'כית וסלובקית | ||
| יבשת | אירופה | ||
| עיר בירה | פראג | ||
| קואורדינטות הבירה | |||
| העיר הגדולה ביותר | פראג | ||
| שטח נכון ל-1991 | 127,900 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה נכון ל-1991 | 15,600,000 צ'כים 54.1%, סלובקים 31%, מורבים 8.7%, הונגרים 3.8%, צוענים 0.7% |
||
| מטבע | קורונה צ'כוסלובקית | ||
צ'כוסלובקיה הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה וסלובקיה. נוצרה ב-1918 בעקבות התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1 בינואר 1993 פוצלה המדינה לשתי מדינות עצמאיות: צ'כיה וסלובקיה.
שמות רשמיים
- 1918 - 1920: הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
- 1920 - 1938: הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- 1938 - 1939: הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
- 1945 - 1960: הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- 1960 - 1990: הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית
- אפריל 1990: הרפובליקה הפדרטיבית של צ'כוסלובקיה
- אחרי זה: הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים
היסטוריה
הקמת מדינה
צ'כוסלובקיה נוצרה ב-28 באוקטובר 1918 לאחר פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה. היא כללה את השטחים המתועשים ביותר של הממלכה. צ'כוסלובקיה הורכבה מצ'כיה (בוהמיה ומורביה) וסלובקיה, כמו כן צורפה לשני החלקים הללו גם רוסיה הפודקרפטית (זקרפטיה) שישב בה שבט אוקראיני.
בין שתי מלחמות העולם
המדינה סבלה מבעיות דמוגרפיות עקב הרגשת הקיפוח של המיעוטים הגרמני והסלובקי שלא השלימו עם הדומיננטיות הצ'כית. הגרמנים וההונגרים אף לא הכירו בקיומה.
המנהיג העיקרי של תנועת העצמאות היה תומאס מסריק אשר לחץ על מעצמות המערב בתחילת המאה ה-20. מסריק זכה לכינוי "אביה של צ'כוסלובקיה" והיה הנשיא הראשון של מדינתו. מאז ועד 1938 הייתה צ'כוסלובקיה דמוקרטיה מתוקנת, מהיחידות באירופה דאז. לאחר מותו של מסריק ב-1937, ירש את כס הנשיאות תלמידו אדווארד בנש.
צ'כוסלובקיה בין שתי מלחמות העולם הייתה מדינה דמוקרטית ומפותחת. היהודים היו בעלי זכויות מלאות, ובמדינה פעלו אישים כסופר קארל צ'אפק, והצייר אלפונס מוכה. הייתה זו תקופה של פריחה ושגשוג.
במהלך מלחמת העולם השנייה
פירוק צ'כוסלובקיה היה מהמטרות הראשונות של אדולף היטלר. לאחר הסכם מינכן שנחתם ב-29 בספטמבר 1938, ובו נכפתה ממשלת צ'כוסלובקיה בהסכמת המעצמות למסור בתוך 12 יום את חבל הסודטים בו היה רוב לתושבים שמוצאם האתני גרמני לרייך השלישי, נכנס הצבא הגרמני אל החבל. מעצמות המערב, בריטניה וצרפת סברו כי במסירת חבל הסודטים לידי היטלר יהיה משום מיצוי דרישותיו הטריטוריאליות, ומניעת מלחמה כוללת. צ'כוסלובקיה, שלפני אובדן חבל הסודטים הייתה מדינה עצמאית ודמוקרטית, בעלת כוח צבאי, ומפעלי נשק, שיכולה הייתה לנסות ולהתמודד ולהגן על עצמה אל מול הוורמאכט שבשלב זה ספק אם היה מוכן למלחמה, איבדה ביחד עם חבל הסודטים את שלמותה הפנימית ואת יכולתה להגן על עצמה.
כבר ב-6 באוקטובר 1938 הכריזה מפלגת העם הסלובקית על אוטונומיה מבלי לחכות לאישורה של הממשלה הצ'כוסלובקית. על פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938, כבשה הונגריה חלקים מסלובקיה, ואילו פולין כבשה את אזור טשין.
במרץ 1939 הכריזה סלובקיה על עצמאותה. בעקבות הכרזה זו פלש היטלר אל שארית המדינה הצ'כוסלובקית. והקים בצ'כיה את הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, פרוטקטורט כפוי, שהיה למעשה שם קוד לכיבוש גרמני אכזרי, שכלל משלוחם של מתנגדים למחנות ריכוז, רצח המוני, עבודות כפייה, והשמדת היהודים. משטר אימים זה נמשך עד כניסת הצבא האדום לפראג במאי 1945.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקמה המדינה מחדש. המיעוט הגרמני הוגלה לגרמניה. בשנת 1948 עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית. תחילה ניסה אדוארד בנש להקים מחדש את הדמוקרטיה אולם נתקל בהתנגדות הקומוניסטים אשר נתמכו על ידי ברית המועצות. בסוף שנות הארבעים הצליחה ברית המועצות לכפות את השתלטות הקומוניסטים ולהפוך את צ'כוסלובקיה לגרורתה.
ההגמוניה הקומוניסטית הופרה לזמן קצר בחצי הראשון של שנת 1968 כאשר המנהיג, אלכסנדר דובצ'ק הנהיג רפורמות פוליטיות שכונו "האביב של פראג". רפורמות אלו הסתיימו כאשר ב-20 באוגוסט פלשו צבאות ברית וורשה לפראג, ועד מהרה הושלטו על המדינה אנשי הקו הנוקשה בראשות גוסטב הוסאק (על תקופה זו כתב שלום חנוך את השיר "פראג" שבוצע על ידי אריק איינשטיין: "איך נדם קול כיכר הומה בחג. שיר שחלמתי על פראג - שם השחר עוד יבקע"). בינואר 1969 הצית עצמו יאן פאלאך כנגד הפלישה ואדישות העם. מעשה הפגנתי זה היווה סמל להתנגדות בסובייטים במשך שנים רבות.
מהפכת הקטיפה
לאחר תחילת התפוררות ברית המועצות הפכה צ'כוסלובקיה למדינה דמוקרטית ב-1989 בהפיכה לא אלימה שכונתה "מהפכת הקטיפה". המהפכה החלה ב-16 בנובמבר בהפגנת סטודנטים שקטה בברטיסלבה, שהובילה למספר הפגנות נוספות עד אשר ב-28 בנובמבר הודיעה המפלגה הקומוניסטית כי היא תוותר על המונופול השלטוני שלה. ב-28 בדצמבר דובצ'ק נבחר ליושב ראש הפרלמנט ולמחרת הסופר מתנגד המשטר ואצלב האוול נבחר לנשיא המדינה. חצי שנה לאחר מכן, ביוני 1990 נערכו בחירות חופשיות ראשונות מאז 1948.
פיצול המדינה
ב-1992 ניצחו בבחירות לפרלמנט מפלגות צ'כיות וסלובקיות שרצו בפירוק המדינה. במהלך הקיץ, לאחר "מלחמת המקף", הוחלט על הפיצול שבניגוד למה שקרה במדינות אחרות במזרח אירופה לא לווה באלימות ובשפיכות דמים, וכונה "גירושי הקטיפה". ב-1 בינואר 1993 המדינה חדלה מלהתקיים.
יהדות צ'כוסלובקיה
בשואה
באפריל 1939 החלה סלובקיה לחוקק חוקים אנטי-יהודיים על פי הדגם של חוקי נירנברג. אמנם בסלובקיה לא הוקמו גטאות, אך יהודים גויסו לעבודת כפייה.
ב-4 בנובמבר 1939 אספו שלטונות סלובקיה יהודים חסרי רישיון שהייה ויהודים בעלי נתינות זרה וגירשו אותם. את היהודים ההונגרים לזקרפטיה ואת היהודים הפולנים לגבול הפולני. השלטון ההונגרי לא היה מוכן לקלוט את המגורשים והשלטון הסלובקי לא אפשר להם לשוב לבתיהם וכתוצאה מכך אלפי אנשים נשארו בשטח ההפקר ללא ציוד, מזון או מחסה. את רובם הצליחה התנועה הציונית הסלובקית בסיוע נציגיה בקהילה היהודית להחזיר אחרי תקופה קצרה (מחצית דצמבר) לברטיסלבה, תמורת התחייבות אישית כי הקהילה היהודית תדאג להגירתם אל מחוץ למדינה ועד אז ירוכזו במקום אחד ופרנסתם תהייה על הקהילה. חלק ניכר מבעלי האזרחות הזרה עלו לארץ ישראל.
באוגוסט 1940 הגיע לברטיסלבה דיטר ויסליצני כנציגו של אדולף אייכמן, על מנת לשמש יועץ לענייני היהודים. המפלגה שבשלטון, מפלגת העם הסלובקית של הלינקה (Hlinkova Slovensko Ludoa Strana, HSLS) ארגנה את המתנדבים הסלובקיים לאס אס על מנת לבצע את התקנות נגד היהודים.
ראו גם
צ'כוסלובקיה וישראל
עוד לפני הקמת מדינת ישראל היו לצ'כוסלובקיה קשרים טובים עם היישוב העברי בארץ ישראל. זאת בין השאר בזכות פעילותם של יהודים ציונים בצ'כוסלובקיה. נשיא צ'כוסלובקיה תומאס מסריק היה ידיד הציונות, וכמוהו בנו יאן מסריק שהיה אף הוא מדינאי. על-שמו של תומאס מסריק נקראו בישראל כפר מסריק וכיכר מסריק שבתל אביב.
התרומה הגדולה ביותר של צ'כוסלובקיה ליישוב העברי ולמדינת ישראל היא משלוחי הנשק שהתקבלו מצ'כוסלובקיה החל ממרץ 1948 במסגרת מבצע בלק. המשלוחים שינו את פני המערכה במלחמת העצמאות באביב 1948. אולם בסוף שנות הארבעים, עם השתלטות המפלגה הקומוניסטית על המדינה ב-1948, הורעו היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, שהפכה לגרורה סובייטית. השלטונות הצ'כוסלובקים החלו במסעי תעמולה אנטי ציונים, שהייתה בהם גם נימה אנטישמית. ב-1951 נעצר הפעיל הסוציאליסטי הישראלי מרדכי אורן בעת ביקור בצ'כוסלובקיה, ונידון למאסר לאחר משפט ראווה שבו הואשם בהיותו סוכן ציוני. לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 ניתקה צ'כוסלובקיה, בעקבות ברית המועצות, את היחסים הדיפלומטים עם ישראל, והיחסים לא חודשו אלא זמן קצר לפני פירוקה של צ'כוסלובקיה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושע רוברט ביכלר (עורך): פנקס הקהילות – סלובקיה, יד ושם, תשס"ג
