צ'רקסים

צ'רקסים
צ'רקסים מהרי הקווקז

אוכלוסייה
כ-6 מיליון צ'רקסים אדיגים בעולם
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הפדרציה הרוסית, ארצות המזרח התיכון, טורקיה, גרמניה, צרפת
שפות
אדיגית, שפת הארץ בה הם גרים
דת
אסלאם-סוני, נצרות
קבוצות אתניות קשורות
אבחזים, ועמים קווקזים אחרים

צ'רקסים הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ) הם עם קווקזי שמורכב מ-12 שבטים, המתגוררים בעיקר בצפון קווקז ברוסיה, טורקיה והמזרח התיכון, עם פזורה פחות משמעותית בשאר העולם. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, המתגוררים ברובם בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון וריחאניה בגליל העליון.

מקור השם

המונח "צ'רקסים" מקורו בשפה הרוסית ויש שגורסים שהמונח "צ'רקס" בא מהמונגולים, שנלחמו רבות באדיגים בצפון מערב הקווקז. הטורקים והרוסים כינו אותם צ'רקסים בגלל כישרונם להרוג את החיילים הרוסים והטורקים במהירות רבה. ניתן לתרגם בשפה הטורקית את השם "צ'רקס", "צ'ר" פירושו חייל, "קס" פירושו חותך או קוטע כלומר חותך החיילים. שמם המקורי, בו הם מכנים את עצמם, הוא אדיגים. משמעותה של השם "אדיגה" היא איש שלם ואציל. אדיגה זה שם של העם הכולל 12 השבטים- שם המסמל את שאיפתם לשלמות בכל דרכיהם. המונח "צ'רקסים" מזוהה עם שני העמים הצפון קווקזים והם האדיגים והאבחזים.

ארץ מוצא

מפת אזור הקווקז, מהמאה ה-19

מקורם של הצ'רקסים בצפון הקווקז ברוסיה והם נחשבים לאחד מהעמים העתיקים בעולם. הצ'רקסים חיו בקווקז עוד לפני 3000 שנה. רובם התפרנסו מרעיית צאן וענפים אחרים של חקלאות. התקופה הזאת ידועה כתקופת הדולמנים, שהם מערות קבורה, שהשתמשו בהם לרוב באותו זמן. הצ'רקסים היו אחד מהעמים הגדולים והחשובים בצפון הקווקז, ונחשבים למתיישבים הראשונים הידועים בקווקז. הקווקז היה מיושב כבר בתקופת האבן. בערך בשנת 4000 לפנה"ס התקיימה בצפון הקווקז תרבות המייקופ, שהשפיעו על כל התרבויות המאוחרות יותר בצפון הקווקז ואף בחלקים אחרים של דרום רוסיה כיום. מימצאים ארכאולוגיים, בעיקר של דולמנים בצפון-מערב הקווקז, מעידים על תרבות מלינרית. בשנת 400 לפנה"ס לערך נוסדה הממלכה האדיגית בשם "סינד מאוטייר".

תקופת הממלוכים

מרבית הממלוכים היו עבדים צ'רקסיים וטורקיים שהובאו על ידי הסולטאנים הערביים כדי לשמש ככוח צבאי. במאה ה-13 הצליחו הממלוכים לתפוס את השלטון בקהיר, ובכך הפכו הממלוכים לבעלי ההשפעה הגדולים בעולם המוסלמי. התקופה הממלוכית עצמה מתחלקת לשתי תקופות: תקופת שלטון הבחרי שחלק מהסולטאנים הראשונים בו היו צ'רקסיים, ותקופת שלטון הבורג'י שכמעט כל הסולטאנים בו היו ממוצא צ'רקסי.

גם לאחר כיבושה של מצרים בידי העות'מאנים, המשיכו הצ'רקסים לשלוט במצרים עד המאה ה-18. עם עלייתו לשלטון של מוחמד עלי פשה, נרצחו כמעט כל הממלוכים הבכירים והנותרים ברחו לסודאן. כיום חיים כמה אלפי צ'רקסים במצרים, צאצאי אותם ממלוכים. עד עלייתו של גמאל עבד אל נאצר היוו הצ'רקסים אליטה במצרים.

כיבוש הקווקז וגלות הצ'רקסים

הצ'רקסים התנצרו לפני המאה החמישית אבל היו מושפעים עדיין על ידי אלים אנמיים. במאה החמש עשרה, בהשפעת הטטרים של קרים ואנשי דת עות'מאניים, התאסלמו הצ'רקסים.

כיבוש הקווקז על ידי האימפריה הרוסית במאה ה-19 הביא להרס והרג רב בקרב הצ'רקסים, קרוב למיליון וחצי צ'רקסים נרצחו וכמעט 90% מהצ'רקסים הוגלו ממולדתם. גלות הצ'רקסים נחשבת בעיני היסטוריונים רבים לאסון הגדול ביותר במאה ה-19. האימפריה העות'מאנית, ששלטה במרבית השטח שמדרום לרוסיה וראתה בהם לוחמים אמיצים ומנוסים, קלטה אותם בשטחיה ועודדה אותם להתיישב באזורי ספר בעייתיים. רבים מהצ'רקסים נמכרו בשוקי עבדים בטורקיה.

הצ'רקסים במזרח התיכון בעת החדשה

פיזורם של הצ'רקסים לאזורי הספר נעשה כחלק מנסיונותיה של האימפריה העות'מאנית לחזק את גבולותיה. כך הגיעו צ'רקסים רבים למזרח התיכון, והתיישבו בשטחים הכוללים היום את המדינות הבאות:

טורקיה - המדינה בה מרוכזים מרבית הצ'רקסים בעולם. הצ'רקסים התיישבו בשלושה אזורים עיקריים - אזור טרבזון לחופי הים השחור, רמת אנקרה סביב העיר קייסרי ובמערב המדינה קרוב לנפת איסטנבול, אזור שעבר רעש אדמה קשה בשנת 1999. צ'רקסים רבים מילאו תפקידי מפתח בצבא העות'מאני והשתתפו גם במלחמת העצמאות הטורקית. אחרי כינונה של טורקיה המודרנית על פי קווי אתא טורק, נפגע מעמדם של המיעוטים. רק בשנים האחרונות, עם נסיונותיה של טורקיה להתקבל לאיחוד האירופאי, מתסתמן שינוי ביחס למיעוטים, הכולל מתן זכויות וביטוי למיעוטים החיים במדינה.

סוריה - מרבית הצ'רקסים בסוריה ישבו ברמת הגולן, טרם מלחמת ששת הימים מנו הצ'רקסים את רוב האוכלוסייה ברמת הגולן ומספרם נאמד ב- 30,000. היישוב הצ'רקסי הבולט בגולן היה העיר קונייטרה.

להקת מחול צ'רקסית מהקווקז מופיעה בכפר כמא

ירדן - לצ'רקסים תפקיד מרכזי בהיסטוריה של הממלכה הירדנית. הצ'רקסים הראשונים שהגיעו לירדן התיישבו בכפרים באזור בו הוקמה במהלך השנים עמאן. שלטון המנדט הבריטי בחר במקום כמקום מושבו בעיקר בזכות המוצא האירופאי של הצ'רקסים. הצ'רקסים ממלאים תפקידים רמי מעלה בממלכה הירדנית, צ'רקסי כיהן בעבר כראש ממשלה (סעיד מופתי), ולמלך אף משמר צ'רקסי.

צפון מדינת ישראל - בהתחלה התיישבו הצ'רקסים בשלושה מקומות - כפר כמא, ריחניה ובאזור חדרה. עקב מגפת המלריה ננטש היישוב באזור חדרה, ושרידי היישוב מוכרים כיום כ"ח'ירבת צ'רקס".

שנים עשר השבטים הצ'רקסיים

שנים עשר הכוכבים בדגל מסמלים את השבטים, ושלושת החצים המוצלבים מסמלים את אחדות השבטים

דגל העם הצ'רקסי

הכתב הצ'רקסי

קברטאי-Къэбэртей (קברדינים)
שאפסור'-Шапсыгъ (שפסוגים)
אבזאך- Абзах
בז'אדור'-Бжъэдыгъу
בסלאנאי-Бесланей
נאתקואי-Наткъуай
צ'מגוי-Чlэмгуй
חתוקאי-Хьатыкъуай
מאמחיר'-Мамхыгъ
יג'ירקואי-Еджыркъуай
ווביח-Убых
ז'אניי-Жаней

תפוצת הצ'רקסים בעולם

מספר הצ'רקסים בעולם מוערך ב-6 מיליון. תפוצותיהם העיקריות:

טורקיה – 3,000,000
הקווקז – 1,000,000
סוריה – 160,000
גרמניה - 150,000
ירדן – 120,000
ארצות הברית – 50,000
ישראל - 4,000

השפה הצ'רקסית

ערך מורחב – אדיגית

התפתחות השפות הצ'רקסיות

רוב בני העם הצ'רקסי דוברים בשפה האדיגית, כאשר שבט קברטאי הקברדיני דובר בניב הקברדינית. לשפה זו מספר ניבים המדוברים בקרב השבטים הצ'רקסים השונים והגיית המילים שונה מעט ממקום למקום. השפה האדיגית שייכת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות. השפה האדיגית מדוברת בקרב הקהילות הצ'רקסיות בכל רחבי העולם, כאשר כ-125,000 דוברים מתגוררים בשטחי הפדרציה הרוסית (חלק מהם ברפובליקת אדיגיה, שם השפה מוגדרת כשפה רשמית). קהילת דוברי אדיגית הגדולה בעולם היא קהילת הצ'רקסים בטורקיה, קהילה זו מונה כ-150,000 דוברי השפה. בישראל, השפה מדוברת בפי בני הקהילה הצ'רקסית המתגוררים רובם ככולם בשני כפרים בצפון הארץ: כפר כמא וריחאניה. בפי עצמם, מכנים בני הקהילה את השפה בשמה הנכון "אדיגית" אך בקרב האוכלוסייה הכללית ובעיקר באמצעי התקשורת היא מכונה בשוגג כ"צ'רקסית".

דת

במקור הצ'רקסים היו פגאנים. מיסיונרים ביזאנטים שהגיעו לקווקז הפיצו את הדת הנוצרית בקרבם בסביבות המאה השישית, אם כי במספרים קטנים. במאה ה-16 התאסלמו רוב הצ'רקסים כתוצאה מהשפעתם של אנשי דת עות'מאנים. עם תום המלחמה והגירוש הכפוי, עברו מרבית הצ'רקסים לתחומי האימפריה העות'מאנית שניצלה את עובדת היותם מוסלמים כדי למשוך אותם אליה. כיום הדת הרווחת בקרב הצ'רקסים היא האסלאם, למרות שבשנים האחרונות חלה ירידה בכוחה של הדת בחברה הצ'רקסית.

הצ'רקסים בישראל

באר צ'רקס מדרום לקיבוץ גן שמואל. במקום שכן כפר שהוקם ב-1860 על ידי צ'רקסים מבולגריה, אך ננטש מאוחר יותר בשל המלאריה

הצ'רקסים הם מוסלמים סונים ואינם ערבים. הם מקפידים על הפרדה מוחלטת בין דת ללאום. בישראל יש כ-4,000 צ'רקסים, המתרכזים בעיקר ב-2 כפרים בגליל: ריחאניה וכפר כמא. הם קיימו יחסים טובים עם היישוב היהודי עוד מימי תחילת ההתיישבות, הודות לשפה המשותפת שמצאו עם עולי העלייה הראשונה מרוסיה שהתיישבו בגליל.

בתקופת המנדט הבריטי והספר הלבן סייעו צ'רקסים להעפלה בלתי חוקית דרך לבנון. צ'רקסים התנדבו לשרות במלחמת העצמאות והיו בעלי בריתם של היהודים. לאחר הקמת המדינה שרתו בהתנדבות ביחידת המיעוטים ובפלוגת הפרשים הצ'רקסים שנקראה "קלוואלריה". לאחר שפורקה הפלוגה הוקם במקומה "חיל הספר" שהפך ברבות הימים למשמר הגבול.

מאז 1958 משרתים הגברים הצ'רקסים, בעקבות בקשת ראשי העדה, בשרות חובה בכוחות הביטחון השונים. אחוז המתגייסים לצה"ל בקרב העדה הצ'רקסית הוא גבוה במיוחד. הם מעורים היטב בחברה הישראלית, דוברים אדיגית(בנוסף לעברית, ערבית ואנגלית שלומדים מגיל צעיר בבית הספר), ובמקביל מטפחים את מורשתם ותרבותם.