צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
ביוגרפיה עריכה
נולד במחצית השנייה של המאה הרביעית לאלף השישי לפי מניין השנים בלוח העברי, אחרי שנת ה'ש"ן 1590,[1] לרב יוסף בן אליהו כץ רבה של זסלב וראש הישיבה בה, מחבר הספרים "רכב אליהו" ו"יסוד יוסף".
בשנותיו הראשונות למד, כנראה, בישיבתו של אביו. בהמשך היה תלמידו של רבי יואל סירקיש, מחבר "בית חדש" על הטור, בישיבתו בקראקא. קיבל תורה גם מפי רבי יחיאל מיכל מנמירוב, והיה ידידו של הרב יום-טוב ליפמן הלר ששימש באותה עת כראש ישיבה בלודמיר.
נישא לבתו של הרב מרדכי יוסף לויש מאוסטרוה.
עם פרוץ מרד חמלניצקי בשנת 1648, ופלישת בעלי בריתו הטטרים מחאנות קרים,[2] ובעקבותיהם סדרת האירועים שהתקבעה בזיכרון היהודי הקולקטיבי כגזרות ת"ח–ת"ט, נמלט הרב צבי כץ לאיטליה, והשתקע בוונציה.[3]
ספריו עריכה
בשנת ת"ו (1646) הדפיס את פירושו על שולחן ערוך אורח חיים, המחולק לשני חלקים: "עטרת צבי" ו"נחלת צבי". הספר מצוטט בפי מחברים מאוחרים יותר, כגון החיד"א בספרו ברכי יוסף, והרב יוסף תאומים בספרו פרי מגדים, אך לא זכה לפרסום רב כמו פירושים אחרים בני זמנו, המגן אברהם והטורי זהב.
על הספר יצאו עוררין, בעיקר בטענה שהחידושים שבו אינם פרי רוחו של המחבר אלא לקוחים מאביו. כעבור חמש עשרה שנה (תכ"א, 1661) הדפיס המחבר חיבור נוסף בשם "נחלת צבי" על שולחן ערוך אבן העזר, ובו טרח המחבר לְהָזֵם את השמועות. הוא צירף לספר הסכמות רבות שמאשרות את בעלותו על ספרו הקודם, ביניהן הסכמת הרב שעפטיל בנו של הרב ישעיה הלוי הורביץ, בעל של"ה, הכותב: "שאני יודע בבירור גמור שהו בעצמו חיבר את החיבור הזה". בסוף ספרו על אבן העזר מצורפת עדותו של בעל ה"תוספות יום טוב": "שאני יודע בבירור שמפעלו הוא והוא המחבר עצמו".
הספר על אורח חיים נדפס מספר פעמים, ובשנת תשס"ג יצא לאור במהדורה מפוארת (עם פירוש אחר, "עולת תמיד" ו"עולת שבת" מאת הרב שמואל בן יוסף) על ידי מכון 'זיכרון אהרון'.
הספר על אבן העזר הוא הפירוש הראשון שנדפס על חלק זה בשולחן ערוך. הוא מצטיין בבהירות סגנונו, ומצוטט בין נושאי הכלים על השולחן ערוך (באר הגולה, באר היטב, ועוד) וכן בספרות השו"ת. מכל מקום, מאז ההדפסה הראשונה הספר לא הודפס שוב ולא היה מוכר לרבים מלומדי השולחן ערוך, עד לההדרתו מחדש במהדורת "שולחן ערוך השלם" (ירושלים תשס"ח).
לקריאה נוספת עריכה
- משה דוד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 11–23.
- חיים דביר, ספר נחלת צבי וס' גור אריה לשו"ע אבן העזר, בתוך: ישורון, יט (תשס"ז), עמ' תתנח-תתס.
הערות שוליים עריכה
- ^ השערת מ"ד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 11.
- ^ דברי "הניצב על הדפוס" מאיר ממסטרי, בסוף ספר "נחלת צבי" על אבן העזר, מצוטטים אצל: מ"ד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 18, הערה 17.
- ^ דברי המחבר, בסוף ספר "נחלת צבי" על אבן העזר.