צג יעד
צג יעד (או: צג תחבורה) הוא צג הנמצא בחלקו הקדמי, הצדדי או האחורי של אמצעי תחבורה ציבורית, כמו אוטובוס, רכבת נוסעים או רכבת קלה. צג זה מציג את מספר הקו ואת יעדו. הצג הראשי, הנמצא בקדמת האוטובוס, ממוקם על החלק העליון (או מעל) השמשה הקדמית.
נוסף להם, ישנו צג פנימי ראשי בכל אוטובוס, המראה את שם התחנה הבאה, ולפעמים גם את מרחקה.
צורת הצגים, שפתם, ומיקומם הוא דבר משתנה, המושפע מגורמים של חברת התחבורה, מיקום ומדינה. ברוב הצגים השפות יהיו השפה המקומית והאנגלית.
בהרבה מקרים, ישנם הבדלים משמעותיים בין שעת ההגעה המוצגת בצגים לבין שעת ההגעה באפליקציות ניווט שונות, כדוגמת מוביט.
בישראל עריכה
בישראל נהוגה הצגת מספר הקו על הצג הקדמי בצד ימין, ומשמאלו תוצג תחנת היעד. מצב זה גם נהוג בצג הצדדי של כלי התחבורה. הצג האחורי בישראל יציג רק את מספר הקו, ללא כיוונו.
הצג הפנימי הראשי בכלי התחבורה בארץ מראה את שם התחנה הבאה, ומתחלף, כמו כל צגי הכלי, בשלוש שפות שונות: עברית, אנגלית וערבית.
בישראל ישנו צג נוסף, הנמצא בחלק מהאוטובוסים, וממוקם מול הדלתות האחוריות ומראה מספר תחנות קרובות, זמני הגעה אליהן, תחנת יעד, ומספר קו.
צורת הצגים והמבנה שלהם דומים ועקביים מאוד בכל רחבי מדינת ישראל, כאשר אחד ההבדלים המשמעותיים ביניהם הוא הצגת מרחק על הצג הפנימי הראשי באוטובוסים הנוסעים מרחקים גדולים יחסית בין תחנה לתחנה.
טכנולוגיה עריכה
כמה סוגים שונים של טכנולוגיות משמשים את הצגים, הנפוצים שבהם טכנולוגיות LED ו-LCD. בחוק אמריקאים עם מוגבלויות משנת 1990 (אנ') נקבעו הגדרות חובה לצגים אלה, כמו הגובה והרוחב שלהם.[1]
טכנולוגיות נוספות הנמצאות בשימוש רחב הן שלטים מתחלפים ושלטי פלסטיק.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Destination and route signs (באנגלית)