צרות הן המקצוע שלי
צרות הן המקצוע שלי (באנגלית: Trouble is My Business) הוא אסופת סיפורים קצרים מאת ריימונד צ'נדלר שיצא בהוצאת מעריב בשנת 2004. הסיפורים נכתבו תחילה כך שגיבורם אינו גיבורו הקבוע בספריו של צ'נדלר, הבלש הפרטי פיליפ מרלו. בשנת 1950 שיכתב צ'נדלר את הסיפורים כך שיהיו לסיפורי פיליפ מרלו. עלילת הסיפורים עוסקת בחקירות שמנהל מרלו בלוס אנג'לס.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ריימונד צ'נדלר |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספרות בלשית |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת מעריב |
| תאריך הוצאה | 2004 |
| מספר עמודים | 229 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002387488 |
בספר עריכה
מרלו מתואר בספר כגבר קשוח ציני, חד לשון ושנון, המתנגש לעיתים קרובות עם אנשי המשטרה המרובעים, פועל בסביבה העירונית המאוכלסת ונע בין בתי פאר של לקוחות עשירים לבין הסמטאות האפלות בשולי הכרך. גובהו כמטר ושמונים והוא שוקל כשמונים וחמישה קילוגרם. הוא שותה ויסקי (בעיקר בורבון) וברנדי. אף כי הוא שותה כמויות גדולות של אלכוהול ואם זאת כמעט אף פעם אינו משתכר עד אובדן שליטה מלא או חלקי. למעשה האלכוהול לא מאט אותו כלל, רק מכהה את הכאב על מנת לאפשר לו להמשיך ללא לאות במרדף אחר הפתרון התעלומה שלפניו. הוא לא בררן לגבי טיב המשקה שלו פרט לכך שיוגש בכוס, אם כי גם את העיקרון הזה הוא מוכן לנטוש לעיתים עבור משקה הגון. מרלו הוא רווק כבן שלושים ושלוש ובעברו שימש כבלש משטרה וכחוקר במשרד התובע המחוזי של לוס אנג'לס. במהלך העלילה מתגלה מרלו כצלף, הבקי היטב בשימוש באקדח. בשיחה שמתנהלת בין מרלו לשוטר מבהיר מרלו את הפילוסופיה שלו לגבי האקדח שהוא נושא כי אין צורך באקדח בקליבר גדול כי אם להסתמך על ירי מדויק במקום על כושר העצירה של קליע בקוטר גדול. יחד עם זאת בין סיפור לסיפור משתנה סוג האקדח שבידו. כך למשל בסיפור "צרות הן המקצוע שלי" בו הוא משתמש בלוגר (אנ') חצי אוטומטי בקוטר 9 מ"מ. את שאר הפרטים על פיליפ מארלו משאיר צ'נדלר לפרשנותו של הקורא. באף אחד מן הסיפורים לא מצוין אירוע או מקרה בעברו של מארלו אשר הפכוהו למריר וציני מחד, ועם זאת לוחם בלתי מתפשר למען הצודק החלש והנדכא. חבריו היחידים הם לו הרגר, נוכל ומהמר, וברני אולס, החוקר הראשי של התובע המחוזי.
הספר כולל ארבעה סיפורים ושם הספר נגזר מהראשון שבהם:
- "צרות הן המקצוע שלי" – סיפור קצר שיצא לאור בשנת 1939. בסיפור, שאף נתן לאסופה את שמה, נדרש מרלו לברר כיצד ניתן להיפטר מבחורה המתכננת להינשא לבנו של איש עשיר בשביל כספו ומסתבך בפרשיית רצח והימורים. לאורך הסיפור חוזר מרלו ומצהיר שצרות הן מקצועו. בסיפור המקורי מכונה הבלש בשם ג'ון דלמאס, אולם מאוחר יותר שיכתב הסופר את הסיפור כך שיהא לסיפור של פיליפ מרלו.
- "העד" – סיפור קצר שיצא לאור בשנת 1934. בסיפור זה מסתבך מרלו עם מאפיונר בשם פרנק דור, לאחר שהעיד במשפט רצח. סיפורו הקצר הראשון של צ'אנדלר. הבלש המופיע בו לא נזכר בשמו. מאוחר יותר שיכתב הסופר את הסיפור ונקב בשמו של הגיבור, הלא הוא פיליפ מרלו.
- "דגי זהב" – סיפור קצר שיצא לאור בשנת 1936. בסיפור זה יוצא מתחקה מרלו אחר פנינים יקרות שאבדו לאחר שנגנבו שנים קודם לכן. הפנינים שוות כסף רב ומרלו, המייצג את חברת הביטוח, נאלץ להתמודד עם עו"ד שפל ושותפתו הסדיסטית הרוצים בשלל לעצמם. בסיפור המקורי מכונה הבלש בשם קרמודי, אולם מאוחר יותר שיכתב הסופר את הסיפור כך שיהא לסיפור של פיליפ מרלו.
- "שרב" – סיפור קצר שיצא לאור בשנת 1938. בסיפור זה מנסה מרלו לעזור לצעירה שהסתבכה בפרשת סחיטה. בסיפור המקורי מכונה הבלש בשם ג'ון דלמאס, אולם מאוחר יותר שיכתב הסופר את הסיפור כך שיהא לסיפור של פיליפ מרלו.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלכס בן-ארי, צרות הן המקצוע שלי, ריימונד צ'נדלר, הוצ' מעריב, צומת השרון, 22 באוקטובר 2004.
- עמיחי שלו, כולם אוהבים את ריימונד, באתר ynet, 26 במרץ 2009
- הספר "צרות הן המקצוע שלי", באתר "סימניה"
- רון מיברג, האקדוחן, באתר nrg, 27 באוגוסט 2004
- דן לחמן, ריימונד צ'נדלר והבלשים.