קארלו רוציני
קארלו רוציני (באיטלקית: Carlo Ruzzini; 11 בנובמבר 1653 - 5 בינואר 1735) היה הדוכס ה-113 של ונציה. רוציני כיהן כדוג'ה מאז בחירתו בשנת 1732 ועד פטירתו.
 | |||||
| לידה |
11 בנובמבר 1653 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1735 (בגיל 81) ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| עיסוק | שגריר, מדינאי | ||||
| שושלת Ruzzini | |||||
|
| |||||
| |||||
  | |||||
קורות חיים עריכה
רוציני נולד בוונציה למרקו רוצינו וקתרינה צנו. רוציני היה בכור הבנים במשפחתו - שהייתה משפחת אצולה ותיקה ועשירה.
רוציני שירת את לה סרניסימה כדיפלומט בתקופה קשה בה איבדה הרפובליקה שטחים רבים לטובת האימפריה העות'מאנית. הוא החל את הקריירה הציבורית שלו בגיל 26, עת התמנה לנהל את הארסנאלה של ונציה (המספנות של העיר). החל משנת 1691 כיהן כשגריר הרפובליקה במדריד, ולאחר תום כהונתו, בשנת 1698 עבר לווינה לכהן בה כשגריר. רוציני ייצג את ונציה במהלך המשא ומתן בעת חתימה על הסכם קרלוביץ בין השנים 1698–1699. בשנת 1706 התמנה לשגריר הראשון של ונציה בהאג, וב-1707 עבר לאיסטנבול לכהן כשגריר הרפוליקה בחצר הסולטאן. בשנת 1712 השתתף כנציג ונציה בדיונים על הסכם אוטרכט. בסיום הלוחמה בין ונציה והאימפריה העות'מאנית בין השנים 1714–1718 השתתף רוציני בדיונים על שלום פוז'ארוואץ ביולי 1718 אשר הביא לסיום הלוחמה. לאחר החתימה על הסכם השלום (בו נאלצה ונציה, המפסידה בלוחמה, לוותר על שטחים רבים), נותר רוציני כשגריר באיסטנבול, אולם חלה ונאלץ לשוב לוונציה.
רוציני היה מועמד לבחירה לתפקיד הדוג'ה בשנת 1722 אולם הובס על ידי סבאסטיאנו מוצ'ניגו. לאחר מותו של מוצ'ניגו, בשנת 1732 נבחר רוציני לתפקיד ברוב של 40 מתוך 41 קולות הבוחרים.
במהלך כהונתו שמרה ונציה על נייטרליות ונמנעה מלהצטרף לסכסוכים צבאיים באירופה.
קישורים חיצוניים עריכה
| הקודם: סבאסטיאנו מוצ'ניגו |
דוכסי ונציה 1732–1735 |
הבא: אלוויזה פיזאני |