קבורה בים היא הפעולה של סילוק שרידיו של אדם שנפטר על ידי הטלתם לתוך ים (או גוף מים אחר) או הנחתם בתוכו.

טקס הקבורה בים של שני מלחים אמריקנים באוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה, נובמבר 1943
טקס קבורה ימית בצי ארצות הברית, 2004

הקבורה עריכה

נהוגות שתי צורות עיקריות של קבורה בים:

  • הטלת גופת אדם לים כשהיא עטופה בכיסוי או נתונה בתוך ארון מתים;
  • הטלתו לים של אפרו של אדם שגופתו נשרפה, על ידי פיזור האפר, הטלתו לים בתוך מיכל, או ערבוב האפר בחומר מתמצק (למשל בטון) והנחת היחידה היצוקה בתוך הים.[1]

הקבורה בים נעשית בדרך כלל מעל סיפוני אוניות, אך גם על ידי הטלת אפר ממטוסים.

היחס של דתות שונות לקבורה בים הוא שונה: בהינדואיזם נהוגה שריפת גופתו של אדם ופיזור אפרו במים. זרמים נוצריים מסוימים מתירים קבורה בים, והאסלאם מתיר זאת בנסיבות מסוימות. הבודהיזם מתיר קבורה בים לעיתים רחוקות, ואילו היהדות איננה מתירה קבורה בים.

במדינות שונות קיימים חוקים המגבילים את היכולת לערוך קבורה בים, בעיקר בנוגע להטלת גופות שלמות למים. בדרך כלל נדרש שהקבורה תיעשה במרחק מינימלי מקו החוף של אותן מדינות, במים שעומקם לא יפחת מעומק מינימלי מסוים, ותוך נקיטת אמצעים להבטיח שהגופה תשקע מיד למעמקים (כלומר הצמדת נטל אליה). לעיתים נדרש גם היתר לעצם עריכת הקבורה: באוסטרליה למשל לא יינתן היתר לקבורת גופה שלמה בים אלא אם לנפטר הייתה זיקה משמעותית לים המצדיקה את קבורתו בו.

בציי מדינות המערב – ארצות הברית, בריטניה וקנדה - הייתה נהוגה בעבר קבורה בים בעיתות מלחמה, בעיקר עקב אי יכולת מעשית להעביר במהירות את גופות הנופלים לקבורה ביבשה או לשמר אותן עד שדבר זה יתאפשר. השיפור בתחבורה האווירית הפך את הקבורה בים לבלתי הכרחית בדרך כלל, אך כיום היא עדיין נהוגה לגבי חיילים ואזרחים כאחד, על פי רצונו של הנפטר.

לעיתים נקבר אדם בים בשל רצון להימנע מקיום מיקום מוגדר בו הוא נקבר - בעיקר כשמדובר בפושעים ידועים (כגון אדולף אייכמן או אוסאמה בן לאדן).

אישים ידועים שנקברו בים עריכה

 
טקס הקבורה בים של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, 14 בספטמבר 2012

בישראל עריכה

במאי 1962 הוצא להורג אדולף אייכמן בתלייה בישראל. גופתו נשרפה ואפרו פוזר מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים של המדינה.

בשנת 2014 התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב בצעד תקדימי ולאחר מאבק משפטי ארוך לאזרח ישראלי להיקבר בים, זאת לפי בקשתו של האזרח, שהוגשה על-פי השקפת עולמו.[2][3] בית המשפט פסק שהקבורה תיעשה מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של ישראל.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קבורה בים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שיטה זו ננקטת בשונית הזיכרון נפטון – מבנה תת-ימי מלאכותי מול חופי פלורידה שבארצות הברית.
  2. ^   גילי מלניצקי, יוחאי מיטל, הסיפור על שלמה אבני שלא רצה להיקבר באדמה, ניצח - ונטמן בים, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2017
  3. ^ תקדים: בית המשפט אישר קבורה בים, באתר ‏מאקו‏, 6 בפברואר 2014