קבלה (רגש)
| ערך מחפש מקורות | |
קבלה הוא מונח המתייחס למצב בו אדם חווה אירוע או מצב (לרוב אירוע בעל קונוטציות שליליות), מבלי לנסות לשנות אותו, למחות או להתרחק ממנו.
המונח נמצא בשימוש בדתות מזרחיות, דוגמת בודהיזם, וכמו כן בפסיכולוגיה מערבית. יש הטוענים כי מטרה מרכזית של דתות שונות וכן גישות פסיכולוגיות שונות היא לסייע בהתוויית הדרך לקבלה של מצב על ידי האדם, כשמדובר במצבים שאינם רצויים ואינם ניתנים לשינוי.
המילה קבלה מתארת חוסר פעולה חיצוני שמטרתו שינוי של מצב כלשהו, משמשת גם לתיאור של מצב נפשי-קוגניטיבי.
ניתן לסווג את תהליכי ההגעה לקבלה למספר קבוצות, כאשר העיקריות הן: קבלה עצמית, קבלה חברתית וקבלה של אובדן. כמו כן קיים מצב של קבלה הדורשת שינויים חיצוניים, המכונה קבלה מותנית.
על פי המודל של קובלר ורוס, קבלה היא השלב החמישי והאחרון בהתמודדות מול האובדן (לרוב מוות). ארבעת השלבים המובילים לקבלה הם הכחשה, זעם, התמקחות ודיכאון; ארבעת השלבים הראשונים הם סכמתיים ולעיתים יש דילוגים על חלקם, אך כאשר לא נצפית התקדמות בין השלבים, עולה בעייתיות ותחושת "תקיעות" של האדם בתהליך התגברותו על האובדן.
