קבר רבי מאיר בעל הנס

קבר סמוך לחוץ הכנרת, ליד חמי טבריה

קבר רבי מאיר בעל הנס נמצא לחוף הכנרת, בשדרות אליעזר קפלן בדרומה של טבריה. במתחם הקבר יש כיום בית כנסת גדול וכולל.

קבר רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת
קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת
נתונים כלליים
תאריך הילולה פסח שני (י"ד באייר)
עיר טבריה
קואורדינטות 32°45′58.36″N 35°32′59.35″E / 32.7662111°N 35.5498194°E / 32.7662111; 35.5498194
תמונת הקבר בשנת 1894

מסורת הקבר עריכה

מסורת קברו היא ע"פ "מסע דפליסטינא" של ר' שמואל ב"ר שמשון (1210) אשר מציין לראשונה את קברו של רבי מאיר בטבריה.[1]

מסורת מאוחרת משנת 1897 מציינת את קברו של סומכוס ורבי נתן (הכותב מציין שרבי נתן היה חברו של סומכוס) במערה. החל מהמאה ה-20 התפרסם ללא כל מקור מוקדם כי גם רבי שמעון בן אלעזר (תלמיד נוסף של רבי מאיר) קבור במקום.

מסורות שונות מייחסות את הקבר לאנשים שונים. על-פי מסורת אחת נטמן בקבר רבי מאיר בעל הנס. מסורת אחרת אומרת שבקבר נטמן רבי מאיר קצין,[2] שעמד כנראה בתחילת המאה ה-13 בראש עליית בעלי התוספות לצד מאות יהודים שעלו לארץ ישראל.

החוקר ישראל הרצברג כותב בבירור בספרו על קברי הצדיקים בגליל שהקבר הוא של התנא רבי מאיר : "על קברו של רבי מאיר התנא, אין עוררין. גם מי שסבר כי אינו רבי מאיר התנא אלא רבי מאיר אחר, ור"מ התנא נקבר או בגוש חלב או בחו"ל טועה, וכבר נכתבו על כך מאמרים רבים להוכחה זו. מיקום הקבר ידוע שנים רבות, לרבות המעשה על בניית הבניין העומד כיום על קברו. המבנה שהיה בנוי על קברו נהרס ברעש בשנת תקצ"ז ונבנה מחדש לאחר זמן רב".

לעומתו הרב מרדכי שרעבי מירושלים, ראש ישיבת נהר שלום בנחלאות, מכחיש זאת בתוקף וסבור כי הקבר המיוחס לתנא רבי מאיר הוא קברו של רבי מאיר ש"ץ בעל האקדמות לחג השבועות.[3]

האתר עריכה

החל מהמאה ה-18 התפרסם הקבר בעולם היהודי בזכות קופות הצדקה למען עניי ארץ ישראל, שהופצו תחת השם "קופות רבי מאיר בעל הנס" או "קופות רמבעה"ן".

בשנת 1790 נעשתה קופת רמב"ה לקופה משותפת לספרדים ואשכנזים.[4]

בשנת 1867 נבנה במתחם הקבר בית כנסת שנקרא בשם "כתנות אור" ונוסדה ישיבה ספרדית בשם "מאיר בת עין". בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה.[5]

בשנת 1922 אירע במקום הסיפור של מציאת הפתק על ידי ישראל דב אודסר.

אתר הקבר מחולק לשני מתחמים, המתחם הספרדי (התחתון) והמתחם האשכנזי (העליון), המתחם הספרדי מתוחזק ומופעל על ידי משפחת ועקנין במסורת ירושה של דורות רבים, את המתחם האשכנזי מתחזקת ומפעילה ישיבת אור תורה.

בליל פסח שני (י"ד באייר) נערכת במקום הילולה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מסע דפליסטינא מר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 63.
  2. ^ המעמר - לונץ, אברהם משה, 1854-1918, עמוד 60, באתר hebrewbooks.org
  3. ^ ספר דרך צדיקים חלק ב' עמוד 290
  4. ^ עודד אבישר, ספר טבריה, ירושלים: כתר, 1973
  5. ^ משה קליערס, טבור הארץ, תרס"ו, עמודים עב-ג, באתר היברובוקס
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.