קבר שיאולינג

מאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג (סינית 明孝陵, פין-יין Míng Xiao líng ‏- "קבר מינג שְׂיָאו") הוא אחוזת הקבר של חונְגְווּ (1398-1328), קיסר סין שיסד את שושלת מינג. אחוזת הקבר משתרעת לרגלי המדרון הדרומי של הר הארגמן (בסינית: 紫金山, בפין-יין: Zĭjīn Shān, מילולית "ההר הזהוב-ארגמני") בנאנג'ינג שבסין. ב-2003 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

קבר שיאולינג
זוג פסלי סוסים בתוך מאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג
זוג פסלי סוסים בתוך מאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג
אתר מורשת עולמית
מאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 5, 6
חלק מתוך קברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג מאוזוליאום עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נאנג'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מידות
שטח 116 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′37″N 118°50′04″E / 32.060305555556°N 118.83456944444°E / 32.060305555556; 118.83456944444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הקיסר חונגוו
האסטלה על גבי צב האבן בסְה-פָאנְגְצֶ'נְג
זוג אריות בדרך הקדושה
מפקד צבא בדרך הקדושה
המנהרה ב"עיר המרובעת"
על חומת התל חקוקה הכתובת "קברו של הקיסר טָאידְזוּ" (שם המקדש של הקיסר חונְגְווּ)

היסטוריה עריכה

את שושלת מינג יסד בן למשפחת אריסים ענייה ממזרח סין המרכזית בשם ג’וּ יוּאֶן ג’אנג (נולד ב-1328). ג'וּ עמד בראש אחת מחבורות המורדים בשלטון שושלת יואן שמוצאה ממונגוליה. בהדרגה השיג ג'וּ עליונות צבאית על קבוצות המורדים האחרות, ובסופו של דבר גם על הצבא של שושלת יואן. בשנת 1368 כבש צבאו של ג’ו יואן-ג’אנג את עיר הבירה של שושלת יואן, "חאנבליק" (בסינית דאדו, כיום בייג'ינג), ובכך בא הקץ לשושלת זו. באותה שנה (1368) יסד ג’ו יואן ג’אנג בנאנג'ינג (בסינית "הבירה הדרומית") שושלת קיסרים חדשה בשם מינג (בסינית "המזהירה") ונטל לעצמו את התואר הקיסרי "חונְגְווּ" (洪武 - "לחימה נרחבת") (שלט 1398-1368).

הקיסר חונְגְווּ התחיל לתכנן את אחוזת הקבר שלו כבר בשנה התשיעית לשלטונו (1376). מיקום האחוזה נקבע על פי עקרונות הפנג שווי על המדרון הדרומי של הר הארגמן. המקום כבר שימש כאתר קבורה מועדף לשושלות קיסרים קודמות, למשל סוּן צְ'וֵאן, מלך מממלכת וו בתקופת שלוש הממלכות (265-220). כהכנה להקמת האחוזה הורה הקיסר לפנות מהמקום המתוכנן את מקדש קָאישָׁאן שהוקם 1,000 שנים קודם לכן ואת פגודת גְ'ה-גונְג, בה היה קבור אחד הנזירים המפורסמים בתולדות סין, בָּאו גְ'ה. הקמת המאוזוליאום החלה ב-1381. החלק העיקרי הסתיים תוך שנתיים, אבל לאחוזה נוספו מבנים בהפסקות עד 1413. עלות הקמתו הייתה גדולה מאוד והועסקו בהקמתו כ-100,000 פועלים, כאשר קיימת טענה כי בבנייה הועסקו פושעים שהורשעו וכגודל אשמתם כך הוטלו עליהם עבודות קשות יותר. על העובדים שמרו כ-5,000 חיילים. שנה אחרי תחילת ההקמה (1382), מתה הקיסרית מָה חוֹאוּ ונקברה במקום בטקס גדול. עשר שנים אחר כך מת בנו הבכור של הקיסר ויורש העצר המיועד, ג'וּ בְּיָאו, והוא נקבר סמוך לקבר המשותף המיועד לקיסרית ולקיסר. הקיסר חונְגְווּ מת ב-1398 בגיל 71, ונקבר במזוליאום. למסע אל העולם הבא ליוו אותו עשרות פילגשים שנשרפו חיים, ונקברו בסמוך. סמוך לאחוזת הקבר נקברו גם פקידי ממשל חשובים בשלטונו של חונְגְווּ.

הקיסרים הבאים בשושלת מינג דאגו לתחזק את אחוזת הקבר. גם הקיסרים מהשושלת הבאה, שושלת צ'ינג שחשו כי הם המשך ישיר לשושלת מינג, דאגו לשמור על המקום. במרד טאיפינג (1864-1851) השתלטו המורדים על נאנג'ינג. הר הארגמן היה שדה קרב בינם לבין כוחות צבא שושלת צ'ינג ועקב כך נשרפו רוב המבנים שהיו עשויים עץ. עם דיכוי המרד שוחזרו רוב המבנים. כשמת ד"ר סון יאט-סן, מייסד הרפובליקה הסינית, ומי נחשב אבי האומה הסינית המודרנית, ב-1925 הוחלט על הקמת המאוזוליאום לזכרו על הר הארגמן, כחצי קילומטר מזרחית לקבר שיאולינג. כיום נוהגים רוב התיירים המבקרים בהר הארגמן לפקוד את המאוזוליאום של סון יאט-סן, ומיעוטם (כ-800,000 בממוצע לשנה) מבקרים גם במאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג. על פי ההצעה של הממשל הסיני אישר ארגון אונסק"ו ב-2003 את הכללת המקום יחד עם אתר קברי שושלת מינג באתר המורשת העולמית הקרוי קברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינג.

תיאור האתר עריכה

אחוזת הקבר שְׂיָאולִינְג היא אחת מאחוזות הקבורה הגדולות ביותר בסין. האחוזה משתרעת על המדרון הדרומי של הר הארגמן, כשכיוונה הכללי מדרום לצפון. משער הכניסה ועד תל הקבורה עצמו מובילה דרך שאורכה 2,620 מטרים. את האתר הקיפה חומה מלבנים אדומות (שלא שרדה עד ימינו) שאורכה היה כ-22.5 קילומטרים (כשני שלישים מאורך החומה שהקיפה את נאנג'ינג שהייתה אז עיר הבירה הקיסרית). אזור זה של סין עשיר בגשמים, ולכן תוכננה לאתר מערכת ניקוז מתוחכמת. ניתן לחלק את הדרך המובילה לתל הקבורה לשלושה חלקים: מכלול הכניסה, הדרך הקדושה (או גם נתיב הנשמות), ומכלול הארמון והקבורה.

  • מכלול הכניסה –המבנה הראשון היה מבנה בן שלוש קשתות בגובה 9 מטרים ורוחב של 6 מטרים, הקרוי שְׂיָאמָה (כיום בין שני כבישים מודרניים). במבנה זו חקוקה הכתובת "מנקודה זו יש לרדת מהסוסים". על פי החוק הסיני את 100 הצעדים עד לכניסה לאתר הקבורה יש לעבור ברגל. על לוח אבן המוצב מחוץ לשער הכניסה למאוזוליאום חקוקה הודעה רשמית מטעם הממשל המקומי של שושלת צ'ינג (1911-1644) המורה להגן על אחוזת הקבר. בין השְׂיָאמָה לשער הכניסה הראשי יש ביתן ובו אסטלת אבן שהציב הקיסר גְ'יָה גִ'ינְג משושלת מינג ב-1531. כמו כן יש במקום אסטלת אבן שהציב הקיסר צ'ונְג גֶ'ן, הקיסר האחרון בשושלת מינג ב-1641.
שער הכניסה לאתר קרוי דָאגִ'ימֶן (Dajinmen – שער גדול זהוב), אף הוא בנוי משלוש קשתות שהאמצעית, והגבוהה ביותר, גובהה 5.24 מטרים. רוחב השער 26.66 ועומקו 8 מטרים. במקור היה השער מכוסה ברעפים צהובים (סמל לקיסר סין) ומרזבים ירוקים.
70 מטרים משער הכניסה ניצב המבנה המכונה סְה-פָאנְגְצֶ'נְג (Sifangcheng – עיר מלבנית) או גם מגדל אסטלת האבן. למבנה זה, שגובה קירותיו הוא 8.8 מטרים, אין כיום גג לאחר שנהרס במרד הטאיפינג, אבל על סמך מבנה דומה באתר קברי שושלת מינג משערים כי גגו היה מכוסה בשורה כפולה של רעפים צהובים. צורת המבנה ריבוע מושלם שאורך כל צלע היא 26.86 מטרים בדיוק. במרכז המבנה ניצבת אסטלת אבן מגולפת שגובהה 6.7 מטרים כשהיא נשענת על מסד בגובה של 2.08 מטרים שצורתו צב יבשה ענק. בקצה לוח האבן מגולפים תשעה דרקונים ומתחתיהם חקוקה כתובת בת 2,746 סימנים בכתב הסיני שאותה חיבר ג'ו די, בנו הרביעי של חונְגְווּ, והקיסר השלישי משושלת מינג תחת השם יוּנְג לֶה. בכתובת מפאר יונג לה את הישגיו של אביו, הקיסר חונְגְווּ. חלק זה של האחוזה נחנך ב-1413. מכלול הכניסה מסתיים בגשר מעל הנהר הקיסרי, ראשון מבין שלושה גשרים בדרך עד לתל הקבורה.
  • הדרך הקדושה - מתפתלת לאורך של 1,200 מטרים, כשלאורכה, משני צדי הדרך, יש פסלי אבן. בדרך יש שלושה קטעים:
    • הקטע הראשון - אורכו 618 מטרים, וכיוונו מדרום מזרח לצפון מערב. לאורך קטע זה יש 24 פסלי אבן של חיות. ארבעה אריות, ארבעה שְׂיֵאגָ'אי (xiezhai – חיה מיתולוגית סינית שלה קרן אחת), ארבעה גמלים, ארבעה פילים, ארבעה צִ'ילִין (qilin – חיה מיתולוגית בעלת זוג קרניים המבשרת טובות) וארבעה סוסים. בכל קבוצה הזוג הראשון עומד והזוג השני כורע, כשכל זוג ניצב משני עברי השביל במרחק שבין 5 ל-7 מטרים מהשני, והמרחק בין זוג פסלים לזוג הבא בשביל נע בין 25 ל-30 מטרים. כל הפסלים גולפו מאבן אחת (מונולית). הכבדים שבהם שוקלים כ-80 טון. החיות מסמלות נשגבות, קדושה, טהרה ואת תפארת הקבר המלכותי, אבל גם משחקות את תפקיד השומרים על הקבר, והמגנים בפני רוחות רעות. נתיב הנשמות באתר קברי שושלת מינג נבנה לפי אותו רעיון.
    • הקטע המרכזי - אורכו 250 מטרים, וכיוונו מדרום לצפון. לשינוי הכיוון ניתנו כמה הסברים: הטעיית הרוחות הרעות, המסוגלות לנוע בקו ישר בלבד, השביל עוקב אחרי מתאר גבעת מֵייחְווָה (גבעת פריחת השזיף), או משום שבראש הגבעה מצוי קברו של סוּן צְ'וֵאן. תחילה ניצבים משני עברי השביל צמד עמודים מעוטרים המכונים בסינית חְווָאבְּיָאו (בסינית 华表, בפין-יין huábiǎo). גובהם 6.28 מטרים והמרחק ביניהם 5.2 מטרים. צורת העמודים (והבסיס עליו הם ניצבים) היא של משושה והם מסתיימים בכיפה. לאורך העמודים מגולפים דמויות של עננים ודרקונים. בהמשך יש שני זוגות של פקידי ממשל, ושני זוגות של מפקדי צבא. שני זוגות נראים מבוגרים ומזוקנים ושני זוגות צעירים ונטולי זקן. גובהם של פסלים אלו מעל לשלושה מטרים. מפקדי הצבא לבושים בשריון, מחזיקים בידם שרביט מוזהב ועונדים חרב על מותניהם. פקידי הממשל חובשים את הכובע המקובל בחצר המלכות ומחזיקים בלוחות הצמודים לחזה כפי שעשו הפקידים שהתקבלו לראיון אצל הקיסר. פסלים אלו נועדו להגן על הקבר ולשמש כראשי הטקסים בעולם הבא.
    • הקטע האחרון - אורכו 275 מטרים, וכיוונו תחילה מדרום מערב לצפון מזרח, ואחר כך הוא מתיישר מדרום לצפון. קטע זה מתחיל בשער לונְגְפֶנְג (Longfeng), שממנו נותרו אבני הבסיס המגולפות בלבד. בקצה קטע זה של הדרך הקדושה יש גשר מעל הנהר הקיסרי השני. גשר זה מכונה גשר חמשת הדרקונים. במקור היו בו חמש קשתות וכיום נותרו שלוש קשתות. גשר זה נמצא 200 מטרים משער הארמון.
  • מכלול ארמון הקבר ותל הקבורה – חלק זה של אחוזת הקבר בנוי משלוש חצרות המסודרות לאורך ציר שכיוונו מדרום לצפון, והוא מוקף חומה אדומה בגובה 6 מטרים המכוסה ברעפים. המכלול בנוי מהמבנים הבאים:
    • שער הכניסה לארמון - גובה מבנה השער 9 מטרים, ורוחבו כ-28 מטרים. בשער יש חמישה פתחים, שלושת הפתחים המרכזיים בצורת קשת, וגובהם קרוב ל-4 מטרים, ושני פתחים צדדיים מלבניים.
    • השער הקדמי או גם שער שיאולינג – בין החצר הראשונה לשנייה מפרידה בימת אבן ברוחב 40 מטרים ובעומק של 15 מטרים לשנייה. בעבר עמדו כאן מבני עץ שנשרפו בזמן מרד טאיפינג. אחר דיכוי המרד, בתקופת הקיסר טונְג גְ'ה (שלט 1874-1862), הוקם במקום היכל אסטלות האבן, מבנה עץ ובו מוצגים עשר אסטלות אבן בהן חקוקות כתובות מתקופת שושלת צ'ינג. גובהה של האסטלה המרכזית הוא 3.85 מטרים וחקוקים בה 4 סימנים בכתב סיני המצטטים את דבריו של הקיסר קאנגשי בביקורו במקום ב-1699, בהם הוא שיבח את הקיסר חונְגְווּ בגין "השגת שלום ושגשוג מעבר לאלו שהושגו בתקופת שושלות טאנג וסונג".
    • ארמון ההקרבה או גם ארמון שיאולינג – במרכז החצר השנייה ניצבת בימת אבן תלת מפלסית שגובהה 3 מטרים מידותיו של המפלס התחתון הם 63 ‏X ‏48 מטרים. אורך החזית של המפלס העליון הוא 58 מטרים ממזרח למערב, ועומקו 43 מטרים. כל מפלס היה מוקף בעבר במעקות אבן מקושטים במרזבים דמויי ראשי דרקון. אל המפלס העליון מובילים שלושה גרמי מדרגות מהחזית, ושלושה מהעורף. גרם המדרגות המרכזי, "הקיסרי", מקושט בגילופים של עננים, דרקונים, הרים ונהרות. על המפלס העליון ניצב בעבר ארמון ההקרבה, שהיה אחד ממבני העץ הגדולים ביותר בסין. במרכז ההיכל היה המזבחות שהוקדשו לקיסר, אשתו והפילגשים. מבנה זה נשרף במרד הטאי פינג (1853), וכל שנותר ממנו הם 56 בסיסי עמודים רחבים מאבן. המבנה שניצב כיום על בימה זו קטן בהרבה ונבנה ב-1873, בתקופת הקיסר טונְג גְ'ה. על בימת האבן וסביבה נותרו שרידים למבנים נוספים כדוגמת היכל הבגדים, המטבח הקיסרי, ובית המטבחיים.
    • העיר המרובעת ומגדל מינג – מארמון ההקרבה מובילה דרך של כ-150 מטרים עד לתל הקבורה. בדרך עוברים את השער הפנימי האדום המפריד בין החצר השנייה לשלישית ועל פני גשר שֶׁנְגְשְׂייֵן, הגשר השלישי מעל הנהר הקיסרי. אורך הגשר 58 מטרים ורוחבו 26 מטרים והוא בנוי מקשת אחת. מעקה הגשר מקושט במרזבים בדמות ראשי דרקונים, אם כי רובם נהרסו. צמוד לתל הקבורה יש משטח אבן מרובע המכונה "העיר המרובעת" גובהו 16 מטרים, רוחבו 60 מטרים ועומקו 34 מטרים. האבנים בחלקו התחתון מגולפות בתבליטים של צעיפי משי. במרכז "הערי המרובעת יש קשת בגובה 3.8 מטרים שבה מתחילה מנהרה שתקרתה בצורת קשת בשיפוע מתון הכולל 54 מדרגות. הקצה הצפוני של המנהרה מצוי כ-5 מטרים מהחומה המקיפה את תל הקבורה. על העיר המרובעת בנוי "מגדל מינג", מבנה בעל קירות אדומים בגובה של קומה אחת, שאליו מובילים גרמי מדרגות משני צידיו. מידות המבנה הם 39 ‏X‏ 18 מטרים. בעבר הייתה למבנה תקרת עץ שנהרסה במרד הטאי פינג ב-1853.
    • תל הקבורה – תל הקבורה המכונה בָּאוֹדִינְג (Baoding, "תל האוצר") הוא תל גדול שקוטרו נע בין 325 ל-400 מטרים וגובהו 70 מטרים. במקור הייתה כאן גבעה קטנה, ולאחר שהקיסר בחר במקום כמקום קבורתו נחפר חלק מהגבעה. בתל קבורים הקיסר חונְגְווּ ואשתו, הקיסרית מָה. לאחר הקבורה כוסה כל השטח בעפר במטרה למנוע גישה משודדי קברים. אתר הקבורה לא נחפר מעולם. לאחר המאורעות שהתרחשו בדינגלינג, אתר הקבורה של הקיסר ואן-לי באתר קברי שושלת מינג, הקבר היחיד של קיסר משושלת מינג שנחפר בתקופה המודרנית, הוחלט שעדיף בינתיים להשאיר את האוצרות קבורים באדמה. סביב לתל יש חומה שאורכה כ-1,000 מטרים וגובה 6.7 מטרים. על חומת האבן נחקקו שבעה סימנים בכתב סיני המזהים את הקיסר חונְגְווּ בשם המקדש[1] שלו, "טָאידְזוּ" (בסינית太祖, בפין-יין Tàizǔ). מכלול החומה והתל קרויים בסינית בָּאוֹצֶ'נְג (Baocheng, "עיר האוצר").

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ השם הרשמי הניתן לקיסר לאחר מותו לשם חלוקת כבוד בטקסים במקדש