קדומים

קְדוּמִים היא התנחלות דתית בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם. קדומים הוקמה בדצמבר 1975 לאחר מאבק ציבורי בהובלת גוש אמונים, והייתה היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים. היישוב קיבל מעמד של מועצה מקומית בשנת 1992.

קדומים

שכונת כרם הלוי בקדומים, תצפית מכפר קדום
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	עוזאל ותיק
גובה ממוצע	‎417 מטר
תאריך ייסוד	1975
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	4,562 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	230
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.4% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,112 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	110
תחום שיפוט	2,160 דונם
- דירוג ארצי	231
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   קדומים (למפת צפון השומרון רגילה)   קדומים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קדומים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קדומים 32°13′07″N 35°09′37″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	129
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4390
- דירוג ארצי	62
לאום ודת   יהודים: 99.5%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל גילאי 0 - 4 11.2% גילאי 5 - 9 13.8% גילאי 10 - 14 13.9% גילאי 15 - 19 9.4% גילאי 20 - 29 13.0% גילאי 30 - 44 16.7% גילאי 45 - 59 10.2% גילאי 60 - 64 2.8% גילאי 65 ומעלה 9.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 5 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 3 תלמידים 1,694  –  יסודי 769  –  על-יסודי 925 מספר כיתות 72 ממוצע תלמידים לכיתה 23.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קדומים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kedumim.org.il

ביישוב התגלו עתיקות של יישוב חקלאי שומרוני, המזוהה עם יישוב שומרוני בשם "עצפה". אדמת המקום היא קירטונית מעורבת במעט אבן גיר לבן.

תולדות היישוב

שורשי היישוב בשנת 1975, כמאחז בתוך הבסיס הצה"לי "מחנה קדום", שנקרא על שם הסמוך כפר קדום, וכן עבר, הווה ועתיד. אנו זוכרים את ימינו הקדומים ופנינו קדימה בתפילה: "חדש ימינו כקדם". הייתה זו תוצאה של הסכם בין הצבא לבין גוש אמונים שגובש לאחר מאבק ציבורי ועליות חוזרות ונשנות לתחנת הרכבת בסבסטיה, בניסיון להקים במקום את היישוב היהודי הראשון בשומרון.

מקימי היישוב היו חברי גרעין "אלון מורה", שמטרתו הייתה להקים התנחלות ליד העיר שכם. בגרעין היו חברים בין השאר הרבנים מנחם פליקס וחנן פורת, בני קצובר ודניאלה וייס אשר המשיכה בתפקיד ראש מועצת קדומים. המשפחות, בתוספת תומכים רבים, ניסו לעלות לקרקע שמונה פעמים. העליות בוצעו לרוב בצעדות רגליות מנתניה בשטח הררי. המתיישבים פונו שבע פעמים. לבסוף, בפעם השמינית, בחנוכה תשל"ה, הורשה הגרעין להתיישב במחנה הצבאי במסגרת הסכם פשרה. האירוע תועד בקריקטורה של דוש.

ב-1977, זמן קצר לאחר ניצחונו בבחירות, ביקר מנחם בגין במחנה קדום, הביע תמיכה במתיישבים והכריז "יהיו עוד הרבה אלוני מורה". דבריו אלה של בגין שימשו את המתנחלים לנגח אותו, לאחר שהקצאת הקרקע ליישובם לא התנהלה בקצב שרצו. בסוף 1978 טענו המתנחלים שהובטח להם שמחנה קדום יפונה כדי לאפשר את הקמת יישוב הקבע במקום. לאחר זמן הוקם יישוב קבע בגבעות ליד המחנה.

מקבוצת המייסדים הראשונית נוצרו ב-1978 שני יישובים, אלון מורה וקדומים, לאחר שחלק מחברי גרעין המתיישבים החליטו להמשיך אל היעד המקורי ולהקים התנחלות נוספת סמוך יותר לשכם.

שותפה להקמת מבנה היישוב הייתה קבוצה מעמק יזרעאל, אשר השתתפה בהקמת בית הכנסת, המקווה ומבנים ארעיים נוספים. שלט המנציח את פועלם מצוי בכניסה לספרייה המקומית – בית הכנסת לשעבר. שתיל עץ אלון שהובא מחניתה נשתל ליד מדרשת ארץ ישראל לציון שיתוף הפעולה, וכונה בשם "עץ הידידות".

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקדומים 4,562 תושבים (מקום 230 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,672 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

שלטון מקומי והנהגה רוחנית

כאשר הוקמה מועצה אזורית שומרון, קדומים הייתה אחד מיישובי המועצה. בשנת 1992, כאשר הגיע מספר תושבי היישוב ל-3,000 הוקמה בה מועצה מקומית עם ראש מועצה ממונה: יוסף קאפח. בשנת 1996 נבחרה לראשות המועצה דניאלה וייס. לאחר שתי קדנציות, בשנת 2007, נבחר לתפקיד חננאל דורני, סמח"ט במילואים שעבר ליישוב בשנת 1992 בעקבות נישואיו עם בת היישוב. בשנת 2013, דורני המשיך לקדנציה שנייה ללא בחירות כיוון שהיה מועמד יחיד. וב-2018, ניצח דורני את רועי מסורי בסיבוב הראשון.

• יוסף קאפח כיהן בין השנים 1992-1996
• דניאלה וייס כיהנה בין השנים 1996-2007
• חננאל דורני כיהן בין השנים 2007-2024
• עוזאל ותיק מכהן החל מ-2024

הרב הראשון בקדומים היה הרב נחום רכל. במקביל התגורר ביישוב הרב יצחק מאיר האיתן שהיה רבו הראשון של השומרון, והוביל למינוי של רבני יישובים רבים, וביניהם דאג למינויו של הרב דניאל שילה כרבה של קדומים (החל משנת תשמ"ט). עם פרישתו מהתפקיד בשנת 2004 נבחר הרב צבי פרבשטיין כרב היישוב.

חינוך

בניין ישיבת קדומים

בקדומים מספר רב של מוסדות חינוך שונים: 14 גני ילדים של החמ"ד לגילאים שונים, ביניהם גן לחינוך מיוחד לילדי אזור השומרון, 2 בתי ספר יסודיים (אחד לבנים ואחד לבנות), תלמוד תורה, קונסרבטוריון לילדי האזור, ושני מוסדות חינוך על יסודיים, ישיבת בני חיל שמיועדת לנערים דתיים תושבי האזור אשר להם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ואולפנת להב"ה בה לומדות כ-900 בנות תושבות האזור. כמו כן פועלת ביישוב ישיבת קדומים – ישיבה גבוהה שבראשה עומד הרב יצחק בן שחר, ובה גם מתקיים כולל למבוגרים "משכן בנימין" על שם הרב שמואל בנימין הרלינג.

תנועות נוער

ביישוב פועלים מספר סניפי תנועות נוער, המשתייכים לבני עקיבא ולאריאל.

בסניף בני עקיבא פועל (החל משנת תשע"ד) 'גרעין עדו' ע"ש עדו זולדן (בן היישוב שנרצח בכפר אל-פונדוק הסמוך לקדומים) מטרתו של הגרעין היא להביא לאזור השומרון ובפרט לאזור קדומים אנשים מהמרכז שאינם מכירים את האזור (הגרעין הוקם על ידי שבט נאמן בקדומים, ונכון לשנת תשע"ה כלולים בו חברי שבט נאמן ואביחי, כאשר כל שנה נכנס לגרעין השבט החדש ויוצא מהגרעין השבט הבוגר ביותר- סה"כ כל שנה יש בגרעין שני שבטים פעילים).

מכוני מחקר

• מדרשת ארץ ישראל – לתיעוד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. לידה פועלת הקרן לגאולת קרקע, אשר בבעלותה קרקעות היישובים נופים, רבבה ואבני חפץ^{[דרוש מקור]}.
• מכון יד לזהב"ה – ללימוד, חקר ותיעוד השואה בשיתוף עם יד ושם.

תעשייה

ביישוב שני אזורי תעשייה, האחד בכניסה ליישוב, והשני חדש יותר, "פארק בר-און", ממזרח ליישוב. "פארק בר-און" שייך בנוסף למועצה אזורית שומרון ולמועצה מקומית קרני שומרון, הפארק נקרא על שם אורי בר-און. שוכנים בו משרדי המועצה המקומית קדומים. הפארק צופה לשכונת קדומים צפון.

בתי כנסת

בקדומים שבעה עשר בתי כנסת. הסיבה למספר הגבוה היא ריבוי השכונות ביישוב והעדות השונות. בית הכנסת המרכזי של היישוב הוא בית הכנסת בקדומים דרום. בית הכנסת קרוי על-שם הרב יצחק מאיר האיתן, מראשוני היישוב, ועל שם משפחת ניסן חקשורי שהשתתף בהקמתו. בית הכנסת תוכנן על ידי אברהם גיבור, אדריכל תושב המקום. שטחו 1,200 מ"ר ומספר המקומות בו 500: 350 לגברים ו-150 בעזרת הנשים. בחזית המבנה נבנתה מעטפת הנוטה ב-8 מעלות לכיוון ירושלים כך שבית הכנסת נראה כ"כורע בתפילה" לכיוון הר הבית.

• 
  בית הכנסת המרכזי -"משכן מאיר"
• 
  בית הכנסת "נחל יהונתן" – קדומים צפון
• 
  בית הכנסת "רש"י" – גבעת רש"י
• 
  בית הכנסת "היכל אהרן" – מצפה ישי
• 
  מכלול חזית בית הכנסת "שטיבל" עם עשרת הדיברות מזכוכית מוראנו.

ארכאולוגיה ותיירות

ערך מורחב – פארק הצנירים

מפת האתרים הארכאולוגיים בקדומים

ביישוב התגלו ונחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות, מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים, אלו שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים. חלק מן הממצאים מוצגים במוזיאון קדם.

ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל. במוזיאון ממצאים רבים מאתרים ביישוב ובשומרון, בהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופייניים לעדה השומרונית.

בסמוך לשכונת 'קדומים צפון', נמצא פארק הצנירים ובו מקבץ ייחודי של צנירים. במקום התגלו גם חציבות של בריכות עתיקות.

• 
  מתקני בית הבד
• 
  הבסיס למוט בית הבד
• 
  בריכת אגירה למים

אחד הצנירים שבפארק הצנירים, ולמרגלותיו בריכה.

יחסי היישוב עם כפרים סמוכים

קדומים נבנתה בין מספר כפרים פלסטיניים ביניהם ג'ית (מכיוון דרום-מזרח), כפר קדום (מערב) וקוסין (צפון). קיימת כניסה משנית ליישוב מאזור הכפר ג'ית. הגישה ליישוב באמצעות כביש 55 היא דרך הכפר הפלסטיני פונדוק.

ב-2003, בעקבות ההחרפה במצב הביטחוני והחשש מפגיעה בתושבי היישוב, כמו גם התרחבות קדומים ובניית השכונה הצפונית, נחסמה הדרך הראשית שחיברה את כפר קדום אל שכם. הדבר הוביל להפגנות שבועיות של תושבי כפר קדום, בדרישה לפתוח את הדרך.

באופן מסורתי, בכל שנה בחול המועד פסח, מתקיימת צעדה בשם "צעדת האמונה" בהשתתפות תושבי האזור, במסלול בין קרני שומרון לקדומים. הצעדה נערכת להנצחת רפי והלנה הלוי, רעות פלדמן, שקד לסקר, שנהרגו בפיגוע בכניסה לקדומים, ועידו (עידודי) זולדן, שנרצח בפאתי הכפר פונדוק. במסגרת הצעדה עוברים הצועדים בכפר פונדוק, תחת אבטחה ואישור כוחות צה"ל.

שכונות היישוב

נוף מקדומים

היישוב פרוס על שטח רב, ומורכב ממספר שכונות הנמצאות במרחק זו מזו:

• קדומים דרום – הגבעה עליה הוצבו האשקוביות הראשונות ליד המחנה הצבאי, שכונת מבני הקבע ומבני הציבור.
• גבעת שָלֵם – על גבעה הצופה לעבר העיר שכם המכונה במקורות "שלם". בה שוכנת אולפנת להב"ה.
• צפנת (קדומים צפון) – שוכנת בצפון היישוב, 2 ק"מ מקדומים דרום.
• מצפה קדומים – שכונה הצופה על פני נוף מערב השומרון ודרום השרון.
• מצפה ישי – גבעה בכניסה ליישוב, בצידו הדרומי של כביש 55. קרויה על שם בן היישוב ישי שכטר, קצין צה"ל שנפל בלבנון. בשכונה 94 יחידות דיור, בניית השכונה הושלמה בשנת 2004.
• גבעת רש"י – הנקודה הגבוהה ביישוב, בגובה של כ־510 מ' (510 בגימטריה רש"י, וזוהי סיבת השם). בשכונה זו נמצאת ישיבת קדומים.
• הר חמד – מקור השם בפסוק "ההר חמד אלוהים לשבתו" (תהילים ס"ח). בשכונה ישנם משקים חקלאיים. השכונה צופה על פני מערב השומרון ושפלת החוף.
• כרם הלוי – על שמם של רפי ואילנה הלוי, שנרצחו על ידי מחבלים בפיגוע בכניסה ליישוב. נקראה "כרמי קדם" עד לאותו הפיגוע.
• נחלת אסתר – שכונת קראוונים סמוך למצפה ישי. קרויה ע"ש אסתר כריש, מראשוני קדומים. לשעבר נקראה הר אפרים, ע"ש ישיבת "הר אפרים" אשר שכנה בה בעבר.
• מעוז עידו – שכונה בין צפנת לגבעת שלם. קרויה ע"ש עידו זולדן, בן היישוב שנרצח בכביש 55, בעוברו בכפר פונדוק הסמוך לקדומים.
• קול צופייך – שכונה סמוכה לאולפנת להב"ה, ליד שכונת גבעת שלם. קרויה כך מכיוון שצופה לאזור יישובי צפון השומרון שפונו בקיץ תשס"ה, וקרויה כך גם על שם הרב מרדכי אליהו שהיה מאוהבי ההתיישבות בשומרון בכלל ובקדומים בפרט.

בשכונות נבנו בתי כנסת בהתאם לעדות הגרות בהן. לאור האוכלוסייה הצעירה ביישוב הוקמו ברוב השכונות מעונות לגיל הרך.

לקריאה נוספת

• משה אלשדי (שם עט), לשומרון היו עיניים כחולות, קווים הוצאה לאור – תל אביב, 2007

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קדומים

• פרופיל קדומים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• טיול ביישוב – באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
• יניב מזומן, בית הכנסת המרכזי קדומים, באתר ynet, 19 באפריל 2007
• יצחק מגן, ‏המקוואות בקדומים ושמירת הטהרה אצל השומרונים, קתדרה 34, ינואר 1985, עמ' 26-15
• ניר ברעם, מקום קטן, חלומות גדולים, באתר הארץ, 1 ביולי 2015
• קדומים (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית