קודש וחול

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

קודש וחול ביהדות הם שני מושגים הפוכים שמהותם היא ההבדלה בין רעיון או דבר שהתייחד והועלה מעל למשמעות המקורית שלו לבין ההקשר שממנו הוא בא. רעיונות, עצמים, ישויות, מקומות וזמנים יכולים להיות קדושים, ובכך להפוך לנבדלים מאותם מושגים המקבילים להם. המושג "קדושה" הוא רעיון מופשט, טעון ומלא משמעויות שונות ומגוונות. פעולה המייחסת לדבר קדושה היא קידוש, ופעולה המייחסת חולין היא חילול.

אל קדוש

ערכים מורחבים – קידוש השם, חילול השם

ביהדות, הדרגה הגבוהה והאבסולוטית ביותר של הקדושה היא קדושתו של אלוהים. רעיון זה מופיע בכמה פסוקים במקרא: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא"; "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", וכך מודגש בפיוט יגדל: "אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ.

במקורות מופיעה פעמים רבות קדושתו של הבורא, בדרך כלל כציווי לבני ישראל להיות קדושים גם הם מכוח היותם "בנים" לה'. בספר ויקרא^[1]: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".

שמו של אלוהים אף הוא נקרא קדוש, מחמת פרישותו והסתרתו מידיעת בני האדם. בתפילת שמונה עשרה - מזכירים בברכה השלישית: "אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלוּךָ סֶּלָה".

זמנים קדושים

יום קודש

ערכים מורחבים – שבת, קידוש, הבדלה

מועדי קודש

ערך מורחב – יום טוב

ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה היה הכהן הגדול, שהוא האדם הקדוש ביותר, נכנס לקודש הקודשים שהוא המקום הקדוש ביותר, להקטיר קטורת ולהתפלל לפני ה'.

קידוש החודש

ערכים מורחבים – קידוש החודש, קידוש לבנה

קידוש החמה

ערך מורחב – קידוש החמה

עם קדוש

ערך מורחב – העם הנבחר

עם ישראל נקראים גם הם קדושים, מכוח קרבתם אל הבורא ומשום היותם פרושים מן העבירות^[2] על ידי קיום מצוות התורה. כפי שמוזכר בתורה פעמיים^[3]: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

במדרש^[4] אף מופיע שקדושת ישראל עדיפה מקדושת המלאכים: "ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים... ולא ידעת איזה מקודש זה מזה, כשהוא אומר "קודש ישראל לה' ראשית תבואתֹ‏ה", אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת".

בני ישראל נצטוו להתנהג בקדושה ועל ידי כך להיות קדושים. בפסוק^[1].: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".

במשמעות הציווי ישנם שני פירושים עיקריים:

• פירוש רש"י - פרישות מהעבירות - "קדשים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה; שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה".
• פירוש הרמב"ן - פרישות אף מדברים המותרים - "הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד, שבעליה נקראים פרושים... והעניין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין; א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה, לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות".

אך אפילו לעם ישראל אין באפשרותו להגיע לקדושת הבורא, כפי שאומר המדרש^[5]: "דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם".

זרע קדוש

ערכים מורחבים – מצוות קידוש זרעו של אהרן, קידוש ידיים ורגליים

ביהדות, יש מצוה מן התורה לקדש את זרעו של אהרן לכל דבר שבקדושה. מצוה זו נמנית במניין המצוות^[6].

מקומות קדושים

בית המקדש

ערך מורחב – בית המקדש

קודש הקודשים

ערך מורחב – קודש הקודשים

קידוש בני-אדם

קידוש בכורות

ערך מורחב – קידוש בכורות

חופה וקידושין

ערך מורחב – קידושין

אחד משלבי הנישואים ביהדות, בו האישה הופכת לאשת איש, הוא הקידושין. שלב זה מפריש את האישה משאר העולם ומייחד אותה רק לבעלה.

הקרבת קדש

קדשה בתנ"ך, גם בלשון סגי נהור, היא זונה שפועלת כחלק מפולחן עבודת אלילים - "לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה, מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

תפילות קדושה

הקדושה קיימת גם בנוסח התפילה, ונאמרת שלוש פעמים ביום.

ערך מורחב – קדושה (תפילה)

ערך מורחב – קדושה דסידרא

קישורים חיצוניים

• הרב ערן טמיר, חכמת הקודש באתר של מכון מאיר
• הרב ערן טמיר, הבדלה וחלוקה בין הקודש והחול באתר של מכון מאיר
• הרב דוד לנדאו, אחדות בין הקודש והחול ע"פ הרב קוק באתר של מכון מאיר
• נסים ישעיהו, ללכת על גשר צר מאד - באתר 'ארץ הצבי'.
• הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג, קנין ואיסור בקידושין - דיון עיוני (ברמה מתקדמת).
• אראל סגל, מהי קְדֵשָה ומהו קָדֵש? - באתר העיון בתנ"ך.
• קודש - כל הפסוקים.
• מיכאל ויגודה, על המקומות הקדושים - בין הלכה למנהג - באתר 'דעת'.
• ישעיהו ליבוביץ, קדוש קדוש ולא-קדוש, באתר עמותת "לשמה" (פורסם ב"פוליטיקה" ב-1991)
• עמוס ברדע, בין קדושת גברא לקדושת חפצא הדף השבועי אוניברסיטת בר-אילן, פרשת כי תשא תשס"ו

הערות שוליים