קודקס
קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: עור וגוויל, קלף ופפירוס.
מקור השם בלטינית: Caudex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "גזע עץ", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה; בערבית כונה מִצְחָף, מילה שהתקבלה גם בעברית[1][2]. כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.
היסטוריה עריכה
בעת העתיקה, עד המאה השלישית, נכתבו ספרים בתבנית מגילה נגללת, בדומה לספרי התורה הנוהגים עד היום. מכאן הכינוי מגילות לספרים הנפרדים. מכאן גם הכינוי "בית עקד הספרים": ספרי המגילות היו נעקדים (נקשרים) ברצועות עור כדי שהמגילות לא ייפתחו, ומשום כך הספריות משכנן של המגילות הקשורות נקראו בתי עקד הספרים.
מהמאה השנייה לספירה החל בספרות היוונית והרומאית מעבר איטי מכתיבה על מגילה שנעקדה לכתיבת דפים נפרדים שנכרכו בקודקס, שצבר תאוצה במאות הרביעית והחמישית[3]. בתחילה נכתבו המצחפים על גבי פפירוסים ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור. שימוש בשומר הדף היה נפוץ מאוד במהלך המאה ה-16, עם הרחבת שימוש בדפוס, הכנסת שומר דף החל להיות פחות נפוץ.
האזכור הראשון של המונח מצחף בספרות יהודית קיים בספר הלכות פסוקות מן המאה השמינית לספירה ולפי פרופ' מלאכי בית-אריה זהו הזמן המשוער של המעבר ממגילה לקודקס בספרות היהודית[4]. המילה מצחף נטבעה עוד בתקופת הגאונים מן הערבית (مصحف), ומקורה כנראה אתיופי (השורש צח"ף בגעז פירושו לכתוב). גם כתבי היד החשובים של התנ"ך, כגון כתר ארם צובא, בנויים כמצחפים.
קודקס חוקים עריכה
מכיוון שאחד השימושים העיקריים לספרים בעת העתיקה היה לכתיבת חוקים והלכות, המילה קודקס הפכה גם כינוי לקובץ של חוקים. קודקס היום הוא קובץ של דינים הנוגעים לתחומים השונים של החוק - פלילי, אזרחי, מסחרי או תחום יחסי העבודה. יצירת קודקס היא פעולה תחיקתית ומבוצעת על ידי הרשות המחוקקת. קודיפיקציה היא פעולה שבה הרשות המחוקקת עורכת בצורה סיסטמטית את החוקים השונים בתחום מסוים, מחדשת, מאחדת, משלימה ומעדכנת את החוקים וגם מבטלת חוקים מיושנים.
חוקי אור-נאמו הם קובץ החוקים הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכאולוגיות. מקורו בתרבות השומרית העתיקה, ששלטה באזור דרום מסופוטמיה.
הקודקסים החשובים ביותר שחוברו במהלך ההיסטוריה הם:
- קודקס חמורבי - נכתב בבבל במאה ה-18 לפנה"ס ועוסק בדיני עונשים, סדרי הדיון המשפטי, דיני אישות ודיני ירושה.
- קורפוס יוריס קיוויליס (המכונה גם קוד החוקים הביזנטי) - נכתב על ידי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון בשנת 533. קודקס זה הוא סיכום מלא של המשפט הרומי והשפעתו רבה בארצות אירופה עד ימינו.
- קודקס נפוליאון - הוא קודקס של המשפט האזרחי שנכתב בידי הקיסר נפוליון הראשון בשנים 1803–1804. חלקים ממנו תקפים עד היום בצרפת והוא משמש דוגמה לקודיפיקציה אזרחית עד ימינו.
- הקודקס האזרחי הגרמני - קודקס חוקים באימפריה הגרמנית אשר נחקק בשלהי המאה ה-19 בעקבות איחוד גרמניה.
- קיימת גם קודיפיקציה של חוקי הכנסייה המכונה משפט קאנוני.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מאיר בר-אילן, המעבר ממגילה לקודקס (מצחף), ורישומו בקריאת התורה, סיני, קז (תשנ"א), א עמ' רמב-רנד
קישורים חיצוניים עריכה
- קודקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פיליף בובישון, לקסיקון. כתבי יד עבריים, ערביים, יווניים ולטיניים (בצרפתית)
הערות שוליים עריכה
- ^ מִצְחָף במילון ספרנות (תשל"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית, קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.12 (תש"ף), פרק א, עמודים 39–40. בית אריה מציין שם עוד שני מונחים ששימשו בתקופות השונות ככינויים לקודקס: דפתר ומחזור.
- ^ בצלאל בר כוכבא, חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר באסיה, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, עמוד פא
- ^ מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית, קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.11 (תשע"ט), פרק א, עמ' 36-40