קוואריישה עבדול כרים

חוקרת דרום אפריקאית

קוואריישה עבדול כרים (באנגלית: Quarraisha Abdool Karim, נולדה ב-28 במרץ 1960) היא חוקרת איידס דרום אפריקאית, ונחשבת לאחת מחוקרי האיידס המובילים בעולם.

קוואריישה עבדול כרים
לידה 20 במרץ 1960 (בת 64)
Tongaat, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אפידמיולוגיה, HIV, clinical epidemiology, איידס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2016)
  • עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2011)
  • Canada Gairdner Global Health Award (2020)
  • פרס אולוסגון אובסנג'ו (2011)
  • מסדר הארד של מפונגובווה (2014)
  • עמית החברה המלכותית של דרום אפריקה (2014)
  • TWAS Prize for Medical Sciences (2012)
  • חבר האקדמיה למדע של דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Salim Abdool Karim עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבדול כרים היא אפידמיולוגית של מחלות זיהומיות, שתרומתה העיקרית למחקר היא בהבנת מגפת ה-HIV המתפתחת בדרום אפריקה, גורמים המשפיעים על הידבקות בנגיף בקרב נערות מתבגרות ופיתוח אמצעים בהם יוכלו נשים אפריקאיות להשתמש על מנת להתגונן מפני HIV. עבדול כרים היא המנהלת המדעית של ארגון – CAPRISA מרכז מחקר לאיידס בדרום אפריקה, סגנית נשיא של האקדמיה האפריקאית למדעים, פרופסור לאפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ופרופסור לשם כבוד לבריאות הציבור באוניברסיטת קוואזולו-נטאל שבדרום אפריקה.[1]

עבדול כרים היא מנהלת המחקר של ניסוי CAPRISA 004 בג'ל טנופוביר, שסיפק הוכחה לקונספט על פיו פריטים לא נגועים המשתמשים ב-ARVs תרופה אנטי-רטרו-ויראלית המשמשת לטיפול בזיהומים על ידי רטרו-וירוסים, יכולים להימנע מהדבקה בנגיף HIV. מחקר זה נחשב לפריצת דרך מדעית בתחום חקר האיידס ומניעתו.[2]

לעבדול כרים יותר מ-200 פרסומים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים. היא זכתה ביותר מ30- פרסים יוקרתיים, מקומיים ובין לאומיים, ביניהם פרס The Order of Mapungubwe, הפרס הגבוה והיוקרתי ביותר בדרום אפריקה, שניתן על מצוינות והישגים יוצאי דופן.[3][1]

חיים אישיים והשכלה עריכה

עבדול כרים נולדה ב-1960 בטונגאת שבדרום אפריקה. בשנת 1981 היא סיימה לימודי תואר ראשון בביוכימיה ומיקרוביולוגיה מאוניברסיטת דרבן-ווסטוויל שבדרבן, דרום אפריקה. ללימודי התואר השני עברה לארצות הברית ובשנת 1988 סיימה את התואר השני בפרזיטולוגיה באוניברסיטת קולומביה. היא קיבלה דוקטורט ברפואה בשנת 2000 מאוניברסיטת נתאל שבדרום אפריקה.[1]

עבדול כרים נשואה לסלים עבדול כרים, אפידמיולוג מחלות זיהומיות ומנהל מרכז CAPRISA. השניים לעיתים משתפים פעולה במחקר, לדוגמה בניסוי CAPRISA 004. פרופסור עבדול כרים היא אם ל-3 ילדים. [4]

מחקר על HIV בקרב מתבגרים עריכה

ב-1990 עבדול כרים הובילה את הסקר מבוסס האוכלוסייה הראשון בדרום אפריקה אודות זיהום HIV בפרובינציית קווזולו-נתאל בחוף המזרחי של המדינה, על מנת להבין את התפשטות המגפה בקרב נשים. היא חקרה גורמים נוספים כמו מגדר, גיל ומצב חברתי-כלכלי. באותו זמן, HIV הייתה מגפה שקטה בדרום אפריקה, עם מעט נשאים שפיתחו סימפטומים.[5]

אף על פי ששכיחות ה-HIV הייתה נמוכה אז, עבדול כרים גילתה ששיעורי ההדבקה של נגיף ה-HIV גבוהים הרבה יותר מהממוצע בקרב נערות בגילאי 15–19, בעוד שהשכיחות בקרב בנים מתחילה לעלות רק בשנות ה-20 המאוחרות שלהם. כנראה בשל העובדה שבנות צעירות קיימו יחסי מין עם גברים מקבוצת גיל מבוגרת יותר, דבר שהתברר לאחר מכן כאחד מגורמי המפתח להתפרצות מגפת ה-HIV באפריקה.

המחקרים האפידמיולוגיים של מרכז המחקר CAPRISA, בניהולה המדעי של עבדול כרים, שיפרו את הבנת מגפת ה-HIV המתפתחת בדרום אפריקה, על ידי העמקת הידע אודות הידבקות בנגיף ה-HIV בקרב נשים צעירות ומתן אמצעים מותאמים להתמודדות עם הנגיף.

"ככל שאנו מעמיקים את הבנתנו במגפת ה-HIV ובדינמיקות ההפצה שלה, המציבות צעירים בסיכון יותר גבוה להדבק בזיהום, אנו מבינים כי כל המגזרים בחברה חייבים לפעול ביחד על מנת לוודא שלמתבגרים תהיה גישה למידע ולשירותים שישמרו עליהם בטוחים ובריאים במהלך תקופה מכריעה זו ועד לבגרותם," אמרה עבדול כרים.

ניסוי CAPRISA 004 עריכה

ב-20 ביולי 2010 נחשפו תוצאות ראשונות של מחקר שנערך על ידי מרכז CAPRISA בשם CAPRISA 004, בניהולה המחקרי של פרופסור עבדול כרים שהראו שמיקרוביצידים- תרכובות שיכולות להגן מזיהומים שמועברים במגע מיני, יכולות להגן מפני HIV.

בניסוי קליני בג'ל המכיל טנופוביר- תרופה המונעת מתאי דם לבנים מסוג T הנדבקו בנגיף לייצר נגיפים חדשים, דווח כי שיעור ההדבקה בנגיף בקרב נשים שהתמשו בג'ל היה נמוך ב-39%, בהשוואה לאלו שהשתמשו בג'ל פלצבו.

כתב העת science בחר במחקר זה כאחד מעשר פריצות הדרך המדעיות הגדולות ביותר ב-2010.[5]

פרסים עריכה

  • טרישקיאי2011: פרס Olusegun Obasanjo לתגליות מדעיות וחדשנות.[6]
  • 2013: פרס The Order of Mapungubwe: ברונזה. הפרס המכובד והיוקרתי ביותר בדרום אפריקה, אשר מוענק לאזרחי דרום אפריקה על הצטיינות והישגים יוצאי דופן בעלי השפעה בינלאומית.[7]
  • 2014: פרס TWAS-Lenovo פרס האקדמיה העולמית למדעים (The World Academy of Sciences), לקידום מדע במדינות מתפתחות. TWAS היא אקדמיה גלובלית למדעים הנמצאת בטריאסטה, איטליה.[8]
  • 2014: פרס SAMRC Scientific Merit, למצוינות במחקר רפואי.
  • 2014: פרס Science-for-Society ASSAF להישגים בולטים במדע, מדליית זהב.[9]
  • 2014: פרס Kwame Nkrumah African Union למצוינות מדעית.
  • פרס eThekwini Living Legends הפרס הוא יוזמה להכרה בגדולה ובהישגים של תושבי eThekwini בתחומים שונים, בעודם בחיים.[10]
  • 2016: פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה