קוזימו דה מדיצ'י

קוזימו די ג'ובאני דה מדיצ'יאיטלקית: Còsimo di Giovanni de' Mèdici; ‏27 בספטמבר 13891 באוגוסט 1464) נקרא גם "הזקן" (il Vecchio) ו"אבי המולדת" (Cosimo Pater Patriae), ראש שושלת בית מדיצ'י ששלטה בפירנצה במהלך רוב הרנסאנס האיטלקי. הוא היה פטרון של האמנות והאדריכלות שהזניק את פירנצה למעמד של בירת האמנות והאדריכלות של זמנו ואחת הערים החזקות באיטליה.

קוזימו דה מדיצ'י
Cosimo di Giovanni de' Medici
קוזימו דה מדיצ'י, דיוקן מאת ברונזינו
קוזימו דה מדיצ'י, דיוקן מאת ברונזינו
לידה 27 בספטמבר 1389
פירנצה, רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1464 (בגיל 74)
וילה מדיצ'י בקרג'י, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן לורנצו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Contessina de' Bardi (1414–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית מדיצ'י
אב ג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Piccarda Bueri עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פיירו די קוזימו דה מדיצ'י
Giovanni di Cosimo de' Medici
Carlo de' Medici עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

קוזימו דה מדיצ'י נולד בפירנצה למשפחת בורגנית עשירה, אביו ג'ובאני די ביצ'י (Giovanni di Bicci de' Medici) היה בנקאי.

מדיצ'י שימש כדיפלומט של הרפובליקה של פירנצה ובשנת 1415 היה חבר פמלייתו של האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה בועידת קונסטנץ, בהמשך אותה שנה נבחר לכהן בממשלת הרפובליקה (ה"סיניוריה"). הוא לא הרבה להחזיק במשרות רשמיות, והציג את עצמו כמשרת ציבור חסר אמביציה פוליטית, עם זאת, השתמש בכוח ממונו הרב לתמרן החלטות ולשלוט למעשה בפירנצה. הבישוף של סיינה, שלימים יהיה לאפיפיור פיוס השני דיווח שכל ההחלטות החשובות בפירנצה מוכרעות בביתו של קוזימו, ושלמרות החזות הדמוקרטית של הרפובליקה, על פיו יישק דבר והוא מכהן למעשה כמלך לכל דבר פרט לתואר[1].

בשנת 1433 התגבשה בפירנצה קואליציה אנטי-מדיצ'ית חזקה בראשותם של פאלה סטרוצי (Palla Strozzi) ורינלדו דלי אלביצי (Rinaldo degli Albizzi). בספטמבר אותה שנה הוביל מדיצ'י מסע כיבוש כושל על העיר לוקה. סטרוצי האשים את מדיצ'י בכישלון ותבע את מאסרו. אולם מדיצ'י הצליח להפוך את עונש המאסר לגלות ונסע לפדובה ולאחר מכן לוונציה, במסע זה ייסד סניפים של בנק מדיצ'י בערים אלה, תוך שהוא מחסל את עסקיו בפירנצה. רבים באו בעקבותיו, תוך שהם מוציאים סכומי כסף עצומים מן העיר, עד כי כלכלת העיר התערערה ועונש הגלות בוטל כעבור שנה.

ב-1434 חזר מדיצ'י לפירנצה כמנצח ושלט בה למעשה עד תום חייו, מבלי להחזיק בתפקיד רשמי כלשהו. עם זאת בני משפחתו ומשפחות הבנקאים פיטי (Pitti) וסודריני (Soderini) שימשו כעושי דברו בשלטון.

בעקבות חוויות גלותו ותובנותיו כדיפלומט, ביקש מדיצ'י לבצר את כוחה של פירנצה בתוך המסגרת האיטלקית הכוללת. כך יצר יחד עם ידידו ובן בריתו פרנצ'סקו ספורצה, דוכס מילאנו ברית הגנה שהקיפה את חצי האי האיטלקי, מתוך תפיסה פוליטית מודרנית של מאזן כוחות.

מדיצ'י ביקש להפוך את פירנצה למרכז עולמי בעל חשיבות. לפיכך שכנע את האפיפיור אאוגניוס הרביעי לקיים בעיר את מושב הועידה אקומנית שנועדה לאחד את הכנסייה הקתולית עם הכנסייה האורתודוקסית בין 1437 ו-1439, שנועדה במקור להתכנס בפרארה. כך הגיע לעיר יוחנן השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית וחשף את אמני העיר לעושר התרבותי של האימפריה הביזנטית, דבר שהיווה את אחד הצעדים שעוררו את פריחתו של הרנסאנס האיטלקי.

מדיצ'י הנחיל למשפחתו ולעירו את ערך השקעת ההון בתרבות ואמנות. הוא היה פטרון ואדריכלות. בין האמנים שטיפח היו פרה אנג'ליקו, מזאצ'ו, פיליפו ליפי ודונטלו שאת פסלו המפורסם "דוד" פיסל לפי הזמנתו של מדיצ'י עבור ארמונו. בין השנים 1445-1460 הקים את ארמון מדיצ'י (Palazzo Medici), אחד הארמונות הראשונים בעיר. רק בזכות כספו ואמונו של מדיצ'י התאפשרה הקמת כיפת קתדרלת סנטה מריה דל פיורה על ידי פיליפו ברונלסקי, אחד מהישגי הבנייה המרשימים ביותר בתקופת הרנסאנס.

מדיצ'י ייסד את האקדמיה האפלטונית ללימודי הפילוסופיה והעמיד בראשה את ההומניסט מרסיליו פיצ'ינו שהפך אותה לאבן שואבת לפיתוח ההומניזם, לימוד קריאה ותרגום כתבים מיוונית עתיקה וערבית.

עם מותו של קוזימו דה מדיצ'י בווילה מדיצ'י בקרג'י, מחוץ לפירנצה, ירש אותו בנו פיירו, ששלט בפירנצה כחמש שנים והעבירה לבנו, לורנצו "המפואר", שהיה ממשיך נאמן לקוזימו, סבו.

במותו הוכתר על ידי הסיניוריה בתואר "אבי המולדת" (Pater Patriae), השואב את השראתו מן התואר שהוענק לקיקרו בשעתו. התואר חקוק על קברו של קוזימו בבזיליקת סן לורנצו שבפירנצה.


לקריאה נוספת עריכה

  • Tim Parks, Medici Money: Banking, Metaphysics, and Art in Fifteenth-Century Florence
  • William Connell, Society and Individual in Renaissance Florence, 2002
  • Dale Kent, Cosimo De' Medici and the Florentine Renaissance

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קוזימו דה מדיצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ C.Hibbert, The Rise and Fall of the House of Medici, 1974