קולנוע ישראלי

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

לערכים, אישים, מושגים והמלצות, ראו פורטל הקולנוע הישראלי

תעשיית הקולנוע הישראלי קטנה יחסית, אך ותיקה וייחודית.^{[דרוש מקור]} ייחודיות תעשיית קולנוע זאת מתבטאת בשוני בתפוצת סוגות הסרטים בהשוואה לתעשיות קולנוע אחרות, בשוני בתפוצת הנושאים המוצגים בסרטים ובעובדה שזו תעשיית הסרטים העברית היחידה בעולם. מהתחלות צנועות בשנות ה-50 התפתחה בישראל תעשייה המייצרת דרמות, סרטים עטורי פרסים בינלאומיים, קומדיות, סרטים תיעודיים וסרטים קצרים באיכות מוכרת ומוערכת בעולם^{[דרוש מקור]}.

היסטוריה של הקולנוע הישראלי

ערך מורחב – היסטוריה של הקולנוע הישראלי

במדינת ישראל התפתחה תעשיית קולנוע קטנה וייחודית. תעשייה זו ייצרה במהלך שנותיה מאות סרטים במגוון סגנונות וסוגות, ביניהם סרטי דרמה, קומדיות, סרטים תיעודיים וסרטים קצרים. חלק מהסרטים האלה היו סרטים עממיים ואחרים היו סרטים שהוערכו על ידי המבקרים וחלקם זכו גם לפרסים שונים, כולל פרסים בינלאומיים. לחלק מהסרטים הייתה השפעה מקומים ואחרים שווקו מחוץ לגבולות המדינה.

מוטיב מרכזי בסרטים ישרלאיים הוא הצגת השונה. ישראל מצטיינת בזה בזכות הרב-תרבותיות שלה. במהלך השנים התייחסו ל"אחר" במספר דרכים. בסרטי הבורקס של שנות ה-60 וה-70, למשל, התייחסו בלעג ובזלזול אך לכולם היה ידוע שהם המצליחים ביותר .

סוגות בקולנוע הישראלי

סוגות ייחודיות לקולנוע הישראלי

סרט בורקס

ערך מורחב – סרט בורקס

סרט בורקס הוא שמה של סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע ישראלי בשנות השישים והשבעים. מרבית סרטי הבורקס עסקו בהתנגשויות בין תרבויות ועדות בישראל, ובמיוחד התנגשות בין עדות המזרח לעדות אשכנז. גיבורם של סרטים אלה היה בדרך כלל בן עדות המזרח, לרוב עני, ערמומי ובעל חכמת חיים רבה, המתנגש במוסדות המדינה או דמויות ממוצא אשכנזי, שהוצגו לרוב כעשירות, יהירות, מתנשאות, אטומות לב ומנוכרות. סרטי בורקס אופיינו בחיקויי מבטאים, ובמיוחד מבטאי יוצאי מרוקו, פרס ופולין, בדיחות סלפסטיק, חילופי זהויות ושילוב של קומדיה ומלודרמה.

סרטי הרגישות החדשה

ערך מורחב – הרגישות החדשה

הרגישות החדשה היא תנועה בקולנוע הישראלי, שהחלה בשנות ה-60, ונמשכה בערך עד לסוף שנות ה-70. התנועה ביקשה ליצור בארץ קולנוע מודרניסטי בעל ערכים אומנותיים ואסתטיים, בנוסח סרטי הגל החדש של הקולנוע הצרפתי. עם זאת, התנועה מוגדרת יותר כתנועת נגד לז'אנר "הריאליזם הציוני" ששלט ביצירה הקולנועית הישראלית בשנות ה-40 ובשנות ה-50, והמשיך בשנות ה-60 בעידודה הרשמי ובמימונה של המדינה, ואל מול סרטי הבורקס שנתפסו כעממיים ולא איכותיים.

סוגות נפוצות לקולנוע הישראלי

מוקומנטריה

ערך מורחב – מוקומנטריה

מוקומנטריה היא סוגה טלוויזיוניות, קולנועית וספרותית. היא מוצגת כדוקומנטריה, אך למעשה פיקטיבית ברובה, למרות שהיא נשענת לעתים על המציאות. לרוב היא משמשת כאמצעי פארודי וסאטירי - בצורתה הקומית נקראת גם דוקו-קומדיה. לעתים ניתנת לשחקנים בסרט מוקומנטרי הרשות לאלתר. סוגה זו נפוצה ביצירה הישראלית משום שהתודעה הפוליטית בישראל גבוהה. הסוגה נפוצה בטלוויזיה הישראלית יותר מאשר בקולנוע הישראלי, משום שהיא עוסקת לרוב בנושאי אקטואליה.

תעודרמה

בישראל מתרחשים אירועים הנתפסים בעיני תושביה ובעיני אנשים רבים מחוצה לה כאירועים היסטוריים חשובים. קל להסריט סרטים על אירועים אלה משום שנכתב עליהם הרבה חומר בעברית, שיכול לשמש לכתיבת תסריטים בנושא, ומשום שקל ללהק בישראל צוות שמכיר הייטב את האירועים ההיסטוריים האלה מחוויה אישית. במקרה שהאירוע ההיסטורי ממושך דיו, כמו מלחמת לבנון הראשונה, ניתן לצלם סרטים תעודרמטיים על אודותיו במקום ובזמן בו הוא מתרחש.

מצלמה נסתרת

מצלמה נסתרת היא סוגת קולנוע וטלוויזיה בה אנשים שנבחרים באקראי, מצולמים בלא ידיעתם במצבים מביכים. זו אחת הסוגות הזולות ביותר להפקה משום שהיא אינה דורשת פעלולים או שיחזורים היסטוריים, הליהוק בה הוא חלקי וגם התסריט חלקי ביותר. תעשיית הקולנוע הישראלית הפיקה, באופן יחסי, יותר סרטים מסוגה זו מאשר תעשיות קולנוע אחרות, במיוחד בתקופה הארוכה בה ישראל הייתה אחת המדינות האחרונות בעולם שבהן היה ערוץ טלוויזיה בודד. כשהיה בישראל ערוץ טלוויזיה בודד וממלכתי, הקהל לא קיבל כמעט תוכניות טלוויזיה מסוגה זו וצפה בה יותר בקולנוע.

סוגות נדירות בקולנוע הישראלי

וידאו ארט

ערך מורחב – וידאו ארט

וידאו ארט (באנגלית: Video Art, מילולית: אמנות וידאו), אמנות המשתמשת בתמונות נעות המלוות בדרך כלל בפסקול. סוג זה של אמנות שונה ממדיום הקולנוע, בכך שאינו מחייב שימוש בשחקנים או דיאלוג ואינו מחויב בהצגת נרטיב או עלילה. הסוגה הזו נדירה בכלל העולם ובישראל היא נדירה מעט פחות.

סרטים מוזיקליים

ערך מורחב – סרט מוזיקלי

סרטים ישראלים רבים מכילים שירים בביצוע השחקנים. אולם, מעט מאוד מהסרטים הישראלים הם סרטים המכילים גם שירה וגם ריקודים. מעבר לזאת, גם בתיאטרון העברי, נדירים יחסית מחזות הזמר - מחזות שבהם יש גם שירה וגם ריקודים. בין מעט הסרטים האלה ניתן למנות את הסרט חמש-חמש שצולם על פי המחזמר מאת נעמי שמר, את סדרת קונילמל בכיכובו של מייק בורשטיין ואת הרשל'ה בכיכובו של מייק בורשטיין. בורשטיין וחלק נכבד מהשחקנים בסדרת קונילמל, כמו גם יעקב בודו ששיחק ב-"חמש-חמש", לוהקו מהתיאטרון היידי.

סוגות הדורשות תקציב רב

תעשיית הקולנוע הישראלי אינה יכולה להתחרות בתקציב הפעלולים של הפקות הוליוודיות גדולות. לכן כמעט שלא מופקים בישראל סרטי מדע בדיוני^[1], סרטי פעולה, סרטים על אגדות או סרטים הדורשים שיחזורים היסטוריים בני יותר מעשרות שנים. הדבר נכון אפילו כשמדובר בנושאים שהמחקר ההיסטורי בהם או הספרות הנכתבת על אודותם, מפותחים מאוד בישראל. בישראל לא מופקים כמעט סרטים על סיפורי המקרא או על התקופה הרומית, למרות בקיאות הציבור הישראלי בנושאים אלה.

נושאים נפוצים בקולנוע הישראלי

צבא

סרטים ישראלים רבים, מסוגות שונות כמו דרמה, תעודרמה וקומדיה, עוסקים בצה"ל ובהווי הצבאי. הדבר נובע מסיבות שונות. ראשית, ענייני צבא וביטחון תופסים תפקיד מרכזי בחיי היום יום בישראל. שנית, החזון הציוני רואה את היהודי החדש כאיש עמל וכלוחם. הסרטים שנעשו בתקופת קום המדינה נעשו בהשראת חזון זה, וזו המסורת קולנועית שהם יצרו. שלישית, קל להפיק בישראל סרטים על צבא: זמינותם של מתקנים צבאיים וציוד צבאי גבוהה בישראל וקל ללהק בישראל צוות שיודע להפעיל ציוד צבאי, לכתוב תסריטים אמינים על צבא וכיוצא בזה. רביעית, קל למכור מחוץ לישראל סרטים ישראלים בנושאי ביטחון משום שישראל "מככבת" במדורי החדשות בענייני ביטחון. חמישית, יש קרנות שמסייעות במימון קולנוע ישראלי. לכן, הפקת סרט קולנוע היא דרך זולה יותר להעביר מסרים פוליטיים בישראל, מאשר במדינות רבות אחרות. רבים מהמסרים הפוליטיים המועברים בסרטים ישראלים קשורים בצבא בשל מרכזיות הצבא בפוליטיקה הישראלית.

ניצולי שואה

סרטים על חייהם של ניצולי שואה, להבדיל מסרטים על השואה עצמה, נפוצים מאוד בישראל. על שני נושאים אלה נכתבים ספרים עבריים רבים, וקל יחסית לקבל תקציבים לעידוד סרטים על שני נושאים אלה מקרנות גרמניות להנצחת השואה. קל גם להפיץ בעולם סרטים בנושאים אלה בשל ההתעניינות בנושא. אולם, קל יותר להפיק בישראל סרטים על חייהם של ניצולי שואה מאשר סרטים על השואה עצמה מכמה סיבות: סרטים על ניצולים לא מצריכים הטסה של צוות ההפקה לאירופה; סרטים על ניצולים עוסקים בנושא שמוכר יותר לישראלים רבים מחוויה אישית ולכן הם דורשים פחות תחקיר וקל יותר ללהק צוות שמכיר את הנושא; מעבר לזאת, סרטים על חיי הניצולים מצריכים שיחזור תפאורה לתקופה מאוחרת יותר: קל יותר לשחזר את שנות השישים או השבעים בקולנוע, מאשר את שנות הארבעים. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בסרטים על חייהם של בני ניצולי שואה - השואה היא עדיין מרכיב חשוב בסרטים אלה, אולם, נכון לעשור הראשון של שנות האלפיים, עבור רבים מהם, לא צריך לעשות כל שחזור היסטורי.

יחסים בין בני אוכלוסיות שונות

סרטים על יחסים בין בני דתות, עמים, עדות ומסורות שונות, מאוד נפוצים במדינת ישראל. זאת משום שהנושא הוא חלק חשוב מחיי היום יום בישראל ולכן הוא מעסיק את הקהל בישראל ומוכר היטב לצוות ההפקה. מעבר לזאת, קל למכור סרטים בנושא זה מחוץ לישראל. יהדות העולם מתעניינת ביחסים בין אוכלוסיות שונות בתוך העם היהודי ואנשים רבים בעולם מתעניינים בסכסוך הישראלי ערבי.

מוסדות וגופים

• קרן הקולנוע הישראלי
• הקרן לעידוד סרטי איכות
• הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
• החוק לעידוד הסרט הישראלי
• האקדמיה הישראלית לקולנוע
• בתי ספר לקולנוע בישראל
• ערוץ Yes ישראלי
• קרן קופרו לשיווק סרטי תעודה
• קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב - פרויקט הקולנוע

אולפני הסרטה

• אולפני הרצליה
• אולפני גולן גלובוס
• יחידת ההסרטה של דובר צה"ל
• כרמל פילם

פרסי קולנוע

• פרס אופיר
• פרס וולג'ין

פסטיבלי קולנוע בישראל

• פסטיבל הקולנוע ירושלים
• פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה
• פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לסרטים בים האדום
• פסטיבל הקולנוע הבינלאומי באשדוד
• דוקאביב
• הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים
• פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי הבינלאומי בתל אביב
• לסבית קטלנית - פסטיבל קולנוע לסבי ישראלי^{[דרוש מקור]}

מגזיני קולנוע בישראל

• מערבון
• מגזין הקולנוע של הסינמטק
• קולנוע (בעבר)
• עולם הקולנוע (בעבר)
• קאט (בעבר)

לקריאה נוספת

• אריאל שוייצר, הרגישות החדשה – קולונע ישראלי מודרני בשנות השישים והשבעים, הוצאת בבל-האוזן השלישית, תל אביב, 2003.
• מירי טלמון, בלוז לצבר האבוד – חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי
• נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי – פרקים בתולדות הקולנוע והראינוע בישראל, הוצאת המחברים, 1991
• נורית גרץ, אורלי לובין, ג'אד נאמן, מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי – אסופת מאמרים
• קובי ניב, על מה הסרט הזה? - ניתוח חמישה סרטים ישראלים - זוהר, שחור, החיים על פי אגפא, הבחור של שולי וחולה אהבה משיכון גימל
• קובי ניב, תסריטאות - כולל ניתוח של הסרט "חתונה מאוחרת"
• מאיר שניצר, הקולנוע הישראלי – כל העובדות, כל העלילות, כל הבמאים וגם ביקורת
• אלה שוחט, הקולנוע הישראלי – היסטוריה ואידאולוגיה
• דוד שליט, מקרינים כוח - בתי הקולנוע, הסרטים והישראלים
• נלה הרוש, אהרון פרקש, חיים בסרט - אלבום הכרזות של הקולנוע הישראלי 1913-2004, בהוצאת גלריה "פרקש, 2004.
• פבלו אוטין, קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, רסלינג, 2008.
• שמואל דובדבני, גוף ראשון, מצלמה: קולנוע תעודי אישי בישראל, הוצאת כתר, 2010.
• דוד שליט, אולם שכולו טוב: זיכרונות הקולנוע של הישראלים, הוצאת פרדס, 2011.
• גדעון קוץ,דימוי הזר בסרט הישראלי (1966- 1976), עבודה לתואר מוסמך בקומוניקציה, האוניברסיטה העברית, 1977.

קישורים חיצוניים

• כל גל נושא מזכרת, מתוך יפעת מידע תקשורתי, 17.11.2008
• אורי קליין, קרחונים בארץ החמסינים: הקולנוע הישראלי החדש, שיחות עם במאים, גרסת הבמאי, באתר הארץ, 23 בדצמבר 08
• קרחונים בארץ החמסינים, מקדונלד'ס בבוליווד, במאים ישראלים מספרים על מקורות ההשראה שלהם, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2008
• יותם פלדמן, בדרך אל האוסקר: המחזור המנצח של ארי פולמן בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009
• נירית אנדרמן, הסמטאות כולן שלנו, באתר עכבר העיר, 14 באפריל 2009
• אמיר שוורץ, הסרטים הישראליים הכי מעוטרים בפרסים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2009
• רפאל זגורי-אורלי, אריאל שוייצר, סוד ההצלחה של הקולנוע הישראלי בעולם, באתר עכבר העיר, 8 בנובמבר 2009
• איימי קורניש, קולנוע ישראלי, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
• נירית אנדרמן, היומן האחרון: פרידה אחרונה מאולפני גבע, באתר הארץ, 11/03/11
• בית הסרט העברי: מאגר מאמרים עיוניים והיסטוריים על תולדות הקולנוע העברי והישראלי המוקדם.
• נסים דיין, שורשיו של הקולנוע הישראלי, בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 28 באפריל 2012

הערות שוליים

מועמדים ישראליים לפרס אוסקר
הסרט הזר הטוב ביותר	1964: "סאלח שבתי" • 1971: "השוטר אזולאי" • 1972: "אני אוהב אותך רוזה" • 1973: "הבית ברחוב שלוש" • 1978: "מבצע יונתן" • 1985: "מאחורי הסורגים" • 2008: "בופור" • 2009: "ואלס עם באשיר" • 2010: "עג'מי" • 2012: "הערת שוליים"
השחקן הטוב ביותר	1971: חיים טופול - "כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב
הצילום הטוב ביותר	1991: אדם גרינברג - "שליחות קטלנית 2: יום הדין"
סרט התעודה הטוב ביותר	1974: "המכה ה-81"