קונבאייר B-36 פיסמייקר
קונבאייר B-36 פיסמייקר או בכינויו "משכין שלום" הוא מפציץ אסטרטגי של חברת קונבאייר, אשר הופעל בידי חיל האוויר של ארצות הברית בין השנים 1949–1959.
 | |||||
| מאפיינים כלליים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| יצרן | קונבאייר | ||||
| טיסת בכורה | 1946 | ||||
| תקופת שירות | 1948–1959 (כ־11 שנים) | ||||
| יחידות שיוצרו | 384 | ||||
| משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית | ||||
| |||||
מאפיינים טכניים
עריכהה-B-36 היה מטוס הבוכנה הגדול ביותר שיוצר אי פעם (בעל מוטת כנפיים של 70 מטר) וגם המפציץ הראשון שיכול היה לשאת את כל סוגי פצצות הגרעין של ארצות הברית (בתקופתו)בלי שום שינוי במבנה המטוס. עם טווח של 16,000 קילומטר ועומס מרבי של 87,200 קילוגרמים (פי 10 מB-17 מבצר מעופף), היה ה-B-36 מסוגל לטוס טיסה בין יבשתית ללא תדלוק. בהיותו מטוס גדול ממדים הוא נוצל גם לטיסות מודיעין כאשר הותקנו על המטוס מצלמות רבות.
המטוס התאפיין בהנעה יחודית של שישה מנועי בוכנה כוכביים בני 28 צילינדרים כל אחד מסוג פראט אנד וויטני R-4360 וואספ מייג'ור המפיקים יחד 18,000 כוחות סוס, כשכל אחד הניע מדחף דוחף גדול בן שלושה להבים בקוטר 5.8 מטר. החל מדגם B-36D נוספו עוד 4 מנועי סילון מסוג ג'נרל אלקטריק J47, צמד קרוב לקצה כל כנף לשיפור מרחק ההמראה והמהירות הסופית, ובכך היו במטוס 10 מנועים, יותר מכל מטוס אחר ביצור סדרתי.
מספר רב זה של מנועים פגם באמינות המטוס ודרש תחזוקה רבה. בייחוד נודעו מנועי הוואספ מייג'ור כצורכי שמן רב, מה שחייב התקנת מיכל שמן בן 100 גלון (380 ליטר) בצמוד לכל מנוע. כמו כן, כל מנוע דרש החלפת 56 מצתים (336 מצתים בסך הכל) לעתים תכופות בשל השימוש בדלק עתיר עופרת באוקטן 145 למניעת נקישות במנוע, מטלה מתישה במיוחד שכן גודלו העצום של המטוס לא אפשר את הכנסתו להאנגרים סטנדרטיים ורוב עבודות התחזוקה נעשו תחת כיפת השמים, לרוב בבסיסים ארקטיים באלסקה
פעילות
עריכהפיתוח המטוס החל בשנת 1941. הוא היה המטוס היחיד שהיה יכול להגיע לתחומי ברית המועצות תוך טיסה טרנס-אטלנטית.
מספר המטוסים שנבנו הוא 384 יחידות, ועלות יחידה הייתה 4.1 מיליון דולר (34.6 מיליון דולר במונחי 2018).
ה-B-36 שנכנס לשירות בשנת 1948, היה פלטפורמת הנשק הגרעיני העיקרית של פיקוד האוויר האסטרטגי, עד שהוחלף על ידי מטוס הבואינג B-52.
בשנת 1950 התרחשה התרסקות מטוס B-36 בקולומביה הבריטית. בהמשך עוד כמה מטוסים מדגם זה היו מעורבים בתאונות. בשנת 1957, במהלך טיסה המטוס איבד פצצה גרעינית מספר קילומטרים לפני נחיתה. הפצצה לא הופעלה.
