קונסטנטינופול
קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (יוונית: Κωνσταντινούπολη, לטינית: Constantinopolis), כלומר , "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא. שמה נותר קונסטנטינופול עד 1923 כשהרפובליקה התורכית הסבה אותו רשמית ל"איסטנבול", הכינוי שהיה הנפוץ בשפה המדוברת.
ראשיתה של העיר היה בתור התנחלות יוונית שהוקמה במאה השביעית לפנה"ס ונקראה ביזנטיון. ב-324 העביר הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול את בירת האימפריה הרומית מרומא לביזנטיון, הרחיבה ופיארה וחנך אותה מחדש בשנת 330 לספירה, כבירתה החדשה של האימפריה הרומית, או כ"רומא החדשה", (Nova Roma), כפי שביקש לכנותה. מאז חנוכתה המחודשת נודעה בשם קונסטנטינופוליס.
עם התפרקות האימפריה הרומית הייתה קונסטנטינופול לבירת האימפריה הרומית המזחית או האימפריה הביזנטית (395–1204; 1261–1453). עוד שימשה בירה להאימפריה הלטינית (1204–1261) ולהאימפריה העות'מאנית (1453–1922).
העיר ממוקמת בנקודה אסטרטגית, שלוחת יבשה בפתח מיצר הבוסופורוס. היא חולשת לפיכך על נתיב מים חשוב המוליך מן הים התיכון אל הים השחור, וגם על דרך בין-יבשתית גדולה, זו המוליכה מאירופה לאסיה (ויה איגנטיה כפי שנקראה בעת העתיקה). בצידה הצפוני עובר מפרץ צר המכונה קרן הזהב והוא מהווה נמל טבעי מושלם, ואף מספק הגנה לעיר. מעבר לקרן הזהב, ברבעים המכונים פרה ו-גלאטה, היו בימי הביניים רבעי הזרים (סוחרים ונצינים, פיזאנים ואחרים). העיר המודרנית התפתחה לכיוון זה, וכיכר תקסים, הכיכר הראשית של איסטנבול המודרנית, נמצאת מצד זה של קרן הזהב. מן העיר אפשר לצפות אל יבשת אסיה המתחילה מן העבר השני של הבוספורוס.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
