קופאווה
הר הגעש קוֹפאווה (בספרדית: Volcán Copahue) הוא הר געש שכבתי, על הגבול שבין צ'ילה (מחוז ביוביו) לארגנטינה (פרובינציית נאוקן). על פסגת ההר יש תשעה לועות געשיים לאורך קו של כ-2 קילומטרים, והלוע שבפסגה המזרחית מכיל אגם לוע מלוח וחומצי שקוטרו כ-300 מטרים. במהלך המאה ה-20, פלטו התפרצויות געשיות שמקורן באגם הלוע, סלעים פירוקלסטיים ורסיסים של גופרית נוזלית, שהתקררה.[1] פירוש השם "קופאווה" בשפת המפוצ'ה הוא "מי גופרית".[2]
 | |
| המדרון הדרום-מערבי של קופאווה. בחזית, האגם "לגונה לס טוטרס" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי פעיל |
| גובה | 2,997 מטר |
| מדינה |
ארגנטינה, צ'ילה  |
| מיקום | צ'ילה וארגנטינה |
| רכס הרים | הרי האנדים |
| מספר הר געש | =1507-09[1] |
| התפרצות אחרונה | 2012 |
| קואורדינטות | 37°51′00″S 71°10′00″W / 37.85°S 71.16667°W |
  | |
גאולוגיה וגאוגרפיה עריכה
קופאווה שוכן על תשתית של סלעי משקע וסלעים געשיים, שנוצרו בזמן האאוקן או הפליוקן.[3] הר הגעש של ימינו שוכן באזור פעיל געשית, כשקלדרה מהפליוקן, קאוויווה דל אגריו ((Caviahue (Del Agrio)), שמידותיה 20 ק"מ על 15 קילומטרים, שוכנת מזרחית לקופאווה.
הר הגעש הנוכחי הפך פעיל בערך לפני 1.2 מיליון שנים,[3] והקלדרה הנוכחית, טראפה-טראפה (Trapa-Trapa), נוצרה בין לפני 600,000 שנים ל-400,000 שנים, ופלטה זרמים פירוקלסטיים חזקים, שהגיעו עד למרחק של 37 קילומטרים מהר הגעש.[3]
מבנה הר הגעש הנוכחי הוא של חרוט מגן מוארך, שרוחבו המקסימלי 22 קילומטרים ורוחבו המינימלי 8 קילומטרים.[3] במהלך ההולוקן, התרחשו בהר לפחות שש התפרצויות געשיות, כשהאחרונה בהם התחוללה ב-22 בדצמבר 2012,[2] והשירות הגאולוגי של צ'ילה (SERNAGEOMIN) הכריז עקב כך מצב כוננות אדום.[4] הלוע המזרחי ביותר (והפעיל ביותר), מכיל אגם לוע המכונה "אל אגריו" (El Agrio) שה-pH שלו נע בין 0.18 ל-0.30.[3] אף על פי שהאגם התרוקן כליל בהתפרצות של שנת 2000, הוא חזר מאז לממדיו הקודמים. מתחת ליציאה המזרחית של אגם הלוע נובעים מעיינות חמים חומציים, שתורמים לחומציות של הנהר אגריו (Río Agrio). אזור נוסף של מעיינות חמים שוכן בקלדרת קאוויווה דל אגריו, כ-7 קילומטרים צפונית מזרחית לפסגה.
קישורים חיצוניים עריכה
- Copahue תמונות והסברים מאתר Global Volcanism Program
הערות שוליים עריכה
