קורבן אופנה
קורבן אופנה הוא מונח שנטען כי הוטבע על ידי אוסקר דה לה רנטה[1], המתאר אדם שמקפיד בקיצוניות להתעדכן באופנה העכשווית. קורבנות אופנה רוכשים מותגי אופנה חדשים באופן מתמיד[2]. לדברי מעצב האופנה ג'אני ורסצ'ה, "כאשר אישה משנה את המראה שלה יותר מדי מעונה לעונה, היא הופכת להיות קורבן אופנה".[3]
משמעות אחרת של המונח "קורבן אופנה" מתארת אדם שלמרות ניסיונות רבים להישמע לצו האופנה, הוא מתקשה בכך, או מצליח לאחר שהאופנה כבר התחלפה, וכך מבטא לבסוף חוסר אופנתיות בלבושו[4].
המושג הופיע לאחר המהפכה הצרפתית בשנת 1789: "Victimes de la mode" ("קורבנות האופנה" בצרפתית) נקראו נשים צעירות שיצאו לרחוב בשמלות שיפון, וכיוון ששמלה דקה זו אינה מחממת מספיק את הגוף, נטען כי הנשים נפטרו מאוחר יותר מדלקת ריאות.
קורבנות אופנה נפגעים בעקבות רצונם להיות פופולריים וחומרנותם, ונתונים להשפעת הדעות הקדומות של החברה או האינטרס המסחרי של תעשיית האופנה, או שניהם יחד. ישנם בגדים בהתאם לצו האופנה שלבישתם עלולה לפגוע בבריאות.
סיבות לתופעה עריכה
סיבות אפשריות לתופעה הן:
- תרבות הצריכה הכוללת אופנה
- תקשורת המונים ופרסומות
- מאפיינים פסיכולוגיים אישיים
- הערכה עצמית נמוכה
- רצון להיות במרכז ההתרחשויות
- פרפקציוניזם
- חוסר ביקורתיות
- אי עמידה בפני שכנוע
- קונפורמיות
- עבודה בתחום תוכניות שעשועים ואופנה באמצעי התקשורת
קבוצות אנשים הנחשבים מועדים להיות קורבנות אופנה הם נשים עד גיל המעבר וצעירים; נציגי תעשיית השעשועים; מומחי תעשיית האופנה; נציגי עסקים הקשורים באופנה, כמו נציגי עסקי פרסום ומומחי יחסי ציבור; ותושבי מטרופולינים ומגלופוליסים.
תופעות היסטוריות דומות עריכה
- אופנת כריכת רגליים להשגת כפות הרגליים הקטנות אצל נשים בסין עד תחילת המאה ה-20
- אופנת החזה הקטן אצל נשים בימי הביניים
- אופנה אירופאית לגוף נשי בצורה הדומה לחרוט, שגרמה להמצאתו של מחוך; הדבר גרם להתעלפויות ומחלות שונות
- אופנת הפנים העגולות ברוסיה, בעיקר אצל נשים
- אופנת הפנים הלבנות לנשים ברוסיה, שגרמה לשימוש במלבינים רעילים מעופרת
- אופנת העיניים המלוכסנות אצל עמים טורקיים, בעיקר כלפי נשים
- אופנת ניתוחים לביטול קפל העפעף (להשגת מראה עיניים מערביות במקום מלוכסנות) ביפן
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'וליה פרמנטו, תפסיקו להיות קורבנות אופנה, באתר ynet, 17 במאי 2010
- אביב לביא, מכה מתחת לחגורה, באתר מאקו, 17 בדצמבר 2012
- גלי וינרב, קווים מדעיים לדמותו של קורבן אופנה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2010
הערות שוליים עריכה
- ^ על פי ג'ון פאירצ'ילד (John Fairchild): "[אוסקר ואני] ישבנו ב-Caravelle ואוסקר הסתכל סביב ואמר: 'האנשים הללו הם גיהנום אמיתי ונראים כמו קורבנות האופנה' – זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו השתמש בביטוי." Coleridge, Nicholas (1989). The Fashion Conspiracy. HarperCollins. 0060916362.
- ^ רוביק רוזנטל, "הלקסיקון של החיים: שפות במרחב הישראלי" – הגדרת המונח "קורבן אופנה", 2007, הוצאת כתר
- ^ Agins, Teri (2000). The End of Fashion: How Marketing Changed the Clothing Business Forever. Harper Paperbacks. p. 116. 0060958200.
- ^ גלי וינרב, קווים מדעיים לדמותו של קורבן אופנה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2010