קזחסטן
| רפובליקת קזחסטן | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: המנון רפובליקת קזחסטן | |||||
| יבשת | אסיה, אירופה | ||||
| שפה רשמית | קזחית, רוסית | ||||
| עיר בירה |
אסטנה |
||||
| העיר הגדולה ביותר | אלמטי | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
|
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא נורסולטן נזרבייב כארים מאסימוב |
||||
|
הקמה - עצמאות - תאריך |
מברית המועצות 16 בדצמבר 1991 |
||||
|
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
2,724,900 קמ"ר 9 בעולם 1.7% |
||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2012) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
17,522,010 נפש 60 בעולם 6.43 נפש לקמ"ר 219 בעולם |
||||
|
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
214,500 מיליון $ 52 בעולם 12,242 $ 96 בעולם |
||||
|
מדד הפיתוח האנושי[4] (2011) - דירוג עולמי |
0.745 68 בעולם |
||||
| מטבע | טנגה (KZT) | ||||
| אזור זמן | UTC +5 עד +6 | ||||
| סיומת אינטרנט | .kz | ||||
| קידומת בינלאומית | 7+ | ||||
רפובליקת קזחסטן (בקזחית: Қазақстан Республикасы) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה, וחלקה הקטן ביבשת אירופה. בעבר הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-16 בדצמבר 1991.
המדינה גובלת עם רוסיה בצפון ובמערב, הרפובליקה העממית של סין במזרח, קירגיזסטן ואוזבקיסטן בדרום, טורקמניסטן בדרום מערב והים הכספי במערב.
קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח. רוב שטחה הוא מדבריות וערבות.
היסטוריה
קזחסטן הייתה בעבר חלק מהקיסרות הצארית הרוסית. בעקבות המהפכה הקומוניסטית היא הוכרזה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית, אחת מ-15 הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. במהלך תקופת שלטונו של סטלין הייתה ידועה בעיקר בשל מתקני הענישה שבה. אליה נשלחו עמים מגורשים.
מאוחר יותר התנהלו על אדמת קזחסטן מספר פרויקטים סובייטים שאפתניים:
- סמיפלטינסק - מעבדות גרעיניות ואתר ניסויים.
- קוסמודרום בייקונור - בסיס חלל.
קזחסטן הכריזה על עצמאות בשנות התשעים המוקדמות, מיד לאחר התמוטטות ברית המועצות. ב-10 בדצמבר 1997 קזחסטן העבירה את בירתה מאלמטי לאק-מולה, שמאוחר יותר שונה שמה לאסטנה.
תחבורה
תחבורה אוירית
נמלי התעופה הבינלאומיים הראשיים של קזחסטן הם נמל התעופה הבינלאומי אלמהטי ונמל התעופה הבינלאומי אסטנה.
חברת התעופה הלאומית של קזחסטן היא אייר אסטנה, בעבר פעלה גם חברת אייר קזחסטן, אך הממשלה סגרה אותה
פוליטיקה
אף על פי שמקובל לחשוב שקזחסטן היא דמוקרטית יחסית לשאר מדינות מרכז אסיה, המצב בה רחוק מלהיות מושלם. הקהילה הבינלאומית וארגונים לא ממשלתיים מעלים האשמות על הפרת זכויות אדם מצד השלטון. התקשורת מוחזקת על ידי קרוביו של הנשיא, והם מגבילים זמן המרקע שניתן למתנגדיו.
בבחירות בשנת 1999, שנערכו שנתיים לפני מועדן המקורי, ניצח נורסולטן נזרבייב בהפרש גדול והמשיך את כהונתו הארוכה כנשיא שהחלה בשנת 1990. רבים האשימו אותו בזיוף ובנקיטת אמצעים לא הוגנים לקידום מועמדותו.
ב-2008 נערכו, לראשונה בתולדות המדינה, בחירות יחסיות לבית הנבחרים. מפלגת השלטון נוּר-אוֹטָאן זכתה בניצחון גורף עם 88% מן הקולות. בבחירות הבאות, ב-2012, גרפה המפלגה 88% מן הקולות.
נזרבייב מקיים פעילות בינלאומית בנושאי דת, הכוללת קיום ועידה בין דתית תלת-שנתית בבניין הפירמידה בבירה אסטנה.
כלכלה
קזחסטן בעלת עתודות נפט גולמי, מינרלים רבים ומתכות שונות. למדינה גם פוטנציאל חקלאי גדול המצוי בערבות שלה שבהן מגדלים תבואה המשמשת לתצרוכת מקומית ולייצוא וגם צאן. בהרים בדרום מגדלים תפוחים ואגוזים.
הסקטור התעשייתי של קזחסטן נשען על כריית מינרלים ועל בניית מכונות כמו טרקטורים, מכונות חקלאיות, ציוד ומכשירים לצורכי צבא. אוצרות הטבע של המדינה כוללים: נפט וגז טבעי, פחם, בריט, טונגסטן, כרומיט, אורניום, נחושת, עופרת, אבץ, מוליבדן, בריליום, טיטניום, זהב וברזל. היא אחת היצואניות הגדולות בעולם של נפט, גז טבעי ואלומיניום. בהתאם להערכות בשטח קזחסטן נמצאים כ-3% מעתודות הנפט העולמי. בהפקת נפט מעורבות מספר חברות מקומיות, חברות בינלאומיות גדולות מארצות הברית ואירופה אך גם חברות קטנות יחסית דוגמת קבוצת אסקום ממולדובה.
פרוק ברית המועצות והצניחה בדרישה למוצרים הכבדים שייצרה קזחסטן הביאו להתכווצות חדה בכלכלתה מאז 1991. ברפורמות שבין השנים 1995 לבין 1997 הפריטה הממשלה במהירות את מרבית נכסיה, שעברו לידיים פרטיות. בשנת 1996 נחתם חוזה להקמת צינור נפט משדה טנגיז שבמערב קזחסטן לים השחור, וכך הבטיחה הממשלה יצוא נפט קבוע לשנים הקרובות. כלכלת קזחסטן צנחה בשנת 1998 עקב ירידת מחירי הנפט והמשבר הכלכלי ברוסיה- "משבר הרובל".
בשנת 1999 מחירי הנפט היו בעליה. בנוסף, פיחות במטבע ויבול חיטה מוצלח היטיבו עם המדינה. קצב הצמיחה הכלכלי מאז ועד 2008 היה גבוה יחסית. בסוף 2008, עם הירידה במחירי הנפט והסחורות והמשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה בהיקף היצוא וירידה חדה יותר בהיקף התמורה לייצוא.
בשנת 2010 נאמד היקף התוצר המקומי גולמי של כלכלת קזחסטן בכ-137 מיליארד דולר, כאשר התוצר במונחי כוח קנייה נאמד בכ-194 מיליארד דולר - בשנה זו צמחה הכלכלה בשיעור של 7% בהשוואה לשנת 2009. בין השנים 2000-2007 גדל התוצר של קזחסטן בשיעור שנתי ממוצע של כ-10%. יצוא הסחורות עלה בשיעור שנתי ממוצע של 23% כשבתוך ארבע שנים בלבד הכפיל את עצמו פי 2.5.
יחסים עם ישראל
ב-10 באפריל 1992 מוסדו יחסים בין המדינות בתחילה ברמת קונסוליות. באוגוסט 1992 הוקמה שגרירות ישראל בקזחסטן ובמאי 1996 הוקמה שגרירות קזחסטן בתל אביב. בשנים 1995 ו-2000 נערכו ביקורים רשמיים של נשיא קזחסטן נורסולטאן נזרבייב בישראל. באוקטובר 2006 הגיעה משלחת רשמית לישראל בראשות סגן ראש הממשלה מקסימוב[5]. בשנים 1995 (כשר חוץ) ו-2002 (כסגן ראש ממשלה) ביקר שמעון פרס בקזחסטן[6]. בדצמבר 2011, שיגרה ישראל מאתר שיגור בקזחסטן את הלוויין עמוס 5.
סחר עם ישראל
על פי מכון היצוא היקף הסחר של ישראל מול קזחסטן הסתכם בשנת 2010 בכ- 63 מיליון דולר (לא כולל חומרי אנרגיה), עלייה של כ- 8.5% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. יצוא הסחורות בשנה זו הסתכם בכ- 62 מיליון דולר, עלייה של כ-10% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, יחד עם זאת נרשמת ירידה בהיקפי היצוא בהשוואה לשנים 2008 ו-2007. יבוא הסחורות של ישראל מקזחסטן נמצא בירידה מתמדת משנת 2008. בשנת 2010 הסתכם בכ-300 אלף דולר, ירידה של כ-66% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.
מודיעין וביטחון
סוכנות הביון הקזחית "ברלאו" היא מחלקת המודיעין של ק.נ.ב. ק.נ.ב היא הוועדה לביטחון לאומי של קזחסטן האחראית לביטחון פנים, זהו השירות החשאי של קזחסטן מאז 1991 והוא יורש האגף הקזחי של הקג"ב הסובייטי.
גאוגרפיה
קזחסטן ממוקמת במרכז אסיה, אולם כעשירית משטחה נמצא ממערב להרי אורל, בשטח אירופה.
קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח, והייתה המדינה השנייה בגודלה בברית המועצות. שטחה הכולל הוא 2,717,300 קמ"ר, מתוכם 2,669,800 קמ"ר אדמה ורק 47,500 קמ"ר מים.
המדינה מוקפת יבשה ואין לה גישה לאוקיינוס. במערבה יש לה קו חוף הנושק לימת אראל ולים הכספי. קזחסטן גובלת ברוסיה (גבול באורך 6,467 ק"מ), סין (1,460 ק"מ), קירגיסטן (980 ק"מ), טורקמניסטן (380 ק"מ) ואוזבקיסטן (2,300 ק"מ).
קזחסטן מחולקת ל-14 אזורים ו-159 מחוזות. במדינה ישנם 8,500 נחלים ונהרות ששבעה מתוכם הם באורך של למעלה מ-1,000 ק"מ, 48,000 אגמים רובם קטנים פזורים בכל רחבי המדינה.
אקלים
האקלים במדינה משתנה בין העונות ונוטה להיות קיצוני. בחורף מאוד קר ובקיץ מאוד חם.
דמוגרפיה
בקזחסטן חיים 16,004,800 איש (נכון לשנת 2009), כאשר יש יותר נשים מגברים (48.3% גברים, 51.7% נשים). הקבוצה האתנית הראשית במדינה היא הקזחים אשר מהווים כ-46% מהאוכלוסייה, ואחריהם רוסים - 34.7%, אוקראינים - 4.9%, אוזבקים - 2.4%, טטרים - 1.9% וגרמנים - 0.2%.
דת
על פי מפקד האוכלוסין של 2009, 70.2% מהאוכלוסייה הם מוסלמים, ברובם סונים, 20.6% הם נוצרים, 0.1% בודהיסטים, 0.2% אחרים (בעיקר יהודים), 2.8% חסרי דת ו-0.5% בחרו לא לענות על השאלה.
השפות בהן מדברים התושבים הן קזחית ורוסית.
יהודים
|
|
ערך מורחב – יהדות קזחסטן |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- כלכלת קזחסטאן ויחסי הסחר עם ישראל באתר מכון היצוא
- קזחסטן, באנציקלופדיה ynet
- חדשות קזחסטן
- אריאל כהן, קזחסטן: הפרטנר של ישראל באירו-אסיה, 20/10/09, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
-
^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
- ^ תמונות מביקורי משלחות בין קזחסטן לישראל
- ^ יחסי קזחסטן-ישראל
| מדינות אירופה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות חבר המדינות | |||
|---|---|---|---|
|
| ארגון הוועידה האסלאמית | |||
|---|---|---|---|
|