קיילי מינוג

קיילי אן מינוג (באנגלית: Kylie Ann Minogue, בתעתיק IPA:‏ /kаɪliː mɪnoʊg/; נולדה ב-28 במאי 1968) היא זמרת, פזמונאית, רקדנית, שחקנית קולנוע ונדבנית אוסטרלית. הצלחתה של מינוג החלה בעקבות הופעתה באופרת הסבון "שכנים שכנים", בעקבותיה התגלתה והפכה לזמרת פופ בינלאומית.

קיילי מינוג
Kylie Minogue

קיילי מינוג, 2018
לידה	28 במאי 1968 (בת 55) מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה
שם לידה	קיילי אן מינוג
מוקד פעילות	אוסטרליה, בריטניה
תקופת הפעילות	מ-1979
מקום לימודים	תיכון קמברוול
עיסוק	עיסוקים שונים
סוגה	פופ • דאנס • רוק קל • דיסקו • דאנס-פופ
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	חברות תקליטים שונות
שיתופי פעולה בולטים	ניק קייב, טובה לו
בן או בת זוג	ג'ושוע סאס (2015–2017) אוליוויה מרטינז (2003–פברואר 2007) אנדרס וולנקוסו (יולי 2008–אוקטובר 2013) קלמנט סיבוני (פברואר 2014–2015)
פרסים והוקרה	אביר מסדר האמנויות והספרות (מאי 2008) פרס המוזיקה הבריטית לאמנית סולו בינלאומית (2002) קצינה במסדר של אוסטרליה (26 בינואר 2019) Gold Logie Award for Most Popular Personality on Australian Television (1988) פרס המוזיקה הבריטית לאמנית סולו בינלאומית (2008) מדליית יובל המאה האוסטרלית (1 בינואר 2001) קצינה במסדר האימפריה הבריטית מסדר אוסטרליה פרסי אמדאוס למוזיקה אוסטרית אוצר לאומי חי של אוסטרליה מסדר האימפריה הבריטית
www.kylie.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

ביוגרפיה

1968–1986: ילדות ותחילת הקריירה

קיילי מינוג נולדה בעיר מלבורן שבמדינת ויקטוריה שבדרום אוסטרליה לרון מינוג ולאם ממוצא ולשי בשם קארול ג'ונס, שהיגרה לאוסטרליה ב-1955. קיילי היא הבכורה מבין שלושה אחים: דני מינוג (שגם היא זמרת פופ מפורסמת) וברנדן שעובד בתחום התקשורת באוסטרליה. האחיות מינוג החלו את הקריירה שלהן בתחום הבידור כילדות בטלוויזיה האוסטרלית, ומגיל 11 הופיעה קיילי מינוג באופרות סבון, בהן: Skyways, The Sullivans ו-The Henderson Kids. לעומת קיילי, שנשארה די אלמונית באותה התקופה, אחותה דני הייתה יותר ידועה והגיעה לתפקיד קבוע בתוכנית המוזיקה "Young Talent Time", שבה הופיעה קיילי מינוג לראשונה ב-1983. היא החלה להצליח ולהתפרסם יותר מאחותה, דני, רק ב-1986, עם תפקידה המצליח באופרת הסבון "שכנים שכנים".

מינוג שיחקה את דמותה של שרלין מיטשל; במהלך העלילה, נטווה רומן בין דמותה לבין דמותו של מי שבאותה עת היה בן זוגה לחיים, ג'ייסון דונובן. השניים נדרשו על ידי הפקת הסדרה לשמור את מערכת היחסים שלהם בסוד עד לפרק החתונה בין דמויות השניים בסדרה. פרק החתונה הגיע לשיאים של אחוזי צפייה בטלוויזיה האוסטרלית. מינוג היא הראשונה שזכתה בארבע פרסי לוגי, שהם המקבילה האוסטרלית לפרסי טלוויזיה ותקשורת, ביניהם פרס "לוגי הזהב" ופרס "האישיות הטלוויזיונית הפופולרית ביותר באוסטרליה". באותה התקופה החלו לשדר את "שכנים שכנים" גם בבריטניה, והסדרה הגיעה לאחוזי צפייה נכבדים.

1987–1992: תקופת סטוק, אייטקן, ווטרמן

הקריירה של קיילי מינוג החלה כשלהקה שהורכבה מכמה שחקנים מהסדרה "שכנים שכנים" הופיעה ב-Melbourne's Festival Hall מול 1,500 מעריצי פוטבול אוסטרלי. כשהקהל ביקש הדרן, הציעה מינוג את השיר "The Loco-Motion", להיט קלאסי של הזמרת ליטל אווה (Little Eva) משנת 1962. בעקבות התגובה הנלהבת של הקהל, הגיעה במהרה ההצעה הבלתי נמנעת, להקליט את השיר. על-אף שתמיד אהבה לשיר, הקליטה לפני כן רק קלטת דמו אחת עם שלושה שירים בשנת 1985, במימון הרווחים שלה מתפקיד בסדרת טלוויזיה ובכוונה למשוך עוד הצעות עבודה למשחק.

לאחר שהוקלט הדמו ל-"The Loco-Motion", הקלטת נפלה לידיה של חברת מאשרום רקורדס, שזיהתה את הפוטנציאל הגלום בשיר להפוך ללהיט, בעיקר בהתחשב בעובדה שדמותה של מינוג, "שרלין" מ"שכנים שכנים", עמדה להתחתן, ועל-פי נתוני הצפייה באותה עת, זאת הלכה להיות החתונה הטלוויזיונית של השנה. העבודה על הפקת הסינגל הוטלה על כתפיו של מייק דאפי, שליח של חברת ההפקות הלונדונית של פיט ווטרמן, PWL. דאפי הביא לידיעתם של ווטרמן, ושותפיו מייק סטוק ומאט אייטקן את שמה של הכוכבת האוסטרלית.

בו-בזמן, מאשרום רקורדס רצתה להיט המשך, ובמהלך ביקור בן עשרה ימים בלונדון, באוקטובר 1987, התחברה מינוג לשלישיית המפיקים סטוק, ווטרמן ואייטקן. השמועה גורסת, שהמפיקים החלו לעבוד עם מינוג רק שעות ספורות לפני מועד יציאת הטיסה שלה חזרה לאוסטרליה, ואז כתבה והפיקה את השיר "I Should Be So Lucky" תוך שעות ספורות. השיר התווה תבנית לסגנון המוזיקלי של מינוג בשנותיה הראשונות: דאנס-פופ תוסס, קופצני וממכר. בתחילה הביקורות קטלו את הלהיט, אך כעבור זמן מה העריכו אותו מחדש. בדיוק כמו שלהקת אבבא הוכרה בסופו של דבר בעבור החדשנות והזוהר שבשיריה, כך גם היום להיטיה הראשונים של מינוג הפכו בעיני רבים לקלאסיקות פופ.

פיט ווטרמן החל להבין שהשיר הוא יותר מסתם להיט כשהשמיע אותו במועדונים ובתוכנית הרדיו שלו; הקהל כבר שיווע לשמוע את אותו 'הסינגל של קיילי', אבל אף חברת תקליטים לא רצתה להפיץ את הסינגל. לבסוף, ווטרמן עשה זאת בעצמו. כשהסינגל יצא לבסוף בסוף 1987, "שכנים שכנים" צברה אינספור מעריצים גם בבריטניה, ו-"I Should Be So Lucky" הגיע מיד למקום הראשון בבריטניה ובאוסטרליה; הייתה זו הפעם הראשונה ששיר מסוים זכה להישג הזה. השיר הפך ללהיט ענק והגיע לראשי המצעדים כמעט בכל רחבי העולם: מפינלנד דרך ישראל ועד יפן, השיר הפך ללהיט גם במדינות שבהן לא שודרה "שכנים".

בהמשך שנת 1988 יצא אלבומה הראשון של מינוג, שנקרא Kylie, ואיתו עוד שלושה להיטים בינלאומיים: "Got To Be Certain", שהיה הסינגל הראשון של מינוג בישראל, גרסה חדשה של סטוק, ווטרמן ואייטקן ל-"The Loco-Motion" והסינגל הכפול: "Je Ne Sais Pas Pourquoi" / "Made In Heaven". בדיוק בזמן לחג המולד של 1988, הקליטה מינוג את הדואט המתקתק שהפך לקלאסיקה בפני עצמה, "Especially For You", עם עמיתה ל"שכנים שכנים" ול-PWL (ובן-זוגה הסודי בחייה האישיים) ג'ייסון דונובן. השיר "Especially For You" נמכר במיליוני עותקים בכל רחבי העולם, שבר עוד שיא והיה לסינגל הכי נמכר של מינוג עד לשנת 2001. האלבום Kylie, שיצא ביולי 1988, הפך לאלבום הנמכר ביותר באותה השנה באוסטרליה, בריטניה ובמקומות רבים נוספים בכל רחבי העולם והפך את מינוג לזמרת האישה הראשונה ולאוסטרלית הראשונה בכלל, שהגיעה למקום הראשון בבריטניה. בכל רחבי העולם נמכרו מעל 5 מיליון עותקים מהאלבום.

ההצלחה נמשכה גם ב-1989. בחודש מאי באותה השנה, יצא "Hand On Your Heart", עוד להיט בינלאומי, ומינוג חגגה את יום הולדתה ה-21 עם צאת הסרט הראשון באורך מלא בכיכובה, מרד האוהבים ("The Delinquents"). באוקטובר 1989, כשיצאה מינוג למסע ההופעות הראשון שלה ביפן ובבריטניה, אלבומה השני, Enjoy Yourself, ראה אור. איתו באו עוד שני להיטים ענקיים: "Wouldn't Change A Thing" ו-"Never Too Late". לאחר ש-"The Delinquents" הפך ללהיט בבריטניה, הקליטה מינוג לפסקול הסרט גרסת כיסוי לשיר הקלאסי של Little Anthony and the Imperials‏ "Tears On My Pillow", בינואר 1990, שגם היא הפכה ללהיט בינלאומי, והגיעה למקומות הראשונים כמעט בכל רחבי העולם.

העשור החדש הביא איתו התפתחות חשובה הן בתדמיתה של קיילי מינוג והן במוזיקה שלה, בעקבות הרצון שלה לייסד זהות אומנותית משלה. הסינגל העשירי שלה, "Better The Devil You Know", שיצא באפריל 1990, היה הרבה יותר בוגר ומחודד מלהיטיה הקודמים, והקליפ החדשני והמפתיע הפך לשיחת היום. עד מהרה השיר הפך ל"המנון" של מעריצי קיילי מינוג במשך העשור הבא. בתחילת 1990, יצאה מינוג גם למסע ההופעות העולמי הראשון שלה, שאפשר לה לבוא במגע עם המעריצים שלה וללמוד להכיר אותם, ולמעריצים הייתה הזדמנות ראשונה לראות את הזמרת פנים מול פנים ולהכיר אותה בצורה שונה ממה שהיו רגילים; עד היום ישנם מעריצים רבים שנשבו בקסמה עוד בתקופה ההיא. בנובמבר 1990 הוציאה מינוג את אלבומה השלישי, Rhythm of Love, שהיה האלבום הראשון שהיא השתתפה בכתיבת השירים שלו, ויצאו ממנו, בנוסף ל-"Better The Devil You Know" עוד שלושה להיטים: "Step Back In Time", שיר רטרו למוזיקת שנות השבעים, "What Do I Have To Do" ו-"Shocked". מבקרי המוזיקה ברובם התייחסו לאלבום בצורה יותר חיובית מאשר לאלבומיה הקודמים. תוך זמן קצר, "Better The Devil You Know" ושאר הסינגלים שיצאו מ-Rhythm of Love, הפכו לקלאסיקות.

האלבום הרביעי Let's Get to It, יצא בנובמבר 1991, וכלל את הלהיטים "Word Is Out", והדואט עם זמר הנשמה האמריקאי קית' וושינגטון "If You Were With Me Now". רוב האלבום נכתב על ידי מינוג בשיתוף עם ווטרמן וסטוק, ושילב דאנס, שירי נשמה, והשפעות אורבניות מודרניות תחת מעטפת הפופ. ב-1992, גרסת כיסוי לשיר "Give Me Just A Little More Time", קלאסיקה של Chairman Of The Board, הפכה ללהיט בבריטניה ובישראל ומיד לאחריו "Finer Feelings", שיצא כסינגל בגרסת הרמיקס של ברדרס אין רית'ם. בנקודה זו כבר היה ברור, שלמרות ההצלחה המסחרית של מינוג ו-PWL, העתיד שלהם לא יכול היה להימשך.

באוגוסט 1992, יצא האוסף של כל הסינגלים של מינוג עם PWL,‏ Greatest Hits, שהגיע באופן מפתיע לאלבום להיטים, למקום הראשון בבריטניה ובמקומות נוספים בעולם. באלבום הלהיטים היה שיר נוסף, "Where In The World", ושני להיטים חדשים נוספים: השיר האירוני "What Kind Of Fool (Heard All That Before)", וגרסת כיסוי ללהיט משנת 1980, "Celebration" של קול אנד דה גאנג. בכך נסתיימה תקופה בקריירה של קיילי מינוג, והיא נפרדה סופית מ-PWL.

1993–1998: תקופת דקונסטראקשן

לאחר שנפרדו דרכן של קיילי מינוג וחברת התקליטים השוקעת PWL, מינוג נותרה ללא חוזה במשך כמה חודשים למרות הצעות בלתי פוסקות מצד ענקיות מוזיקה, בינן גם EMI (חברת התקליטים הנוכחית של מינוג, נכון ל-2006). deConstruction, חברת תקליטים עצמאית, שנחשבה לבעלת סאונד משובח של אומני Underground ודאנס, הציעה גם היא למינוג חוזה לשני אלבומים ובנוסף אלבום אוסף להיטים. בסופו של דבר, החליטה מינוג את בחירתה: באפריל 1993 הכריזו קיילי מינוג וחברת התקליטים דיקונסטרקשן (deConstruction) על שיתוף פעולה. מינוג, אשר במשך שנות הקריירה שקדמו לחתימת החוזה לא זכתה לחופש האומנותי אותו רצתה בתקופת PWL, ואילו דיקונסטרקשן הציעה לה את כל החופש אותו רצתה.

אחרי האלבום "Let's Get to It", שמבחינת מכירות היה די חלש, וסינגל שבקושי נכנס ל-Top20 של בריטניה (Celebration – גרסת כיסוי לשיר המפורסם של להקת Kool and the Gang משנות השמונים), החלה מינוג לעבוד על האלבום החדש. העבודות מתחילות בשיתוף פעולה עם Rapino Brothers. בהפקתם, הקליטה מינוג מספר שירים אשר נועדו לבדוק את היכולות הווקאליות שלה. בסופו של דבר, השירים לא מגיעים לאלבום הסופי שיצא ב-1994 כי היו "יותר מדי פופיים". בין השירים היותר מוכרים שהוקלטו עם ה-Rapino Brothers‏: Difficult By Design (מתוכננת להיות קשה), Gotta Move On (חייבת להמשיך) וגם Automatic Love (אהבה אוטומטית) שלפני יציאת האלבום הופק מחדש על ידי צמד המפיקים Brothers In Rhythm ונכנס אליו בסופו של דבר. בינתיים, הגיעו שמועות על דואט עם הזמר פרינס (שנים לאחר מכן יתברר כל העניין כמשהו שנשאר בגדר תכנון בלבד). שיתופי פעולה עם מפיקים כמו M People, Pet Shop Boys, Brothers In Rhythm ועוד, גרמו להד תקשורתי רב סביב האלבום, מה שגרם להחשת קצב העבודה. כאשר היה האלבום, שפשוט נקרא "Kylie Minogue", על סף סיום, הקליטה מינוג את מה שייחשב לאחד השירים החשובים ביותר בקריירה שלה – "Confide in Me" (בטח בי). המעורבים בפרויקט החליטו — "Confide in Me" הוא הסינגל הראשון. הסינגל המתוכנן, Dangerous Game (משחק מסוכן), נדחק לפינה ובסופו של דבר לא יצא כסינגל בכלל.

"Confide in Me" הגיע לתחנות הרדיו והטלוויזיה ועמו הגיע הד תקשורתי עצום. קיילי מינוג, בתדמית בוגרת ומתוחכמת, זיעזעה את המעריצים שלה עם שיר השונה באופן קיצוני מכל דבר שהם היו רגילים אליו. אל השיר התלווה קליפ, בו משחקת מינוג שש זונות. הקליפ השערורייתי והפזמון המידבק מביאים את אחת הקלאסיקות הנחשבות ביותר של הזמרת. השיר זיעזע את המצעדים בעולם וכולם היו מוכנים לצאתו גם בארצות הברית; אלא שברגע האחרון, חברת התקליטים בארצות הברית, Imago, פשטה רגל ממש לפני שהסינגל יצא, מה שגרם להפסקת הייצור והקידום שלו וכישלונו היחסי כשהוא הצליח להגיע רק למקום ה-39 בטבלת המועדונים האמריקאית.

בינתיים בשאר העולם, יצא האלבום הראשון של מינוג תחת חברת התקליטים החדשה. האלבום לא הצליח לממש את הציפיות המסחריות שלו למרות סינגלים כמו Put Yourself In My Place (שים את עצמך במקומי) וגרסת רמיקס לשיר Where Is The Feeling (איפה הרגש).

הסינגל האחרון מתוך האלבום, Time Will Pass You By (הזמן יעביר אותך הלאה), אשר הופק על ידי M People, היה אמור לצאת לאחר שמינוג וחברת התקליטים אישרו את גרסת הרמיקס שתהווה את גרסת הסינגל שלו. אך באותה התקופה, פגשה מינוג בזמר ניק קייב, שלימים הפך לחבר מאוד קרוב שלה, והשניים מחליטים להקליט שיר ביחד. השיר, שנכתב על ידי ניק קייב במיוחד עבור מינוג, נקרא "Where the Wild Roses Grow" (המקום בו פורחים שושני הבר). מינוג וקייב החליטו להוציא את השיר כסינגל משותף, ולכן התוכניות להוציא את Time Will Pass You By כסינגל נדחקו לפינה. "Where the Wild Roses Grow" יצא לאוויר העולם בשנת 1995 וזיעזע אף יותר את המעריצים. בשיר, רוצח קייב באכזריות את אהובתו "Elisa Day" (משוחקת על ידי מינוג), והדבר גם מוצג בקליפ (אשר צונזר במרבית תחנות הטלוויזיה) בצורה מאוד בוטה ומזעזעת. התקשורת, המעריצים וכלל הציבור לא ידעו איך לעכל את תדמיתה החדשה של מינוג – אבל נראה כי היא לא השאירה יותר מדי זמן לעיכול.

לקראת סוף 1995 התחילה מינוג לכתוב שירים לקראת אלבומה הבא. הפעם, חשפה את עצמה ברגעים הלקוחים מחיי היומיום שלה. העבודות הממשיות על האלבום הבא התחילו בשנת 1996. למעלה מ-40 שירים, כמעט כולם נכתבו על ידי מינוג, הוקלטו לאלבום הזה. רק 12 הצליחו למצוא את דרכם לרשימה הסופית. שיר נוסף, German Bold Italic (גרמני מודגש נטוי) שהוא שיר על גופן (פרי שיתוף פעולה עם Towa Tei היפני), היה אחת היצירות הכי אקסצנטריות של מינוג וזכה להערכה בקרב מעריציה, אך הצלחתו המסחרית הייתה מעטה (הוא יצא כסינגל לאחר יציאת האלבום Impossible Princess, ואף הופק לו קליפ).

שנת 1997 אמורה הייתה לראות את יציאת האלבום החדש, שנקרא "Impossible Princess" (נסיכה בלתי אפשרית). לאחר עיכובים רבים, וביניהם מותה של הנסיכה דיאנה בקיץ 1997 (דבר שהצריך את שינוי שמו של האלבום מפאת כבוד לנסיכה המנוחה), יצא האלבום רק במרץ 1998. בינתיים, הספיקו שני סינגלים לצאת מהאלבום: הראשון – שיתוף פעולה עם ה-Manic Street Preachers שהוליד את Some Kind Of Bliss (סוג של אושר) והשני – Did It Again (עשית זאת שוב). אף אחד מהם לא היווה הצלחה מסחרית מזהירה ולכן לא היוו בסיס מספק עליו יכלו להתבסס מכירות האלבום, ואכן האלבום בקושי גירד את הטבלאות מסביב לעולם חוץ מבמקום אחד – אוסטרליה: האלבום זכה להצלחה היסטרית באוסטרליה, למרות הצלחה מעטה מאוד של הסינגלים עצמם. כדי לנסות ולעודד את מכירות האלבום, יצא סינגל שלישי – Breathe (נשום). השיר, שנחשב על ידי התקשורת כגלגל ההצלה של האלבום וכאחד השירים בעלי הפוטנציאל המסחרי הגדול ביותר, הגיע מאוחר מדי ולא הצליח "לתקן את הנזק". Impossible Princess (ששמו הרשמי היה, כאמור, Kylie Minogue) נפל כמו אבן מטבלאות המכירות מסביב לעולם.

לאחר הכישלון היחסי של Impossible Princess, החליטה מינוג "לחזור הביתה" לאוסטרליה, שם היא התקבלה בהרבה אהדה וחום שבאו לידי ביטוי במסע ההופעות המצומצם – Intimate And Live (אינטימי וחי). המסע זכה להצלחה אדירה; הביקוש הבלתי־פוסק גרם למינוג להכפיל את מספר ההופעות שלה באוסטרליה. בנוסף, יצא סינגל רביעי באוסטרליה כדי לקדם את מסע ההופעות – Cowboy Style (סגנון בוקרים). מינוג הוציאה גם סדרת אוספי רמיקסים מהתקופה בה הייתה תחת חברת PWL וגם אוסף רמיקסים מיוחד לקהל האוסטרלי – "Impossible Remixes".

בינתיים, לאור צרותיה הכלכליות של חברת deConstruction וכישלונה המסחרי היחסי של מינוג, חיפשה חברת התקליטים דרך לסיים את החוזה עִמהּ. מינוג מצידה חשבה להוציא אלבום של שירים אקוסטיים העונה לשם המאוד ציני, "No Kylie Minogue" (כהערה עוקצנית לכך ששני האלבומים הקודמים שלה היו קרויים "Kylie Minogue"). לחברת התקליטים היו תוכניות אחרות והיא סירבה להשקיע כסף בהקלטות לאלבום חדש; במקום זה, היא הוציאה את האוסף "Mixes" (שהוא המקביל להוצאה האוסטרלית Impossible Remixes) ובכך סיימה, למעשה, את החוזה עם הזמרת.

לאחר מסע הופעות ארוך, והספדים רבים מצד התקשורת דגמנה מינוג לכמה פרסומות. בין היתר היא גם המשיכה לתמוך בעמותות צדקה אוסטרליות להן היא הייתה מחויבת כבר תקופה ארוכה אך לא התרחקה מעסקי המוזיקה ליותר מדי זמן.

1999–2002: תקופת פרלופון

בסוף שנת 1999 חתמה קיילי מינוג על חוזה עם חברת התקליטים פרלופון, חברת בת של ענקית המוזיקה EMI. מינוג וחברת התקליטים השיגו הסכמה ללכת שוב לכיוון הפופ. בעזרתם של אמנים כמו רובי ויליאמס, גאי צ'מברס, פאולה עבדול ועוד, התגבש אלבום חדש.

הלחץ להוציא אלבום מצד חברת התקליטים הלך וגבר, והוחלט להוציא את "Your Disco Needs You", כסינגל הראשון מהאלבום; אלא שהתוכניות השתנו, וביוני 2000 יצא לאוויר העולם "Spinning Around", השיר שהחזיר את קיילי מינוג לתודעה הציבורית העולמית. מינוג קיפצה לה בדרכה לצמרת המצעדים ברחבי העולם והעניין הציבורי בקיילי מינוג גדל לאין שיעור. השיר הושמע בתחנות רדיו רבות ונראה היה שהעניינים רק הלכו והשתפרו. מינוג, אשר הפכה ליותר ויותר מצליחה במולדתה, אוסטרליה, זכתה להופיע בפני מיליוני צופים בטקס נעילת המשחקים האולימפיים בסידני לשנת 2000, ובפתיחת המשחקים הפאראלימפיים בסידני. לימים תיחשבנה הופעות אלה כאחד השיאים בקריירה של מינוג.

מינוג בטקס הפתיחה של המשחקים הפאראלימפיים בסידני, 2000

בספטמבר 2000 יצא הסינגל השני מתוך אלבומה החדש: "On a Night Like This". השיר הפך ללהיט, בייחוד ברחבת הריקודים, ונשא על כנפיו את האלבום החדש Light Years, היישר למקום השני במצעד הבריטי והמקום הראשון במצעד האוסטרלי. חודש לאחר מכן יצא "Kids", דואט של מינוג ורובי ויליאמס. השיר, אשר לווה בסיקור תקשורתי נרחב עם שמועות על רומן בין מינוג לוויליאמס, עשה את דרכו בדרך לפסגה. בצעד שנחשב על ידי רבים למשונה מאוד, הוציאה מינוג בדצמבר כסינגל את "Please Stay", שיר קיצי וקליל. השיר הצליח גם הוא אך לא כמו קודמיו.

הסינגל האחרון מתוך האלבום יצא בפברואר 2001. "Your Disco Needs You" נבחר כסינגל האחרון מהאלבום, אולם חברת התקליטים החליטה שלא להוציא אותו, חוץ מאשר בגרמניה, שם לא יצא "Please Stay". חברת התקליטים האוסטרלית החליטה אף היא להוציא את הסינגל, אולם בשאר חלקי העולם לא יוצא השיר. מעריצים זועמים, בייחוד בבריטניה, פתחו בעצומה חסרת תקדים כנגד חברת התקליטים הבריטית של הזמרת אך ההיא לא נשברה ודבקה בעמדתה. בסופו של דבר, יצא הסינגל רק באוסטרליה שם הוא הגיע למקום ה-20 הצנוע, בזמן שבגרמניה הוא הפך לאחד הלהיטים הכי גדולים של מינוג מהאלבום Light Years, כשהוא הגיע למקום ה-37. ההישג נחשב למשמעותי מאוד למינוג בגרמניה, שם קשה מאוד בדרך-כלל לפצח את שוק המוזיקה המקומי.

בינתיים, החלה מינוג את סיבוב ההופעות הראשון שלה מזה שנים, "On a Night Like This Tour 2001". סיבוב ההופעות, אשר נחשב על ידי מינוג והסובבים אותה, כחגיגה אחת גדולה, הצליח למכור למעלה מ-40 מופעים ברחבי אירופה, בריטניה ואוסטרליה. מינוג, מצליחה מאי-פעם, הוציאה מחדש את האלבום Light Years, בגרסה מיוחדת שתלווה את מסע ההופעות. בזמן מסע ההופעות, היא התחילה לעבוד על האלבום הבא שלה. שיר אחד מהאלבום החדש היא חשפה במסע ההופעות הנוכחי שלה. השיר נקרא "Can't Get You Out of My Head", שיר מאת קתי דניס. מסע ההופעות נגמר, ומינוג המשיכה להקליט שירים נוספים לאלבום הבא.

בספטמבר 2001, קצת למעלה משנה אחרי יציאת הסינגל הראשון מאלבומה הקודם, יצא לאוויר העולם הלהיט הגדול ביותר של קיילי מינוג עד לכתיבת שורות אלה, "Can't Get You Out of My Head". השיר, אשר אותו השמיעה מינוג לראשונה במסע ההופעות באותה שנה, קיבל גוון שונה. בעזרת קליפ מתוחכם עם כוריאוגרפיה מידבקת ומילים שפשוט קשה לשכוח, צעדה מינוג אל ראש טבלת המכירות בלמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם, עם מעל ל-7 מיליון עותקים שנמכרו עד היום. בדרכה, מנעה מינוג את המקום הראשון מויקטוריה בקהאם ומייקל ג'קסון. לאחר ההצלחה המדהימה (והלא צפויה) של הסינגל, הגיע האלבום Fever, אשר כמו הסינגל, הפך להצלחה מדהימה.

מינוג, בעיצומו של העשור השני בקריירה שלה, זכתה להצלחה הגדולה של הקריירה שלה. Fever נמכר מסביב לעולם עם נתוני מכירות מרשימים ביותר - אפילו באזורים בהם מינוג מעולם לא נגעה באופן מיוחד כמו קנדה ומקסיקו, כל זאת הודות לסינגלים קליטים וקליפים מושקעים כמו "In Your Eyes" ו-"Love at First Sight".

בנובמבר 2001 יצא השיר "Butterfly" בארצות הברית. למרות העובדה שגם Light Years וגם Fever לא יצאו שם כסינגלים, מחליט מפיק האלבום והבעלים של חברת תקליטים עצמאית וקטנה בארצות הברית להוציא את השיר כסינגל. "Butterfly" זוכה להצלחה בלתי צפויה ופורש כנפיים עד למקום ה-14 במצעד המועדונים הרשמי של ארצות הברית.

בעקבות הסינגל, נחשף הקהל האמריקאי למינוג לאחר שנים שלא שמע ממנה, ועם ההיחשפות למינוג הצליח לחלחל "Can't Get You Out of My Head" אל לב האומה האמריקאית בדרכו למקום השמיני במצעד הסינגלים האמריקאי הרשמי. ההצלחה האדירה של השיר גררה הוצאה של Fever בארצות הברית עם שני שירי בונוס לזמן מוגבל: "Butterfly" – להיט המועדונים של מינוג אשר קדם ל-"Can't Get You Out Of My Head" ואת "Boy", שנחשב לבעל סאונד קרוב לשוק האמריקאי. Fever הצליח לכבוש גם הוא את המצעדים האמריקאים והגיע אל המקום השלישי במצעד האלבומים הרשמי של ארצות הברית. באותו זמן באירופה יצא הסינגל "In Your Eyes" והגיע למקומות גבוהים מאוד במצעדים רבים.

2002–2009: Fever, אלבום האוסף Ultimate Kylie ו-X

ביוני 2002 יצא הסינגל "Love at First Sight". השיר הצליח מאוד ברחבי העולם ובאופן מפתיע גם בארצות הברית, שם יוצא רמיקס לשיר. מאוחר יותר באותה שנה יצא "Come Into My World" והצליח גם הוא להפוך ללהיט, אך לא כמו קודמיו. באוסטרליה, קדמה להוצאה של "Come Into My World" הוצאה מיוחדת אוסטרלית בלבד לרדיו של השיר "Fever", מתוך האלבום Fever. השיר הגיע לפסגת מצעדי הרדיו באוסטרליה והפך ללהיט כל כך גדול, שחשבו בחברת התקליטים האוסטרלית להוציא אותו כסינגל במקום "Come Into My World", אולם בסופו של דבר הצעה זו ירדה מהפרק.

מינוג בהופעה בשנת 2006

השיר "Fever" שיצא באוסטרליה, נועד לקדם את מסע ההופעות הגדול ביותר והמושקע ביותר שמינוג עשתה עד לאותו זמן, "Fever Tour 2002". מסע ההופעות שבר שיאי הכנסות, שיאי מכירות מהירות, וכעיקרון כל שיא אפשרי כשהוא השאיר למעלה מרבע מיליון צופים מאושרים בקהל ברחבי בריטניה, אירופה, אוסטרליה ואף גרסה מצומצמת יותר בארצות הברית בדצמבר 2002 תחת מסגרת סיבובי ההופעות המיוחדים לחג המולד, אשר נערכים על ידי תחנות רדיו מרכזיות. מינוג לקחה חלק באותם סיבובי הופעות וזכתה לכותרות בעיתונים הודות לכמה רקדנים עם גרביונים ועקבים.

אחרי מסע הופעות משובח, הוצאה מחודשת של Fever וסינגל מצליח – הגיע הספר: מינוג, ביחד עם חברהּ הקרוב והמנהל האומנותי שלה, לקחו עליהם פרויקט חדש – La La La הוא שם הספר החדש של מינוג. עם מאות תמונות, חלקן מהאלבום הפרטי של הזמרת, מכסה הספר את כל הקריירה של מינוג באופן ציני ומשעשע והפך למוצר מבוקש בקרב רשימות הקניות לחג המולד באותה השנה. באותו זמן, הוציאה מינוג לאוויר העולם קולקציה נוספת של סדרת ההלבשה התחתונה שלה, אותה היא טיפחה כמה שנים. הפעם, זכתה סדרת ה-Love Kylie להוצאה מסחרית גם באוסטרליה וגם בבריטניה שם הפכה למאוד פופולרית (לימים יגלו כוכבות כמו ביונסה, שרה מישל גלר ונשות "סקס והעיר הגדולה" כי הן מאוד אוהבות את ה-Love Kylie שלהן...).

כשנה עברה מהרגע בו יצא "Come Into My World" ומינוג חזרה עם אלבום חדש וסינגל חדש. "Slow", יצא לאוויר העולם בנובמבר 2003 והגיע לפסגת המצעדים באוסטרליה, בריטניה ומדינות נוספות (ביניהן גם בישראל). השיר גם הסתמן כלהיט בפוטנציה בארצות הברית, שם תחנות רדיו התחילו לשדר אותו כמה חודשים לפני הוצאתו הרשמית לרדיו. הדבר הביא את השיר למקום ה-15 במצעד ההשמעות של המועדונים באמריקה חודשים לפני ההוצאה המתוכננת בארצות הברית. לאחר "Slow" הוציאה מינוג את הסינגלים "Red Blooded Woman" ו-"Chocolate", אשר זכו להצלחה גם הם.

האלבום התשיעי, Body Language, יצא במקביל למופע השקה חד-פעמי בשם "Money Can't Buy", באולם Hammersmith Apollo בלונדון, מול קהל מצומצם של מוזמנים בלבד. המופע צולם לשידור טלוויזיוני שמשך דירוגי צפייה גבוהים.

בנובמבר 2004, הוציאה מינוג אלבום אוסף שני שכלל את להיטיה הרבים, כולל הלהיטים מהשנים האחרונות וכן, שני שירים: ״I Believe in You" (שקיבל מועמדות בגראמי על פרס סינגל הדאנס הטוב ביותר) ו- ״Giving You Up". במרץ 2005 החלה את סיבוב ההופעות העולמי Showgirl: The Greatest Hits אשר התקיים בסופו של דבר רק באירופה והסתיים בלונדון ב-7 במאי, זאת מכיוון שכאשר הגיעה לאוסטרליה, גילתה מינוג שהיא חולה בסרטן השד ולכן נאלצה לבטל את המשך הסיבוב. במהלך תקופת הטיפול, הוציאה לאור בנובמבר 2005 גרסה משלה לשיר "Over the Rainbow", אותה ביצעה במהלך סיבוב ההופעות שהתבטל, להורדה דיגיטלית. באוקטובר 2006, במהלך תקופת ההחלמה, הוציאה ספר ילדים בשם "The Showgirl Princess" וכן בושם בשם Darling שיצא חודש לאחר מכן. באותו הזמן חידשה מינוג את סיבוב ההופעות שלה בשם Showgirl: The Homecoming Tour.

בנובמבר 2007, מינוג הוציאה את אלבום הקאמבק X, שנעשה בשיתוף גאי צ׳יימברס, קתי דניס, בלודשיי ואוואנט וקלווין האריס. סינגל הבכורה ממנו, ״2 Hearts", אשר נכנס למקום הראשון במצעד האוסטרלי בעוד שהאלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האוסטרלי. בעוד שבבריטניה האלבום זכה למכירות פושרות. שני הסינגלים הנוספים ״In My Arms" ו-"Wow" הגיעו למקומות מכובדים בעשרת הגדולים במצעד הסינגלים הבריטי בעוד שבארצות הברית, בשנת 2009, האלבום התמודד על פרס גראמי אלבום הדאנס/אלקטרוני הטוב ביותר. כדי לקדם את האלבום, השתתפה מינוג בסרט דוקומנטרי בשם ״White Diamond", אשר הופק ובוים על ידי ויליאם בייקר. כמו כן, כיכבה בספיישל בשם The Kylie Show אשר נועד, לא רק לקדם את האלבום, אלא גם לציין 20 שנות קריירה של מינוג. סיבוב ההופעות אליו יצאה, KylieX2008, הכיל יעדים חדשים כדוגמת דרום אמריקה ודובאי. מינוג זכתה בשנת 2008 בפרס הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה הבריטית ושנה לאחר מכן הנחתה את הטקס יחד עם ג׳יימס קורדן ומת׳יו הורן. לאחר מכן, מינוג קיימה סיבוב הופעות ראשון בארצות הברית ובקנדה בשם "For You, For Me".

באותה תקופה, יצאה מינוג עם השחקן אוליביה מרטינז. מערכת היחסים החלה בשנת 2003 בטקס פרסי גראמי של אותה שנה והסתיימה בפברואר 2007, אך השניים טוענים כי נשארו בקשר לאחר הפרידה. לאחר הפרידה ממרטינז, יצאה מינוג עם הדוגמן הספרדי אנדריי ולנקוסו בין השנים 2008–2013. כמו כן, בשנת 2007, השתתפה בפרק בסדרה דוקטור הו בתפקיד אסטריד פת׳ והופיעה בסרט ההודי ״Blue".

2010–הווה: Aphrodite ופרויקטים נוספים

בשנת 2014 שימשה כמנטורית בעונה השלישית של תוכנית המציאות האוסטרלית "The Voice" ממנה פרשה לאחר עונה אחת.

בשנת 2018, הוציאה מינוג את אלבומה ה-14, Golden. בשנת 2019, תוציא את אלבום האוסף Step Back in Time: The Definitive Collection. ב-3 במאי באותה השנה, הוציאה את הסינגל הראשון מתוכו "New York City".

מחלת הסרטן

ב-17 במאי 2005 דווח כי אובחן בקיילי מינוג סרטן השד בשלביו המוקדמים, וכי היא החלה לקבל טיפול רפואי במלבורן. המשך מסע ההופעות העולמי Showgirl, The Greatest Hits נדחה למועד בלתי-ידוע ומינוג הודיעה על ביטול השתתפותה בפסטיבל גלסטונברי השנתי.

הידיעה על גילוי המחלה הביאה בעקבותיה גלי אהדה רבים מאישים רבים בעולם בהם ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון האוארד שיצא בהצהרת תמיכה רשמית בזמרת וראש ממשלת מדינת ויקטוריה, סטיב בראקס, אשר בין השאר הזהיר את התקשורת הבינלאומית כי לא תיסבל כל הפרעה לפרטיותם ואורח חייהם התקין של בני משפחת מינוג; מינוג קיבלה מילים חמות מידוענים כמו מדונה ואוליביה ניוטון-ג'ון, אשר ביקרה את מינוג בבית החולים ושרדה אז את מחלת הסרטן בעצמה. התקשורת הבינלאומית אהדה ברובה את הזמרת וגילוי המחלה הביאה לעלייה של 40% במספר הנשים הצעירות שניגשו לבדיקות לאבחון המחלה.

מינוג נותחה ב-21 במאי 2005. מיד לאחר הניתוח עברה מינוג סדרת טיפולים כימיים כדי למנוע הישנות של הסרטן.

כעבור מספר ימים, הוציאה מינוג הודעה רשמית המודה לכל תומכיה ומעריציה. בהודעה התנצלה מינוג על כך שמופעים רבים בוטלו וביקשה ממעריציה שלא לדאוג לה. ב-8 ביולי 2005 היא הופיעה בציבור לראשונה מאז ההודעה על המחלה כאשר ביקרה ילדים חולי סרטן בבית החולים המלכותי לילדים שבמלבורן. מאוחר יותר היא טסה לצרפת להמשך הטיפול הכימותרפי בבית חולים הסמוך לפריז.

בנובמבר 2005 הודיע מנהל המופעים של הזמרת כי סיבוב ההופעות "Showgirl: The Greatest Hits" יתחדש בסוף 2006.

בסוף ינואר 2006 סיימה מינוג את הטיפול הכימותרפי האחרון, אך מקורביה דיווחו כי היא תעבור בחצי השנה שלאחר מכן סדרת טיפולי הקרנות כדי למנוע הישנות של גידולים.

במהלך הטיפולים שעברה היוותה מינוג דמות להשראה לנשים אחרות אשר חלו במחלה, ואף כתבה ספר ילדים בשם "The Showgirl Princess" ("נסיכת השעשועים"), שיצא בסוף 2006 – בדומה ללוח שנה של 2006, שהגיע למקום ראשון במכירות והיה ללוח השנה הנמכר ביותר של אישה באותה השנה – ולבושם הנקרא Darling – אשר שבר שיאי מכירות באוסטרליה ובריטניה.

החזרה לבמה

לאחר שמצבה השתפר, חזרה מינוג אל הבמה והמשיכה את סיבוב ההופעות האחרון שלה, שנקטע באיבו בעקבות גילוי המחלה. המסע המחודש נפתח ב-11 בנובמבר 2006 עם הופעות רבות במולדתה, אוסטרליה, שסוקרו באופן נרחב על ידי כלי התקשורת העולמיים, שבאחת מהן, הפתיע הזמר בונו (U2) ושר עם מינוג את השיר Kids‏, בדומה לדני מינוג, אחותה של קיילי, שביצעה איתה את השיר ב־2 הופעות במלבורן. על פי מארגני מסע ההופעות, כרטיסים לכעשר הופעות בבריטניה נמכרו לחלוטין תוך 6 דקות בלבד.

האלבום "X" יצא בנובמבר 2007 ונכנס למקום ה-4 בבריטניה. עד היום מכר האלבום כמיליון עותקים, הישג זעום לעומת אלבומיה הקודמים. בארצות הברית האלבום הגיע למקום ה-139 בלבד.

לעומת זאת, לסיבוב ההופעות שהתחיל במאי 2008 היה ביקוש גדול וכלל בין היתר הופעות בגרמניה, צרפת, שוודיה, רוסיה ופינלנד. הכרטיסים לכל ההופעות אזלו ונגרפו עשרים ושבעה מיליון דולרים.

קריירה קולנועית

בשנת 1989, כיכבה מינוג בסרט "The Deliquents" (שבישראל נקרא "מרד האוהבים"). בסרט מתואר סיפור התבגרותה של נערה צעירה באוסטרליה של סוף שנות החמישים של המאה ה-20. בסרט מתואר סיפור התבגרותה של נערה צעירה באוסטרליה של סוף שנות החמישים של המאה ה-20. הסרט יצא לאקרנים עת הייתה מינוג בשיא הפופולריות שלה בסדרה "שכנים שכנים", דבר שגרם להצלחה מסחרית של הסרט. ב-1994 הופיעה לצידו של השחקן ז'אן-קלוד ואן דאם בסרט "Street Fighter", אך הסרט לא זכה לביקורות חיוביות רבות. סרטים נוספים בהשתתפותה של מינוג לא הצליחו למשוך קהל רב לאולמות הקולנוע.

בשנת 2000 השתתפה בסרט האוסטרלי "Sample People" לצד בן מנדלסון וג'ואל אדגרטון, אודות סוף שבוע אחד של שנים עשר צעירים בסידני, אוסטרליה. בשנת 2001 שיחקה מינוג את הפיה הירוקה בסרט "Moulin Rouge!‎" ובו שרה שורה מתוך "צלילי המוזיקה". ב-2002 תרמה את קולה לסרט המצויר "The Magic Roundabout", אשר יצא לאקרנים ב-2006; קולה של מינוג שימש גם בגרסה האמריקאית של הסרט. בנוסף לכך, שיחקה מינוג בתפקיד אורח בספיישל "מסע הארורים" של הסדרה הבריטית "דוקטור הו" בתור אסטריד פת'. בשנת 2012 השתתפה בסרט האימה האמריקאי "ג'ק ודיאן" של יוצר הסרטים העצמאי בראדלי רוסט גריי. בשנת 2018 כיכבה לצד גאי פירס בסרטו של סטיבן אליוט "ספארי מתנדנד".

מעמד ותדמית

מינוג בשנת 2012

לאורך חייה המקצועיים, זכתה מינוג להתעניינות תקשורתית רבה הן בבריטניה והן באוסטרליה מולדתה, בה נשמרה ההתעניינות בה אף בשנים שבהן הצלחתה המסחרית פחתה. הפרופיל הגבוה שלה, עובדת היותה מפורסמת, סיכל כמה פעמים את מאמציה להילקח ברצינות. אף חייה האישיים, כולל מערכות היחסים שלה, נסקרו במידה רחבה על ידי אמצעי התקשורת בעולם.

בשנותיה הראשונות, תדמיתה של מינוג הייתה תדמית "הבת של השכן", כפי שניתן לראות בווידאו קליפים הראשונים שלה מסוף שנות השמונים. עם השנים, הלכה ונגעה בנושאים יותר "מבוגרים", כדוגמת: מערכת יחסים בין מבוגרים ב־"Better The Devil You Know, לסביות ומלכות דראג ב־"What Do I Have To Do", מין טלפוני ב-"Confide in Me" המפורסם וזנות של ממש ב־"On a Night Like This". ב־"Put Yourself In My Place" מבצעת הזמרת מופע סטריפטיז קצר במעבורת חלל, ולבשה תלבושות חושפניות בווידאו קליפים רבים שלה, בין המפורסמים שבהם "Spinning Around" ו-"Can't Get You Out of My Head". עם זאת, מתייחסת מינוג לתדמיות המשתנות שלה בהומור, כפי שניתן לראות בווידאו קליפ לשיר "Did It Again" בו היא מופיעה מספר פעמים בתדמיות שונות (כפי שניתן לראות בתמונה מתוך הקליפ) כארבעה גלגולים של מהלך הקריירה שלה: "אינדי קיילי", "דאנס קיילי", "סקס קיילי" ו"קיילי החמודה", שנלחמות ביניהם בצורה אלימה אך מבודחת. תדמיתה המתפתחת ומיניותה הפתוחה גרמה להשוואה שלה עם הזמרת מדונה. מינוג הודתה שהערכתה למדונה השפיעה עליה. מעמדה של מינוג גרם לאזכורה במספר שירי פופ כדוגמת "Kylie Said To Jason" של "The KLF" בשנת 1989, "Kylie's Got A Crush On Us" של "BMX Bandits ב־1993, "Popstar" של "The Pretenders" ב־1999, "Do It With Madonna" של "The Androids" ב־2003 וכן בשירים נוספים.

ב־1993 עבדה מינוג עם הצלם ברט סטרן, שעבד בעבד עם מרילין מונרו. סטרן צילם את מינוג בלוס אנג'לס והשווה אותה למונרו, באומרו כי יש לה "חולשה ומודעות למצלמה בדומה למונרו". התחברותה עם אנשים כגון מעצב האופנה ז'אן פול גוטיה, הצלם סטפאן סנדאוי והמעצב ג'ון גאלינו הוסיפו לאמינותה.

במהלך הקריירה שלה בחרה מינוג צלמים שינסו ליצור לה תדמית חדשה, והתמונות הופיעו במבחר כתבי עת יוקרתיים ברחבי העולם החל מ"The Face" החדשני ועד ל"Vogue" ו"ואניטי פייר", דבר שגרם לפניה של מינוג להיות מוכרים לאנשים רבים בעולם. הסטייליסט המלווה את מינוג מספר שנים, ויליאם בייקר, טוען כי זו אחת הסיבות שבגללה למינוג יש מקום מרכזי יותר בתרבות הפופ של אירופה מאשר לאומנים אחרים המתרכזים במכירת תקליטים בלבד. היא הופיעה בתפקידי אורח במספר סדרות טלוויזיה בבריטניה ובאוסטרליה, אשר ניצלו את מעמד הידוענות שלה למטרות קומדיות.

חרף הצלחתה המסחרית וקבלתה בקרב קהלים רבים, מבקריה תיארו את נכונותה להציג את גופה כניסיון להסתיר חוסר כישרון. משמיציה, כפי שניתן לקרוא בספרה של מינוג "La La La", תיארו אותה כ"מבצעת חד־ממדית" וכ"יפה, אך חסרת שכל וחסרת כישרון". כפי שאמרה בהזדמנויות רבות, מינוג מודעת למקטרגים אותה ולביקורת המושמעת נגדה, ומנסה להוכיח בהופעות חיות רבות כי כשרונה אינו בגופהּ.

מינוג רמזה שעל אף שהקריירה שלה תשנה בסופו של דבר כיוון, היא מצפה להמשיך כזמרת, ולשנות את התדמית הסקסית שיצרה לעצמה. בעקבות ביקורות חיוביות שקיבלה ב־2003 על הופעות ג'אז שביצעה במועדוני לילה בפריז אמרה מינוג שייתכן שתיקח את הקריירה שלה לכיוונים אלה. במקום לזהות עצמה כזמרת מסוג מסוים, היא העריכה את עצמה באמירה: "עתה, יותר מאי פעם, אני מחשיבה עצמי כמבצעת [...] על הבמה נתתי וקיבלתי כל כך הרבה אנרגיה והתלהבות".

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן 1988: Kylie 1989: Enjoy Yourself 1990: Rhythm of Love 1991: Let's Get to It 1994: Kylie Minogue 1998: Impossible Princess 2000: Light Years 2001: Fever 2003: Body Language 2007: X 2010: Aphrodite 2014: Kiss Me Once 2015: Kylie Christmas 2018: Golden 2020: Disco 2023: Tension

אלבומי אוסף - אחרים 1988: The Kylie Collection 1992: Greatest Hits 2000: +Hits 2002: Confide in Me 2003: Greatest Hits: 87–97 2003: Greatest Hits: 87–99 2004: Artist Collection 2004: Ultimate Kylie 2007: Confide in Me: The Irresistible 2011: Hits 2011: The Albums 2000–2010 2012: The Best of Kylie Minogue 2012: The Abbey Road Sessions 2012: K25 Time Capsule 2016: Kylie Christmas: Snow Queen Edition 2019: Step Back in Time: The Definitive Collection 2022: Infinite Disco

מיני אלבומים 1989: Live and Other Sides 1989: Other Sides 2004: Money Can't Buy 2005: Showgirl 2007: Darling 2010: Pink Sparkle 2010: A Kylie Christmas 2011: Performance 2014: Sleepwalker 2015: Kylie + Garibay

הופעות

סיבובי הופעות

• 1998: Disco in Dream/The Hitman Roadshow
• 1990: Enjoy Yourself Tour
• 1991: Rhythm of Love Tour
• 1991: Let's Get to It Tour
• 1998: Intimate and Live
• 2001: On a Night Like This
• 2002: KylieFever2002
• 2005: Showgirl: The Greatest Hits Tour
• 2006–2007: Showgirl: The Homecoming Tour
• 2008–2009: KylieX2008
• 2009: For You, for Me
• 2011: Aphrodite: Les Folies Tour
• 2012: Anti Tour
• 2014–2015: Kiss Me Once Tour
• 2015: Kylie Summer 2015
• 2015–2016: A Kylie Christmas
• 2018: Kylie Presents: Golden
• 2018: Golden Tour

וידאוגרפיה

שנה	שם הסרט	תפקיד
1989	The Delinquents	Lola Lovell
1994	Street Fighter	Cammy
1995	Hayride to Hell	The Girl
1996	Bio-Dome	Doctor Petra von Kant
	Misfit
2001	Moulin Rouge!	The Green Fairy
2000	Sample People	Jess
	Cut	Hilary Jacobs
2006	The Magic Roundabout	Florence
2012	ג'ק ודיאן	טרה
2015	סן אנדריאס	סוזן רידיק
2018	ספארי מתנדנד	קייל האל
2021	הביתה!	סוזן (דיבוב)

פרסים ומועמדויות

פרסים ומועמדויות של קיילי מינוג
שנה	פרס	קטגוריה	עבודה מועמדת	תוצאה	מקור
1988	פרסי המוזיקה של ARIA	הסינגל הנמכר ביותר	"Locomotion"	זכייה
1989			"I Should Be So Lucky"	זכייה
		הזמרת הטובה ביותר	Kylie	מועמדות
		האלבום הנמכר ביותר		מועמדות
		אמן פורץ דרך - אלבום		מועמדות
		פרס הישג מיוחד	קיילי מינוג	זכייה
1989	פרסי המוזיקה הבריטית	הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר		מועמדות
	פרס דיסק הזהב של יפן	האמן החדש של השנה		זכייה
		סינגל השנה	"I Should Be So Lucky"	זכייה
1990	פרסי המוזיקה של ARIA	פרס הישג מצטיין	קיילי מינוג	זכייה
		הזמרת הטובה ביותר	Enjoy Yourself	מועמדות
	פרסי הווידאו קליפים של MTV	פרס בחירת הצופים הבינלאומי - MTV אוסטרליה	"Better the Devil You Know"	מועמדות
1991	פרסי המוזיקה העולמית	האמן האוסטרלי הנמכר ביותר של השנה	קיילי מינוג	זכייה
1992	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	Let's Get to It	מועמדות
1995			Kylie Minogue	מועמדות
		הקליפ הטוב ביותר	"Put Yourself In My Place"	זכייה
		הסינגל הנמכר ביותר	"Confide In Me"	מועמדות
	פרסי המוזיקה הבריטית	הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר	קיילי מינוג	מועמדות
1996	פרסי המוזיקה של ARIA	סינגל הפופ הטוב ביותר	"Where the Wild Roses Grow" (עם ניק קייב ודה באד סידס)	זכייה
		סינגל השנה		זכייה
		שיר השנה		זכייה
	פורין	הקליפ הבינלאומי הטוב ביותר		זכייה
1998	פרסי המוזיקה של ARIA	אלבום השנה	Impossible Princess	מועמדות
		הזמרת הטובה ביותר		מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		מועמדות
		סינגל השנה	"Did It Again"	מועמדות
	פרסי הווידאו קליפים של MTV	פרס בחירת הצופים הבינלאומי - MTV אוסטרליה		זכייה
1999	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	"Cowboy Style"	מועמדות
2000			"Spinning Around"	מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		זכייה
2001		אלבום השנה	Light Years	מועמדות
		הזמרת הטובה ביותר		זכייה
		סינגל הפופ הטוב ביותר		זכייה
		האלבום הנמכר ביותר		מועמדות
		סינגל השנה	"On a Night Like This"	מועמדות
		סינגל הנמכר ביותר		מועמדות
	פרסי המוזיקה הבריטית	הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר	קיילי מינוג	מועמדות
	פרסי אנשי השנה של GQ	שירותים לאנושות		זכייה
	פרסי Top of the Pops	אמן הריקוד הטוב ביותר		מועמדות
		סיבוב ההופעות הטוב ביותר	On a Night Like This Tour	זכייה
		Best Single	"Can't Get You Out of My Head"	זכייה
2002	פרסי המוזיקה של ARIA	אלבום השנה	Fever	מועמדות
		הזמרת הטובה ביותר		מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		זכייה
		האלבום הנמכר ביותר		זכייה
		סינגל הנמכר ביותר	"Can't Get You Out of My Head"	זכייה
		סינגל השנה	"Can't Get You Out of My Head"	זכייה
		פרס הישג מצטיין	קיילי מינוג	זכייה
	פרסי המוזיקה הבריטית	הקליפ הבריטי הטוב ביותר	"Kids" (עם רובי ויליאמס)	מועמדות
		האלבום הבינלאומי הטוב ביותר	Fever	זכייה
		הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר	קיילי מינוג	זכייה
		אמן הריקוד הטוב ביותר		מועמדות
	פרס המוזיקה המובילה של הונג קונג	עשרת האלבומים הזרים הנמכרים ביותר	Fever	זכייה
	פרסי המוזיקה ההונגרית	אלבום הפופ הזר הטוב ביותר		זכייה
	פרסי המוזיקה של MTV אירופה	האלבום הטוב ביותר		מועמדות
		הזמרת הטובה ביותר	קיילי מינוג	מועמדות
		אמן הריקוד הטוב ביותר		זכייה
		אמן הדאנס הטוב ביותר		זכייה
	פרסי הסרטים של MTV	הופעת הקמע הטוב ביותר	Moulin Rouge!	מועמדות
	פרסי הווידאו קליפים של MTV	פרס בחירת הצופים הבינלאומי - MTV אוסטרליה	"Can't Get You Out of My Head"	מועמדות
		הכוריאוגרפיה הטובה ביותר בקליפ		זכייה
		קליפ הדאנס הטוב ביותר		מועמדות
	פרס המוזיקה של NRJ	הזמרת הבינלאומית של השנה	קיילי מינוג	מועמדות
	פרסי Top of the Pops	סיבוב ההופעות המוביל	KylieFever2002	זכייה
	פרסי השואוביזנס של מועדון וראייטי	אישיות שואו-עסקית	קיילי מינוג	זכייה
	פרסי המוזיקה העולמית	האמן האוסטרלי הנמכר ביותר של השנה		זכייה
2003	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	"Come into My World"	מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		מועמדות
	פרס גראמי	הקלטת הדאנס הטובה ביותר	"Love at First Sight"	מועמדות
	פרסי אייבור נובלו	העבודה המבוצעת ביותר		מועמדות
			"In Your Eyes"	מועמדות
	פרסי המוזיקה של MTV אירופה	הזמרת הטובה ביותר	קיילי מינוג	מועמדות
		אמן הפופ הטוב ביותר		מועמדות
	פרס המוזיקה של NRJ	הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר		מועמדות
		אתר המוזיקה הטוב ביותר	Kylie.com	מועמדות
2004	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	Body Language	מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		מועמדות
	פרסי המוזיקה הבריטית	הזמרת הבינלאומית הטובה ביותר	קיילי מינוג	מועמדות
	פרס גראמי	הקלטת הדאנס הטובה ביותר	"Come into My World"	זכייה
	פרסי אייבור נובלו	השיר העכשווי הטוב ביותר	"Slow"	מועמדות
		הלהיט הבינלאומי של השנה		מועמדות
	פרסי מיוזיק ויק	קליפ הפופ הטוב ביותר		זכייה
2005	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	"I Believe in You"	מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		מועמדות
	פרסי המוזיקה הבריטית	זמרת בינלאומית	קיילי מינוג	מועמדות
	פרס גראמי	הקלטת הדאנס הטובה ביותר	"Slow"	מועמדות
2006	פרסי המוזיקה של ARIA	DVD המוזיקה הטוב ביותר	Kylie: Showgirl	מועמדות
	פרס גראמי	הקלטת הדאנס הטובה ביותר	"I Believe In You"	מועמדות
2007	פרסי המוזיקה החיה של וודאפון	הפקת המופעים הטובה ביותר	Showgirl: The Homecoming Tour	זכייה
	הארנה של ומבלי	פרס מיוחד	קיילי מינוג	זכייה
2008	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	X	מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		מועמדות
	פרסי המוזיקה הבריטית	האלבום הבינלאומי הטוב ביותר		מועמדות
		זמרת סולו בינלאומית	קיילי מינוג	זכייה
	פרס המוזיקה של NRJ	פרס הכבוד של NRJ		זכייה
2009	פרס גראמי	אלבום הדאנס/אלקטרוני הטוב ביותר	X	מועמדות
2010	פרסי המוזיקה של ARIA	הזמרת הטובה ביותר	Aphrodite	מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		מועמדות
	גינס שיאי עולם	מספר העשורים הרצופים הגדול ביותר בחמשת האלבומים המובילים (בריטניה) (אישה)	קיילי מינוג	זכייה
2011	פרסי המוזיקה של ARIA	היכל התהילה של ARIA		זכייה
	פרסי המוזיקה הבריטית	זמרת בינלאומית		מועמדות
2013	פרסי אנשי השנה של GQ	אשת השנה		זכייה
2014	ליברפול ארנה	פרס אייקון		זכייה
	פרסי המוזיקה העולמית	השיר הכי טוב בעולם	"Limpido" (עם לאורה פאוזיני)	מועמדות
2015	קרן יום אוסטרליה	אוסטרלי השנה בבריטניה	קיילי מינוג	זכייה
2017	פרסי Attitude של חג הבתולה	פרס האגדה		זכייה
2018	פרסי הרפרס בזאר	פרס אייקון המוזיקה		זכייה
2019	פרסי אנשי השנה של GQ	פרס אייקון		זכייה
	פרסי מיוזיק ויק	קמפיין יחסי ציבור	קיילי מינוג ומורי צ'למרס יחסי ציבור	מועמדות
		קמפיין שיווק אמנים	קיילי מינוג וברטלסמן מיוזיק גרופ	מועמדות
2020	גינס שיאי עולם	מספר העשורים הרצופים במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי (נשים)	קיילי מינוג	זכייה
	פרסי מיוזיק ויק	קמפיין שיווקי בקטלוג	קיילי מינוג וברטלסמן מיוזיק גרופ	זכייה
2021	פרסי המוזיקה של ARIA	האמן הטוב ביותר	Disco	מועמדות
		האלבום העכשווי הטוב ביותר למבוגרים		מועמדות
	פרסי המוזיקה של בילבורד	אלבום דאנס/אלקטרוני מוביל		מועמדות
2023	פרסי המוזיקה של ARIA	האמן הטוב ביותר	"Padam Padam"	מועמדות
		השיר הכי טוב		מועמדות
		סינגל הפופ הטוב ביותר		זכייה
		ההוצאה העצמאית הטובה ביותר		מועמדות
	פרסי המוזיקה של MTV אירופה	האקט האוסטרלי הטוב ביותר	קיילי מינוג	זכייה
2024	Billboard Women in Music Award	פרס אייקון		זכייה
	פרס גראמי	הקלטת הפופ דאנס הטובה ביותר	"Padam Padam"	זכייה
	פרסי המוזיקה הבריטית	אייקון גלובלי	קיילי מינוג	זכייה
		אמן בינלאומי		מועמדות
	פרסי המוזיקה של iHeartRadio	אמן הדאנס של השנה		בהמתנה
		שיר הדאנס של השנה	"Padam Padam"	בהמתנה

השתתפות ברשימות

• 2024: טיים 100

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קיילי מינוג (באנגלית)

• קיילי מינוג, ברשת החברתית פייסבוק
• קיילי מינוג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קיילי מינוג, ברשת החברתית אינסטגרם
• קיילי מינוג, ברשת החברתית טיקטוק
• קיילי מינוג, סרטונים בערוץ היוטיוב
• קיילי מינוג, ברשת החברתית Goodreads
• קיילי מינוג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• קיילי מינוג, באתר AllMovie (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר Metacritic (באנגלית)
• קיילי מינוג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קיילי מינוג, באתר אייטונס (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר ספוטיפיי
• קיילי מינוג, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר Last.fm (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר AllMusic (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר דיזר
• קיילי מינוג, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• קיילי מינוג, באתר Discogs (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר Songkick (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר Genius
• קיילי מינוג, באתר SecondHandSongs
• קיילי מינוג, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• קיילי מינוג, באתר בילבורד (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר טיידל (באנגלית)
• קיילי מינוג, באתר אמזון מיוזיק
• עמית קוטלר, אפרודיטה הכבולה, באתר ynet, 6 ביולי 2010
• אמיר צומר, 25 דברים ש (אולי) לא ידעתם על קיילי מינוג, באתר nana10‏, 27 ביולי 2012
• בי שפירו, הניו יורק טיימס, קיילי מינוג: הסיבוב השני של מלכת הפופ, באתר הארץ, 19 ביוני 2013
• איתי יעקב, קיילי מינוג חוגגת 25 שנות סטייל: "אני לא אוהבת שמגבילים אותי", באתר Xnet‏, 11 ביולי 2013
• נועה הרשקוביץ‏, האבולוציה הווידאו-קליפית של קיילי מינוג, באתר וואלה!‏, 24 במרץ 2014
• אבי גולדברגר‏, שנות אור: 50 השירים הגדולים של קיילי מינוג, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2018
• קיילי מינוג, במוסיכֵּיפּדיה של רדיו מוסיכיף 69FM
• קיילי מינוג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)