קיי סוויפט
קיי (קתרין) סוויפט (Kay (Katherin) Swift; 19 באפריל 1897 – 28 בינואר 1993) הייתה מלחינה אמריקאית בתחומי המוזיקה הקלאסית והקלה. האשה הראשונה שכתבה לחן מלא למחזמר בברודוויי ( Fine and Dandy ; 1930). שיר הנושא מן המחזמר ושירה ?Can't We Be Friends היו ללהיטים והפכו לסטנדרטים של ג'אז. בפרט נודעה עקב יחסיה עם המלחין ג'ורג' גרשווין שנמשכו כעשר שנים, לאחר מותו עיבדה מספר מיצירותיו.
 | |
| קיי סוויפט ובעלה, ג'יימס ורבורג, 1930 | |
| לידה |
19 באפריל 1897 מנהטן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1993 (בגיל 95) סאות'ינגטון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Katharine Faulkner Swift |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1930 |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| בן או בת זוג |
ג'יימס ורבורג |
| צאצאים |
Andrea Warburg |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תולדות חייה עריכה
סוויפט נולדה בניו יורק, אביה, שהיה מבקר מוזיקה נפטר בעודה ילדה. היא הצטיינה במוזיקה ולמדה הלחנה קלאסית בבית הספר ג'וליארד והופיע בשלישייה קלאסית. ב-1918 הכירה סוויפט, הלא יהודייה, את הבנקאי היהודי ג'יימס פול (ג'ימי) ורבורג (James Paul "Jimmy" Warburg; 1896–1969), בן לאחת המשפחות היהודיות הנכבדות והעשירות של העיר, והשניים ביקשו להנשא. דודו של ורבורג, יעקב שיף, התנגד לנישואין אך הוריו התירו. השניים נישאו ובין השנים 1919–1924 נולדו להם שלוש בנות.
בחורף 1926, עת שהה ורבורג באחד ממסעות העסקים שלו בגרמניה, נכחה סוויפט במסיבה בבית ידידם, הכנר יאשה חפץ. ג'ורג' גרשווין ישב, כתמיד במסיבות חברתיות, ליד הפסנתר. הקסם האישי וההומור שלו קסמו לקיי והשניים התאהבו. הזוג הנוצץ סוויפט וגרשווין החלו להראות יחדיו בציבור. באביב 1926 הפך הזוג ל"מסמר" המסיבות של החברה הניו-יורקית. הדבר נודע לוורבורג וגרם כאב לו ולשלוש בנותיהם המשותפות, אך קיי וגרשווין המשיכו ביחסיהם. גרשווין עודד את סוויפט להלחין בעצמה, דבר שאכן עשתה בהמשך חייה ובהצלחה. הרומן בין השניים נמשך עשר שנים, הם היו דומים מבחינה אינטלקטואלית ומבחינת תחביביהם, שניהם היו שנונים וקלילים ואגוצנטריים מספיק על מנת לא להתחשב בדעות המקובלות[1].
סוויפט החלה להלחין בעבור מחזות בברודוויי ואף כתבה שירים למילים מאת בעלה, שהשתמש בשם העט ג'יימס פול, הידוע שבהם הוא ?Can't We Be Friends שנכתב ב-1929. נישואיהם של ג'ימי ורבורג וקיי סוויפט הגיעו לקיצם ב-1934, אך גרשווין לא נשא אותה לאשה ואף עזב להוליווד ב-1936 (שנה לפני מותו). בהמשך הייתה סוויפט אחראית על המוזיקה הקלה בתערוכה העולמית של ניו יורק (1939), כתבה מוזיקה להצגת יחיד בשם "פריז 90" שהועלתה ב-1950 על ידי השחקנית קורנליה אוטיס סקינר ולבלט בכוריאוגרפיה של ג'ורג' בלנשין והייתה מלחינת הבית של אולם המוזיקה רדיו סיטי.
ב-1939 חיה עם רוכב רודיאו בחווה באורגון. ספרה על התקופה ?Who Could Ask For Anything More עובד לסרט בשם "אין רגע דל" (Never a Dull Moment)[2].
לקריאה נוספת עריכה
- Ohl, Vicki (2004). Fine & Dandy: The Life and Work of Kay Swift. Yale University Press. ISBN 0-300-10261-5.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קיי סוויפט (באנגלית)
קיי סוויפט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קיי סוויפט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קיי סוויפט, באתר Discogs (באנגלית)- קיי סוויפט, באתר SecondHandSongs
- מאמר אודות ערב מחווה לגרשווין וסוויפט ובו סקירה על שיתופי הפעולה המוזיקליים ביניהם
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ George Gershwin: a new biography by William Hyland pp. 104 - 106
- ^ "Never a Dull Moment", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)