קית' פלויד
קית' פלויד (באנגלית: Keith Floyd; 28 בדצמבר 1943 – 14 בספטמבר 2009) היה שף ידוען, אישיות טלוויזיונית ומסעדן בריטי, שהנחה תוכניות בישול ברשת BBC ופרסם ספרים רבים שמשלבים בין בישול למסעות. בטלוויזיה, סגנון ההגשה המיוחד שלו חיבב אותו על מיליוני צופים ברחבי תבל.
 | |
| קית' פלויד | |
| לידה |
28 בדצמבר 1943 רדינג, אנגליה |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 2009 (בגיל 65) דורסט, אנגליה |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, בית הספר ולינגטון  |
| מסעדות |
Floyd's Bistro Floyd's Restaurant Floyd's Chop House |
| טלוויזיה | ראו בהמשך |
| ספרים | ראו בהמשך |
|
www | |
  | |
שנותיו הראשונות עריכה
פלויד נולד בחוות פולי בסמוך לרדינג, ברקשייר ב-28 בדצמבר 1943. בן להורים ממעמד הפועלים, סידני ווינפרד פלויד. הוא גדל בדיור ציבורי בכפר ויוליסקומב בסאמרסט. הוריו התאמצו מאוד על מנת לאפשר לו ללמוד בבית הספר הפרטי ולינגטון בסאמרסט.[1] פלויד התמנה לכתב נוער עבור העיתון Bristol Evening Post ואחרי שצפה בסרט "זולו" החליט להצטרף לצבא הבריטי, הגיע לדרגה של סגן ברגימנט הטנקים המלכותי שם הוא נדנד לטבח של מועדון הצוות שיבשל ארוחות גורמה.[2] לאחר שלוש שנים, הוא נוכח לדעת שהוא והצבא "לא מתאימים זה לזה" ומצא תעסוקה במספר עבודות בעסקי ההסעדה בכלל זה מוזג, שוטף כלים ומקלף ירקות.[3]
קריירה עריכה
ב-1971, רכש פלויד שלוש מסעדות בבריסטול "פלויד ביסטרו" ברחוב הנסיכה ויקטוריה בקליפטון, "פלויד רסטורנט" בדרך אמה וייל ו"פלויד צ'ופ האוס" בדרך צ'נדוס, רדלנד, בריסטול.[4] כל שלוש המסעדות נקלעו למצוקה כספית. פלויד מכר אותן ואת הזכויות על שמו "פלויד רסטורנט" ועבר לדרום צרפת, שם שוב פתח מסעדה באיל-סיר-ל-סורג בווקלוז. אחרי שהוא שוב נקלע לקשיים פיננסיים, שב פלויד לאנגליה. בעזרת הלוואה מחבריו, הוא פתח מסעדה אחרת בדרך צ'נדוס, מכיוון שלא יכול היה להשתמש בשמו, שאת הזכויות עליו מכר, הוא קרא למקום פשוט בשם "רסטורנט" (מסעדה). המסעדה בדרך צ'נדוס הייתה מקום שהרבו לפקוד אותו שחקנים ואנשים אחרים בעלי השפעה מהטלוויזיה. ספר הבישול הראשון של פלויד, Floyd's Food, שפורסם לפני שהיה ידוען טלוויזיוני, זכה להקדמה מפי לאונרד רוסיטר, כוכב הסיטקומים Rising Damp ו-The Fall and Rise of Reginald Perrin בטלוויזיה הבריטית.
תפקידו הראשון של פלויד בעסקי השעשועים היה כשף רדיו ברדיו וסט, תחנת רדיו עצמאית בבריסטול. באותה שעה מפיק הטלוויזיה דייוויד פריצ'רד הציע לו פינה בתוכנית של ה-BBC אותה הגיש אנדי באטן פוסטר. הדבר הוביל ב-1984, לכך שהוצע לו לעשות את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלו עברו ה-BBC "פלויד על דגים" (Floyd on Fish) שהתחילה את נסיקתו המהירה לפופולריות לאומית. פלויד מעולם לא החשיב את עצמו כשף, בגלל שלא הייתה לו השכלה בכך.
סגנונו המיוחד, לפעמים המפוזר של הגשה, חיבב אותו על מיליוני צופים בעולם כולו.[5]
הוא היה ידוע בכך שהוא מבשל עם כוס יין ביד אחת, לפעמים באתרים בלתי שגרתיים כמו סירת דיג בים הגועש. הוא נחשב כחלוץ בכך שהוציא את תוכניות הבישול אל מחוץ לאולפן. השף המשיך והגיש את תוכניותיו באתרים שונים ברחבי תבל, בכללם צרפת, ספרד, איטליה, הודו, אוסטרליה וארצות הברית, בישל במקומות בסגנונו הכאוטי יוצא הדופן.[6]
הוא קנה וניהל את "מלטסטרס ארמס" בטאקנהיי, דבונשייר בשלהי שנות השמונים. כשהוא לא ניהל את המטבח, אחד השפים שהופקדו עליו היה ז'אן כריסטוף נובלי. הוא נראה יותר באזור הבר מאשר במטבח. כישלון מסעדת "מלטסטרס" הביאו לכדי פשיטת רגל.
חרף הצלחתו הטלוויזיונית, המשיך פלויד לסבול ממצוקה כספית ובעיות אישיות. הוא הכריז על פשיטת רגל ב-1996. העיתון דיילי מירו טען שהדבר קרה אחרי שהוא ערב להזמנת משקאות בסך של 36,000 פאונד.[7] הוא התגורר בקינסייל במחוז קורק, אירלנד תקופה מסוימת בשנות התשעים.
באפריל 2008 הוא נסע לסינגפור ולתאילנד על-מנת לבדוק מיזמים עסקיים בדרום-מזרח אסיה. עד למותו הוא לקח חלק פעיל במסעדת "פלויד'ס בראסרי" הממוקמת בחוף הנופש בורסארי באי התאילנדי פוקט. הייתה זו מסעדת השף הידוען הראשונה מאז ומעולם באסיה ובאי פוקט והיא משכה מספר רב של מעריציו של פלויד שזכרו את סדרות הטלוויזיה וספרי הבישול הרבים שלו.
פלויד הרבה לנסוע על-מנת לבשל מנות מקומיות ולבדר אנשים מסביב לעולם. בתוכניות הבישול שלו רואים אותו פעמים רבות שותה יין תוך כדי הכנת האוכל.[8]
התוכנית "קית' פוגש את קית'" (Keith Meets Keith),[9] שבה השחקן הקומיקאי קית' אלן ראיין את קית' פלויד, שודרה בערוץ 4 ב-14 בספטמבר 2009, וצפו בה קרוב למיליון אנשים. בתוכנית פלויד הודה שמחוץ לאולפן הוא נהג לשתות מתוך בדידות. מאוחר יותר התברר שפלויד התמוטט ונפטר מעט לפני שידור התוכנית.
הופעות אחרות בטלוויזיה עריכה
פלויד השתתף במספר פרקים של סדרת הילדים "בלמורי" (Balamory), כשף בשיר המתוק של סוזי, "סוזי'ס קוקינג".[10] ב-2006, הוא הופיע בתוכנית Ant and Dec's Saturday Night Takeaway של רשת ITV, כשהוא הדגים לילדים כיצד לאפות עוגה לדודתם בעוד דק העמיד בפניהם משימה לקשט את העוגה, כתוצאה מכך דק ניצח במשימה.[11]
הוקרה עריכה
הייתה מסעדת ביסטרו שנקראה על-שמו של פלויד באי קוסמוי, תאילנד (Floyd's Beach Bistro Restaurant).[12] היא שכנה במלון טונג סאי ביי. פלויד ביקר בה כשצילם את הסדרה Far Flung Floyd בתאילנד ופיתח ידידות קרובה עם המשפחה שבבעלותה המסעדה.[13]
חייו האישיים עריכה
כל ארבעת נישואיו של פלויד הסתיימו בגירושים. הוא הותיר אחריו בן ושתי בנות.[14]
1. ג'סמונד ראטלדג' – בן פטריק (נולד ב-12 בנובמבר 1968)
2. ג'ולי הטצ'ר (התחתנו ב-1983) – בת פופי (נולדה מעט אחרי חג המולד של 1983)
3. שונה מאלט (התחתנו ב-1991 בטורביי דבונשייר; התגרשו ב-1994)
4. תרזה מארי סמית (נישאו ב-1995 בעיר וולינגפורד, אוקספורדשייר, התגרשו ב-2008.
פלויד שהה שנים רבות בצרפת. בשנותיו האחרונות התגורר באביניון במחוז ווקלוז בדרום מזרח צרפת. [15]
פלויד העריץ את להקת הרוק "החונקים": הקטע המוזיקלי "Waltzinblack", גרסה מעובדת של הסינגל "Peaches" והגרסה הכלית של "Viva Vlad" היוו בסיס למוזיקת נושא של רוב תוכניות הטלוויזיה שלו. יו קורנוול, הגיטריסט והזמר לשעבר של "החונקים", נהג לנגן בגיטרה במסעדתו של פלויד בזמן היותו סטודנט בבריסטול והשניים נשארו חברים. בספרו Floyd's Cockney Cuisine, פלויד גם טען שהוא היה מעריץ נלהב של להקת האינדי/ פאנק Carter The Unstoppable Sex Machine.
מחלתו ומותו עריכה
ב-2002 נמסר שפלויד, שהיה מעשן כבד ושתיין כבד, סבל משבץ קל, למרות שהוא הכחיש זאת באוטוביוגרפיה שלו. בנובמבר 2004 נשלל רישיונו למשך 32 חודשים והוטל עליו קנס של 1,500 פאונד אחרי שהוא התנגש עם מכוניתו בכלי רכב, בזמן כשכמות האלכוהול בדמו הייתה פי שלושה וחצי מהמותר. [16] ב-2006 הוא אובחן כסובל מתת תזונה. [17] באוגוסט 2007 הוא אושפז בתאילנד אחרי שהתמוטט במסעדה. [18] הוא התמוטט בפאב בצ'סטרטון, סטפורדשייר ב-29 בינואר 2008 והובהל לבית החולים. הוא שוחרר ב-22 בפברואר ונסע לביתו בצרפת על-מנת להחלים. [19] הוא הבריא לחלוטין ועמד על רגליו מעט אחרי-כן. ב-14 בספטמבר 2008, בדיוק שנה לפני מותו, הוא נפל מהמיטה ולקה בזעזוע מוח. פרמדיקים עמלו שלוש שעות בניסיונות להחיות אותו והוא אושפז למשך מספר ימים.
ב-29 ביולי 2009, דווח שפלויד אובחן כסובל מסרטן המעי הגס. הוא עבר חמישה ניתוחים קשים, שהסירו תשעים אחוזים מהסרטן; לאחר מכן עבר סדרת טיפולים כימופרפיים בבית החולים בעיר נים. למרות שהיה חולה ושתיין כבד, הכבד שלו עבד בקיבולת של מאה אחוז. פלויד הלך לעולמו מהתקף לב, בגיל 65, ב-14 בספטמבר 2009, [20] בברידפורט דורסט, [21] בביתה של שותפתו סליה מרטין (שמה הקודם קונסטנדורוס, [22] נולדה ב-1944, היא אלמנתו של התסריטאי דייב מרטין). [23] ביום המחרת הגיבו על כך שפים בפני התקשורת. אנתוני ווראל תומפסון אמר עליו: "אני חושב שכולנו, השפים של הטלוויזיה המודרנית, חייבים לו את מחייתנו, הוא היה אבינו מולידנו". [24] מרקו פייר וייט אמר בריאיון ל-BBC שפלויד "עורר השראה באומה". פייר וייט גם אמר, "הדבר שמאוד עצוב הוא שחלק קטן מבריטניה מת היום ולעולם לא יהיה ניתן למצוא לו תחליף. הוא היה אדם יפהפה, היכולת שלו לגרום לאנשים לבשל רק באמצעות מילותיו והדרך בה הוא עשה דברים היא מיוחדת. אם אתה צופה בשפי הטלוויזיה כיום, אין להם את הקסם שלו. היום מאוד מאוד מאוד עצוב לתעשייה שלי ושנית לאומה." [25] זה למרות שבתוכנית "קית' פוגש את קית'", פלויד ביקר קשות את השפים של הטלוויזיה המודרנית בגלל שהם מקדמים את עצמם יותר מאשר את האוכל. [26] הלווייתו ההומניסטית של פלויד נערכה ב-30 בספטמבר 2009 בבריסטול. [27]
תוכניות הבישול עריכה
- Floyd on Fish (2 באוקטובר 1984)
- Floyd on a Pub Run (7 תוכניות, 23 ביולי 1985 - 27 באוגוסט 1985)
- Floyd on Food (6 תוכניות, 16 במאי 1986 - 27 ביוני 1986)
- Floyd on France (7 תוכניות, 1 בספטמבר 1987 - 20 באוקטובר 1987)
- Floyd on Britain and Ireland (9 בתוכניות, 30 באוגוסט 1988 - 1 בנובמבר 1989)
- Floyd's American Pie (6 תוכניות, 1 באוקטובר 1989 - 8 בנובמבר 1989)
- Floyd on Oz (9 תוכניות, 11 באפריל 1991 - 6 ביוני 1991)
- Floyd on Spain (7 תוכניות, 18 באוגוסט 1992 - 29 בספטמבר 1992)
- Far Flung Floyd (7 תוכניות, 13 ביולי 1993 - 24 באוגוסט 1993)
- Floyd on Italy (7 תוכניות, 12 ביולי 1994 - 23 באוגוסט 1994)
- Floyd on Africa (7 תוכניות, אפריל 1996 - מאי 1996)
- Best of Floyd (7 תוכניות, 1997)
- Floyd Uncorked (8 תוכניות, 2 בנובמבר 1998 - 21 בדצמבר 1998)
- Floyd on GMTV (ITV, 12 תוכניות, 16 בנובמבר 1998 - 24 בדצמבר 1998)
- Floyd Around the Med (9 תוכניות, 5 בינואר 2000)
- Capital Floyd (7 תוכניות, 4 בדצמבר 2000)
- Floyd's India (8 תוכניות, 29 באוקטובר 2001 - 17 בדצמבר 2001)
- Floyd's Fjord Fiesta (7 תוכניות, דצמבר 2001)
פלויד בטלוויזיה עריכה
- בסדרה Balamory (הופעת קמאו במספר פרקים)
ספריו עריכה
- Floyd's Food (1981)
- Floyd on Fish (1985)
- Floyd on Fire: Cooking Outdoors (1986)
- Floyd on France: Learn to Cook the Keith Floyd (1987)
- Floyd on Britain and Ireland (1988)
- Floyd in the Soup (1988)
- A Feast of Floyd (1989)
- Floyd's American Pie (1989)
- Floyd on Oz (1991)
- Floyd on Hangovers (1993)
- A Pinch of Rosemary (1993)
- Floyd on France (1993)
- Floyd on Spain/Keith Floyd's Guide to Spanish Cooking (1993)
- Far Flung Floyd: Keith Floyd's Guide to Southeast-Asia Cooking (1994)
- Floyd on Fire: Barbecue the Floyd Way (1994)
- Floyd on Italy (1995)
- Hot and Spicy Floyd (1996)
- Floyd on Africa (1996)
- Cognac Cookery (1996)
- Keith Floyd Cooks Barbies (1997)
- The Best of Floyd (1997)
- Floyd Uncorked (1998)
- Floyd on Fibre (1999)
- Floyds Fjord Fiesta (1998)
- Out of the Frying Pan: Scenes from My Life (2000)
- Floyd Around the Med (2000)
- Flash Floyd (2002)
- Floyd's India (2003)
- 100 Great Curries (2004)
- Floyd's Great Curries (2004)
- Floyd's China (2005)
- Floyd's Thai Food (2006)
- A Splash and a Dash: Cooking with Keith Floyd (2006)
- Stirred But Not Shaken: The Autobiography (2009)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קית' פלויד
קית' פלויד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- הבלוג של פלויד בblogspot.com
Keith Floyd (Obituary), The Telegraph, 14 September 2009- אתר המוקדש למתכוניו של פלויד
הערות שוליים עריכה
- ^ "השף הטלוויזיוני קית' פלויד נפטר מהתקף לב", Bristol Evening Post, 15 בספטמבר 2009
- ^ סוזי ראשטון, "פלויד במלוא אונו: שנה משובחת מצפה לנו עם השתיין אנין הטעם", אינדפנדנט, 11 באוקטובר 2007
- ^ קרולין צ'רצ'יל, "השפים חולקים כבוד לטבח 'השובב ומעורר ההשראה' קית' פלויד", The Herald Scotland, 15 בספטמבר 2009
- ^ "השף הטלוויזיוני קית' פלויד נפטר מהתקף לב", Bristol Evening Post, 15 בספטמבר 2009
- ^ "מחווה לשף הטלוויזיה קית' פלויד", BBC, 15 בספטמבר 2009
- ^ "בתמונות: קית' פלויד", BBC, 15 בספטמבר 2009
- ^ קיית מנסי, "השף פלויד ברח", Sunday Mirror, 3 ביוני 2007
- ^ סוזי ראשטון, "פלויד במלוא אונו: שנה משובחת מצפה לנו עם השתיין אנין הטעם", אינדפנדנט, 11 באוקטובר 2007
- ^ "קית' פוגש את קית'", ערוץ 4, 14 בספטמבר 2009
- ^ קרולין צ'רצ'יל, "השפים חולקים כבוד לטבח 'השובב ומעורר ההשראה' קית' פלויד", The Herald Scotland, 15 בספטמבר 2009
- ^ כריס מונקריף, "השף הידוען קית' פלויד הלך לעולמו בגיל 65", אינדפנדנט, 15 בספטמבר 2009
- ^ "מסעדת ביסטרו פלוידס' ביץ'", hospitality.zibb.com
- ^ "מלון טונג סאי ביי, באי קוסמוי, asiarooms.com
- ^ פול סימס, "קית' פלויד חולה במחלה מסתורית", דיילי מייל, 22 באפריל 2006
- ^ סוזי ראשטון, "פלויד במלוא אונו: שנה משובחת מצפה לנו עם השתיין אנין הטעם", אינדפנדנט, 11 באוקטובר 2007
- ^ "רישיונו של השף הטלוויזיוני נשלל בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול", BBC, 23 בנובמבר 2003
- ^ ג'רום טיילור ורוב שארפ, "קוקטיילים ולעיסה או שתיים - יומו האחרון של קית' פלויד", אינדפנדנט, 15 בספטמבר 2009
- ^ גורדון סמארט, "קית' פלויד התמוטט בתאילנד", סאן, 27 באוגוסט 2007
- ^ "השף פלויד מחלים בצרפת", BBC, 22 בפברואר 2008
- ^ ג'ני בות', "השף הטלוויזיוני הצבעוני קית' פלויד הלך לעולמו כתוצאה מהתקף לב", טיים מגזין, 15 בספטמבר 2009
- ^ רנה ג'ריטס, "שותפתו בברידפורט של השף הטלוויזיוני קית' פלויד נתונה בהלם כתוצאה ממותו הפתאומי", The Bridport News, 17 בספטמבר 2009
- ^ סיימון פרקוואר, "הספד: דייב מרטין", גארדיאן, 3 ביולי 2007
- ^ קית' פלויד, "נשים, יין ותהילה... המתכון שלי להרס עצמי", דיילי מייל, 9 בנובמבר 2009
- ^ "השף הידוען קית' פלויד מת", BBC, 15 בספטמבר 2009
- ^ "השף הידוען נפטר מהתקף לב", The Sydney Morning Herald, 16 בספטמבר 2009
- ^ "קית' פוגש את קית'", ערוץ 4, 14 בספטמבר 2009
- ^ "הלווייתו של קית' פלויד בבריסטול", thisisbristol.co.uk, 30 בספטמבר 2009