קי מטקומבה העליון
קי מטקומבה העליון (באנגלית: Upper Matecumbe Key) הוא אי מסוג קי, באיי הקיז העליונים, המהווה חלק משרשרת הפלורידה קיז שבמדינת פלורידה בארצות הברית.
.jpg) | |
| תצלום אוויר מ-1987 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
מפרץ פלורידה  |
| קואורדינטות | 24°55′05″N 80°38′06″W / 24.918°N 80.635°W |
| ארכיפלג | איי הקיז |
| סוג | קי |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| אזור זמן | UTC-5 |
  | |
דרך US1 (הכביש המהיר שמעל הים) חוצה את האי בין סמני מיל 79 ו-83.
האי נמצא דרומית מערבית לוינדלי קי וצפונית מזרחית לקי מטקומבה התחתון.
על האי ממוקמות חלק משכונות העיירה איילמורדה.
היסטוריה עריכה
השם "מטקומבה" מקורו בכינוי שניתן על ידי הספרדים לכל איי הקיז. שם זה מופיע על מפות ספרדיות ובתיאורים ספרדיים של הנצלת הספינות אטוצ'ה ומרגריטה שטבעו בשנת 1622. הממפה הספרדי דון חואן מאלודונלדו מציין בכתביו (משנת 1595) כי קי מטקומבה נמצא בין קי לאגו וקי בהאיה הונדה - ומציין ששם טבעה האטוצ'ה. ככל הנראה כוונתו לאי אחר והשם מתייחס לקבוצת האיים ולא לקי מטקומבה העליון או התחתון. כתבים אלו הטעו מחפשי אוצרות רבים אשר חיפשו את האטוצ'ה (זו התגלתה לבסוף על ידי מל פישר, ושרידה מוצגים במוזיאון מל פישר בקי וסט).
קי מטקומבה התחתון הופיע במפות הספרדיות בשם "מטקומבה וייחו" (Matecumbe Viejo - בספרדית: "מטקומבה הישן") בעוד שקי מטקומבה העליון נקרא במפות הספרדיות "מטקומבה נואבו" (Matecumbe Nuevo - מטקומבה החדש). במפות שונות מופיע השם בצורות כתיבה שונות: Matacombe, Matacumbe, Mateconbe, Mattecumbe, ו- Maticombe, ומדובר באחד השמות הראשונים שניתנו על ידי מגלים אירופאים לאיים, ככל הנראה על שם האינדיאנים האלימים שחיו בהם. צורת הכתיב "Matacombe" מקורה בתיאור מתקפה של אינדיאנים בה נהרגו תשעה חיילים ספרדיים בשנת 1571. ככל הנראה מקור השם בביטוי "להרוג אנשים" - "matar hombre" בספרדית, ומדובר בתיאור המקרה, אולם ישנם מלומדים הסברים שמדובר בעיוות של שם אינדיאני "גורגונבה". מלומדים אחרים סבורים שהשם האינדיאני הוא למעשה עיוות של השם הספרדי.
המתיישבים הראשונים באי היו בני משפחת פארקר, שהתיישב באי בעשור האחרון של המאה ה-19, וכן בני המשפחות ראסי ופינדר. בשל משפחתו הגדולה של פארקר (היו לו 12 ילדים שהתגוררו עם משפחותיהם באי) נודע האי בשם "פארקרוויל" (Parkerville).
הקמת הרכבת מעל הים ביוזמת הנרי פלאלגר שינתה את אופיו של האי, ובתים רבים נבנו בו בין השנים 1905 ו-1935.
מהנדס הרכבות ויליאם ק. קרום מיפה את האי בין השנים 1902- 1904 ובשנת 1907 רכש את האדמה וחלק אותה לחלקות עליהן נבנו הבתים הראשונים שלימים יהפכו חלק מהעיירה איילמורדה.
בשנת 1908, עם הגידול באוכלוסייה, נפתח באי סניף הדואר הראשון, וכן נבנתה באי תחנת רכבת ותחנת טלגרף. עיקר כלכלת האי התבססה על התיירות. באי פעלו מספר מועדונים, בהם מועדון דיג ומועדון שכונה "המושבה הקריבית" (Caribbee Colony) שנבנה על ידי ג'ורג' מריק. מועדנים אלה כללו מסעדות וחדרי אירוח, והמושבה הקריבית כללה גם אולם ריקודים עבור התיירים. במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1928 התגוררו באי 180 תושבים.
הוריקן יום העבודה בשנת 1935 והוריקן דונה בשנת 1960 גרמו נזק רב לבתי האי.
עם בניית הכביש המהיר מעל הים, וחיבור האי לפלורידה בשנת 1928 החלה תנופה בתיירות האי ונבנו אתרי נופש ומלונות נוספים באי.
באי ממוקמת אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה ואנדרטה נוספת לאזרחים שנהרגו בהוריקן של שנת 1935.