קלאנאדאנגלית Clannad) היא להקה אירית שפועלת מ-1970 במגוון סוגות מוזיקליות, החל ממוזיקה קלטית, דרך פופ רוק וכלה במוזיקת העידן החדש. רבים משירי הלהקה, מסורתיים וחדשים כאחד, הם בשפה האירית, שפת האם של כל חברי הלהקה, והיא נחשבת חלוצה בהצבת שפת מיעוטים בקדמת הבמה, באירלנד עצמה ובעולם כולו. ב-1999 זכתה בפרס גראמי על אלבומה Landmarks.

קלאנאד
מקום הקמה גווידור, מחוז דוניגול, אירלנד
תקופת הפעילות מ-1970
סוגה מוזיקה אתנית אירית
פולק
מוזיקה קלטית
פופ רוק
מוזיקת העידן החדש
רוק
חברת תקליטים פיליפס רקורדס
Gael-Linn Records
תקליטי RCA
www.clannad.ie
פרופיל ב-IMDb
חברים
מויה ברנאן
קיאראן ברנאן
נואל דוגאן
פול ברנאן (1970-1990, 2013-)
חברים לשעבר

פאריק דוגאן (1970–2016)

אניה (אניה ברנאן) (1980-1982)
קלאנאד בהופעה במסגרת הפסטיבלCeltic Connections בגלאזגו ב-19 בינואר 2007

ראשית הפעילות עריכה

קלאנאד נוסדה בכפר דור (אירית: Dobhar, אנגלית: Dore), בקהילת גווידור (אירית: Gaoth Dobhair, אנגלית: Gweedore), אחת משלוש קהילות הגיילטאכט (אזור דובר אירית) בצפון מערב מחוז דוניגול שבאירלנד, על ידי חמישה בני משפחה אחת: מויה (מוירה) ברנאן ושני אחיה קיאראן ברנאן ופול ברנאן, ושני דודיהם (אחים צעירים לאמם), התאומים פאריק ונואל דוגאן. חיי המשפחה היו משופעים במוזיקה: ליאו ברנאן, אביהם של שלושת האחים ברנאן, בן מחוז לאות', הופיע במשך שנים רבות בלהקת הקברט המשפחתית "סְליב פוֹי", ואמם, מוירה "באבה" ברנאן לבית דוגאן, ילידת גווידור, הייתה מורה למוזיקה. לליאו ובאבה נולדו תשעה ילדים. בשנת 1968 ייסד ליאו פאב בשם Leo's Tavern, ובו חלל להופעות, ששימש אותו לביצוע שירי הקברט שלו, ובה בעת איפשר לבני המשפחה הצעירים להתנסות בביצוע בפני קהל, בעיקר שירים פופולריים בני התקופה כגון החיפושיות, נערי החוף וג'וני מיטשל, אך גם שירים מסורתיים באירית.

בשנת 1970 השתתפו החמישה, כלהקה בשם An Clann As Dobhar (באירית: המשפחה מִדוֹר), בתחרות כישרונות צעירים המוקדשת לביצוע שירים באירית, מטעם חברת התקליטים גייל-לין (Gael-Linn) המתמחה בפולקלור אירי. הלהקה זכתה במקום הראשון, ובפרס הקלטת אלבום בכורה. לקראת צאת האלבום, שראה אור בשנת 1973, קיצרו חברי הלהקה את שמה לראשי התיבות Clannad, וזה היה גם שם האלבום, שכלל בעיקר שירי עם באירית בעיבודים אקוסטיים (נבל, חליל, מנדולינה, קונטרבס, גיטרות) בעלי אופי ג'אז רך, כשמויה סולנית ראשית, קיאראן סולן משני, ושאר החברים בקולות רקע. אף כי הרקע המוזיקלי של חברי ההרכב לא היה מסוגת המוזיקה האירית המסורתית, השילוב של שירה באירית עם כלים אקוסטיים מיקם אותם באופן טבעי על מיטב במות הפולק, בתקופה בה המוזיקה העממית והמסורתית באירלנד זכתה לפריחה חסרת תקדים.

בשנת 1974 יצא אלבומם השני, Clannad 2, שהופק על ידי דונל לאני, שכחבר ההרכבים אמט ספייסלנד, פלאנקסטי ומאוחר יותר הבות'י באנד, היה דמות מרכזית במהפכת הפולק האירית באותן שנים ובעשורים שלאחר מכן. אלבומם זה, גם הוא גדוש שירים באירית, התאפיין בצליל מסורתי, קצבי ומגובש יותר מקודמו, וזכה להצלחה מסחרית מסוימת. בשנותיה הראשונות הרבתה קלאנאד להשתתף בתחרויות, כגון הקדם-אירוויזיון האירי בשנת 1973 (עם השיר An Pháirc "השדה", שנכלל באלבומם הראשון), והפסטיבל הפאן-קלטי בשנת 1975 (עם השיר An Bealach seo 'tá Romham "הדרך הזו לפניי", שיצא כתקליט שדרים אך לא נכלל באלבום עד להוצאה מחודשת של האלבום הראשון בשנת 1997).

בשנת 1976 יצא אלבומם השלישי, Dúlamán, בהפקת ניקי ראיין. האלבום, בעל אופי דומה לקודמו, זכה להצלחה מסוימת ביבשת אירופה, בייחוד בגרמניה, בה היה ביקוש רב למוזיקת עם מרחבי אירופה. בעקבות זאת, החלה הלהקה לצאת מדי קיץ לסיבובי הופעות אינטנסיביים בגרמניה ומדינות שכנות, כשליאון, אח נוסף ממשפחת ברנאן, משמש כמנהל לוגיסטי ונהג. אלבומם הבא, Clannad in Concert, שיצא ב-1979, מבוסס על הקלטות מהופעות חיות בשווייץ, ומייצג חזרה לסגנון רך ורגוע יותר, אך גם את ראשית השימוש בשירת א-קפלה עם הרמוניות כמו-גרגוריאניות, שלימים היה מסממני ההיכר של הלהקה. כיוון זה נשמר גם באלבומם הבא, Crann Úll, בו מתארחת אחות צעירה יותר לבית ברנאן, אניה.

בשנת 1982 ראה אור האלבום השישי, Fuaim, המציין מפנה בכיוון המוזיקלי של קלאנאד, כשאניה מצטרפת כחברה קבועה בקלידים, וכן שולבו מוזיקאים אורחים בקלרינט, סקסופון וגיטרה חשמלית, ליצירת סאונד מלא ועכשווי יותר, שהרחיב מאוד את קהל הלהקה, בייחוד בבריטניה, אם כי פעילותה עדיין התמקדה בחוגי הפולק, כשרוב שיריה - המסורתיים והמקוריים - עודם באירית, ובצדם שירי עם באנגלית, בגאלית סקוטית, וכן נעימות כֵליות, רובן מיצירותיו של הנבלאי האירי בן המאות 17–18, טורלוך או'קארולאן, בדומה לכל אלבומיהם הקודמים. בהמשך אותה שנה עזבו את הלהקה אניה והמפיק המוזיקלי ניקי ראיין, ועברו להתמקד בפיתוח פרויקט מוזיקלי ייחודי, שלימים יזכה להצלחה מסחרית יוצאת דופן ברחבי העולם, וקלאנאד חזרה להרכב המקורי.

ההצלחה המסחרית עריכה

בתחילת שנות ה-80 הוחתמה הלהקה בחברת תקליטי RCA וב-1983 יצא אלבומה Magical Ring, הראשון שרוב שיריו באנגלית. בלט בו שיר הנושא מסדרת הטלוויזיה הבריטית "Harry's Game", שעסקה במשבר בצפון אירלנד. השיר, שמילותיו באירית, בסגנון הרמוניות רב-קוליות בליווי קלידים בלבד, הגיע למקום גבוה במצעד הפזמונים הבריטי, וזכה לביצוע במצעד הטלוויזיוני הבריטי Top of the pops, והביא את קלאנאד לתודעת הקהל הרחב. היה זה אלבומה הראשון של הלהקה שהגיע לזהב והיא זכתה למוניטין ברחבי התבל. זה גם היה האלבום הראשון שרוב שיריו באנגלית.

בעקבות הצלחת שיר הנושא של Harry's Game, הוזמנה הלהקה להלחין את הפסקול לסדרת הטלוויזיה "Robin of Sherwood". אלבום הפסקול שיצא ב-1984 זיכה את קלאנאד בפרס באפט"א באותה שנה, ומיתג אותה כיוצרת מוערכת ומבוקשת של פסקולים לסדרות וסרטים. בשנת 1985 יצא האלבום Macalla, שנפתח בשיר הרמוניות באירית הדומה באופיו ללהיטם מ-1983, אולם מלבד שיר עם נוסף באירית, יתר האלבום הוא שירים מקוריים באנגלית, בדרך כלל בכיוון פופ-רוק. הבולט בשירי האלבום הוא In a Life Time, דואט עם בונו, סולן להקת U2, בהשתתפות הסקסופוניסט מל קולינס (לשעבר בלהקת קינג קרימזון). אלבום זה חשף את הלהקה לראשונה לקהל הישראלי, הוא הגיע למקום ה-131 בבילבורד האמריקני וה-33 במצעד האלבומים הבריטי. ב-1986 יצא אלבום האוסף הראשון של הלהקה, The Collection, המשלב שירים מאלבומיהם החדשים עם כמה שירים מתקופתם המוקדמת.

כיוון הפופ-רוק המסחרי יותר הורגש ביתר שאת באלבום הבא, Sirius, שראה אור בשנת 1987, ובו שירים באנגלית בלבד. ברם, אלבום זה הצליח פחות מקודמיו, והלהקה נפנתה לשני פרויקטי פסקול נוספים - האלבום Atlantic Realm עבור סדרה תיעודית של ה-BBC ב-1988, והאלבום The Angel and the Soldier Boy עבור סרט הנפשה באותו שם, ב-1989. בשנה זו הוציאה הלהקה גם את אלבום האוסף Past Present, המתמקד בפעילותה מאז ראשית החוזה עם RCA, ואשר כלל גם שני שירים חדשים. האלבום נמכר בהצלחה רבה, התמקם בין עשרת הראשונים במצעד המכירות בבריטניה והפך לאלבום פלטינה.

ב-1990 עזב פול ברנאן את הלהקה, שהמשיכה כרביעייה, והוציאה את האלבום Anam. אלבום זה מסמן ראשית חזרה למוטיבים איריים אתניים, כשבצד כמה שירי פופ-רוק באנגלית מופיעים שני שירים באירית (אחד מהם Úirchill an Chreagáin מבוצע על ידי מויה כשירת סולו ללא ליווי, בדומה למסורת שירת השאן נוס העתיקה), וכן The Poison Glen, שיר מקורי באנגלית העוסק באגדת עם אירית ידועה, ושתי נעימות אקוסטיות. ב-1991 ביצעה הלהקה דואט עם פול יאנג, שהיה חלק מפסקול הסרט "Switch" אותו ביים בלייק אדוארדס. במקביל פצחה מויה ברנאן בקריירת סולו, וב-1992 השיקה את אלבומה הראשון, Máire (ככתיב שמה הפרטי באירית, שהגייתו המקובלת היא מוירה, אולם בדיאלקטים של דוניגול הוא מבוטא מויה). אלבום זה מתאפיין בסגנון וצליל דומה מאוד לזה של קלאנאד, והמשיך בקו המשפחתי, כאשר שלוש אחיות צעירות לבין ברנאן - אוליב, דיירדרה ובריג'ין - משתתפות בו בקולות רקע. שתי האחרונות הצטרפו כזמרות רקע גם לסיבובי ההופעות של קלאנאד בשנים הבאות (מכל האחיות והאחים, רק בארטלי, שהופקד על ניהול הפאב של אביהם ליאו, מעולם לא היה מעורב בפעילות של קלאנאד).

ב-1993 הוציאה הלהקה את האלבום Banba, שהיה מועמד לפרס גראמי. אלבום זה המשיך את מגמת החזרה לצליל אתני יותר, עם שלושה שירים באירית. ברם, את עיקר תשומת הלב משך השיר "I will find you", שהיה חלק מפסקול הסרט המוהיקני האחרון, ואשר בין מילותיו באנגלית שולבו גם מילים במוהיקן ובצ'רוקי. בהשפעת ההצלחה המסחררת של מופע המחול האירי ריברדאנס, חלה עלייה משמעותית בביקוש למוזיקה אירית ברחבי העולם. ביטוי ברור לכך מהווה האלבום הבא של קלאנאד, Lore, משנת 1996, ובו חמישה שירים באירית, יותר מכל אלבום אחר מאז ראשית חוזה ההקלטות עם RCA. השיר הפותח את האלבום, Croí Cróga "לב אמיץ", נכתב מקור עבור הסרט לב אמיץ אולם לא שולב בפסקול. גם אלבומם זה היה מועמד לפרס גראמי, אבל הפסיד לאלבום סולו של האחות (והאחיינית) אניה. באותה שנה זכתה הלהקה בפרס מפעל חיים של תעשיית התקליטים האירית. ב-1997 הוציאה הלהקה את האלבום Landmarks, המתאפיין בתכנים אישיים ובוגרים יותר (מוטיבי הזמן העובר והסתיו המופיעים בכמה מהשירים), בצד עיסוק באקלים הפיוס וההתחדשות באירלנד לאור תהליך השלום המתרקם בצפון האי, וכן נגיעות של מוזיקה אלקטרונית ברוח התקופה. זהו אחד האלבומים המצליחים ביותר באירלנד בכל הזמנים, ובשנת 1999 הוא זיכה את קלאנאד בפרס גראמי בקטגוריית מוזיקת העידן החדש.

לאחר Landmarks החליטה הלהקה על פסק זמן מפעילות, ומויה ברנאן נפנתה להתמקד בקריירת הסולו שלה.

בראשית המאה ה-21 עריכה

בשנת 2003 הוציאה הלהקה תקליט אוסף, The Best of Clannad: In a Lifetime, שהגיע למקום ה-23 במצעד מכירות האלבומים הבריטי וה-21 הגרמני. אלבום זה הוא בין הנמכרים ביותר שלהם. במקביל החלו חברי קלאנאד לפעול בנפרד, כאשר ב-2005 הקליטו האחים דוגאן אלבום כצמד וב-2006 יצאה מויה ברנאן למסע הופעות בהולנד. ב-19 בינואר 2007 הופיעו כל 5 חבריה המקוריים של הלהקה בפסטיבל מוזיקה קלטית שנערך בגלאזגו. במרץ 2008 יצאו חברי קלאנאד לראשונה מזה 12 שנים למסע הופעות בבריטניה, אירלנד ותאילנד. באוגוסט 2008 הוציאה הלהקה שני אלבומי אוסף עם חומרים מן השנים הראשונות לפעילותה. אלבום האולפן האחרון של קלאנאד, Nádúr, הופיע בספטמבר 2013 ובו השתתף גם פול ברנאן. הלהקה יצאה באוקטובר אותה שנה לסיבוב הופעות שהחל באוסטרליה וניו זילנד.

לאחר שבשנת 2016 נפטר פאריק דוגאן, ולאחר שמויה ברנאן אובחנה בפיברוזיס ריאתי אידיופתי, הפוגע ביכולת השירה שלה, החליטו חברי ההרכב על מסע הופעות עולמי, לסיכום 50 שנות פעילות ופרידה מאוהדיהם ברחבי העולם. כחלק ממסע ההופעות הקליטה הלהקה שני שירים חדשים, שצורפו לכעשרים שירים מהשלבים השונים של קיום ההרכב. מסע ההופעות החל בראשית 2020 אך נקטע בראשיתו בשל מגפת הקורונה, וחודש בראשית 2022.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא להקת קלאנאד בוויקישיתוף