קמיל מופה

שחיינית צרפתייה

קמיל מופהצרפתית: Camille Muffat; ‏28 באוקטובר 19899 במרץ 2015) הייתה שחיינית מצרפת, האלופה האולימפית במשחה ל-400 מטר חופשי (לונדון 2012), בעלת 3 מדליות אולימפיות אחת מכל סוג, שיאנית עולם במשחים ל-400 מטר חופשי ול-800 מטר חופשי (בריכת 25 מטר), בעלת 4 מדליות ארד מאליפויות העולם (שנגחאי 2011 וברצלונה 2013) ואלופת עולם (בריכת 25 מטר) במשחה ל-200 מטר חופשי. נהרגה בתאונת מסוק.

קמיל מופה
לידה 28 באוקטובר 1989
ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 2015 (בגיל 25)
ויז'ה קסטלי, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
שם לידה Camille Marie Manuella Muffat עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 71 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.83 מטרים
ספורט
ענף ספורט שחייה
הישגים
פרסים והוקרה
  • Champion des champions français de L'Équipe (2012)
  • אבירה בלגיון הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
שחייה
מתחרה עבור צרפתצרפת צרפת
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 2012 400 מטר חופשי
כסף לונדון 2012 200 מטר חופשי
ארד לונדון 2012 4x200 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה
ארד שנגחאי 2011 200 מטר חופשי
ארד שנגחאי 2011 400 מטר חופשי
ארד ברצלונה 2013 200 מטר חופשי
ארד ברצלונה 2013 4x200 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר)
זהב דובאי 2010 200 מטר חופשי
ארד דובאי 2010 4x200 מטר חופשי
אליפות אירופה בשחייה
כסף בודפשט 2010 4x200 מטר חופשי
ארד איינדהובן 2008 200 מטר מעורב אישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מופה נולדה בניס.

באליפות אירופה בשחייה שנערכה באיינדהובן, הולנד במרץ 2008 זכתה מופה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:13.63 דקות, אחרי מיריה בלמונטה מספרד שקבעה שיא תחרות חדש של 2:11.16 דקות ואוולין וראסטו מהונגריה (2:12.93 דקות).

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיימה מופה במקום חמישי במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:50.66 דקות, כשחיינית אחרונה היא קבעה ב"זינוק שליחות" תוצאה של 1:57.52 דקות, במקום 12 במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:12.36 דקות ובמקום 19 במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:40.29 דקות.

באליפות העולם בשחייה שנערכה ברומא, איטליה בשנת 2009 סיימה מופה במקום שמיני במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:10.85 דקות ובמקום שיבי במשחה לשליחות 4x200 מטר חופשי בשיא צרפת חדש של 7:48.44 דקות. כשחיינית אחרונה היא קבעה ב"זינוק שליחות" תוצאה של 1:56.82 דקות.

באליפות אירופה בשחייה שנערכה בבודפשט, הונגריה באוגוסט 2010 זכתה מופה במדליית כסף במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:52.69 דקות, אחרי הונגריה (7:52.49 דקות) ובריטניה (7:55.29 דקות). באליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה בדובאי, איחוד האמירויות הערביות בדצמבר אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא תחרות חדש של 1:52.29 דקות, לפני קייטי הוף מארצות הברית (1:52.91 דקות) וקיילי פלמר מאוסטרליה (1:52.96 דקות). ארבעה ימים קודם לכן, היא זכתה במדליית ארד במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בשיא אירופה חדש של 7:38.33 דקות, אחרי סין שקבעה שיא עולם חדש של 7:35.94 דקות ואוסטרליה (7:37.57 דקות) כשחיינית ראשונה היא קבעה שיא תחרות חדש בתוצאה של 1:53.17 דקות. נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי במשחה ל-100 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 52.41 שניות

שתי מדליות ארד באליפות העולם עריכה

באליפות העולם בשחייה שנערכה בשאנגחאי, סין בשנת 2011 זכתה מופה בשתי מדליות ארד, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:56.10 דקות, אחרי פדריקה פלגריני מאיטליה (1:55.58 דקות) וקיילי פלמר (1:56.04 דקות) ובמשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:04.06 דקות, שוב אחרי פלגריני (4:01.97 דקות) ורבקה אדלינגטון מבריטניה (4:04.01 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי במשחה שליחות 4x200 מטר בתוצאה של 7:52.22 דקות, כשחיינית ראשונה היא קבעה תוצאה של 1:57.83 דקות ובמקום תשיעי במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 54.28 שניות.

באליפות צרפת בשחייה שנערכה בדנקרק, בצפון צרפת לחופי הים הצפוני ב-19 במרץ קבעה 2012 קבעה מופה שיא צרפתי חדש של 4:01.13 דקות. במסגרת סבב תחרויות "מאר נוסטרום" בתחרות שנערכה בקנה או רוסיו, בדרום צרפת לחופי הים התיכון ב-6 ביוני אותה שנה היא קבעה במשחה ל-200 מטר חופשי שיא צרפת של 1:54.66 דקות, והוכיחה שהיא מוכנה היטב למשחקים האולימפיים.

אלופה אולימפית עריכה

באולימפיאדת לונדון (2012) זכתה מופה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אולימפי חדש של 4:01.45 דקות, לפני אליסון שמיט שקבעה שיא אמריקאי חדש של 4:01.77 דקות והאלופה האולימפית היוצאת רבקה אדלינגטון (4:03.01 דקות). מדליית כסף במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:55.58 דקות, אחרי אליסון שמיט שקבעה שיא אולימפי חדש של 1:53.61 דקות ולפני ברונט באראט מאוסטרליה (1:55.81 דקות) ומדליית ארד במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:47.49 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה שיא אולימפי חדש של 7:42.92 דקות ואוסטרליה (7:44.41 דקות). כשחיינית ראשונה היא קבעה תוצאה של 1:55.51 דקות.

שיאנית עולם עריכה

באליפות צרפת בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה באנז'ה ב-16 בנובמבר אותה שנה קבעה מופה במשחה ל-800 מטר חופשי שיא עולם חדש של 8:01.06 דקות, שיפור לשיא בן ה-4 שנים של אלסיה פיליפי מאיטליה (8:04.53 דקות). שבוע לאחר מכן, באליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה בשארטר שבצרפת זכתה ב-3 מדליות זהב במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:52.20 דקות במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא עולם חדש של 3:54.85 דקות ובמשחה שליחים 4x50 מטר משולב חופשי[1].

באליפות העולם שנערכה בברצלונה שבספרד בשנת 2013 זכתה מופה בשתי מדליות ארד, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:55.72, אחרי מליסה פרנקלין מארצות הברית (1:54.81 דקות) ופדריקה פלגריני (1:55.14 דקות) ובמשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:48.43 דקות, אחרי ארצות הברית (7:45.14 דקות) ואוסטרליה (7:47.08 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום שביעי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:07.67 דקות, בשלב המוקדמות היא קבעה תוצאה של 4:05.53 דקות ועלתה מהמקום החמישי.

מותה עריכה

במרץ 2015 השתתפה קמיל מופה בתוכנית המציאות Dropped, יחד עם קבוצה של כוכבי ספורט צרפתים. היא הייתה אחת מעשרה נוסעים ואנשי צוות שנהרגו כאשר שני מסוקים התנגשו באוויר בזמן צילום התוכנית בצפון-מערב ארגנטינה.

שיאים אישיים עריכה

בריכה אולימפית עריכה

  • 100 מטר חופשי: 53.97 שניות (2011)
  • 200 מטר חופשי: 1:54.66 דקות (2012)
  • 400 מטר חופשי: 4:01.13 דקות (2012)
  • 800 מטר חופשי: 8:23.60 דקות (2012)
  • 200 מטר מעורב אישי: 2:09.37 דקות (2009) שיא אירופה בעבר
  • 400 מטר מעורב אישי: 4:38.23 דקות (2008)

בריכת 25 מטר עריכה

  • 200 מטר חופשי: 1:52.20 דקות (2012)
  • 400 מטר חופשי: 3:54.85 דקות (2012) שיא עולם
  • 800 מטר חופשי: 8:01.06 דקות (2012) שיא עולם

ראו גם עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קמיל מופה בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תחרות שליחים שבה השתתפו בכל קבוצה שני שחיינים ושתי שחייניות ששחו את סגנון החתירה.