קמפוס סאלס
מנואל פראז דה קמפוס סאלס (בפורטוגזית: Manuel Ferraz de Campos Sales, 15 בפברואר 1841 - 28 ביוני 1913) היה פוליטיקאי ומדינאי ברזילאי, שכיהן כנשיא הרביעי של ארצו. סאלס שימש בתפקידים רבים במהלך חייו, ביניהם עורך דין, נציג מחוזי (3 פעמים), ראש הנבחרים, שר המשפטים, סנטור וכן מושל מדינת סאו פאולו בין השנים 1894 ו-1897. הוא נבחר להיות נשיאה הרביעי של רפובליקת ברזיל, וכיהן בתפקיד בין השנים 1898 ו-1902. בתקופתו חלו בברזיל רפורמות כלכליות מחמירות וקפדניות.
 | |||||
| לידה |
15 בפברואר 1841 קמפינס, סאו פאולו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1913 (בגיל 72) סנטוס, סאו פאולו | ||||
| מדינה | ברזיל | ||||
| מקום קבורה |
| ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית הפדרלית | ||||
| |||||
| חתימה |
  | ||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
יליד קמפינאס, סאו פאולו, בתקופת האימפריה הברזילאית, קמפוס סאלס למד ועסק במשפטים לפני שנבחר לסגן המושל המחוזי של מחוז סאו פאולו מטעמה של המפלגה הליברלית בשנת 1867. הוא הפך לחבר מארגן במפלגה הרפובליקנית הפדרלית בסאו פאולו בשנת 1871, ונבחר לייצג את המפלגה בפרלמנט המחוזי בשנת 1881 ולייצג את המחוז באספה הכללית (הפרלמנט של האימפריה הברזילאית) בשנת 1885. הוא היה רהוט, עקרוני ולעיתים נחשב לשועל פוליטי. קמפוס תמך בהפלת המונרכיה בראשות פדרו השני, קיסר ברזיל והקמת רפובליקה פדרלית במקומה שתדמה בממשלתה למוסד השלטוני בארצות הברית.
בשנת 1889 ביצע דאודורו דה פונסקה הפיכה צבאית שהדיחה את המונרכיה והקימה משטר צבאי שהכריז על הקמת הרפובליקה הברזילאית הראשונה שהייתה למדינה פדרלית. עם הקמת הרפובליקה שימש קמפוס סאלס כשר המשפטים בממשלתו של דאודורו דה פונסקה ובנה את הבסיס המנהלי והשיפוטי של הרפובליקה החדשה. לאחר שהתמודד עם הסכסוכים הפוליטיים בשנות ה-90 של המאה ה-19, הוא נבחר לנשיא בשנת 1898 והחליף את הנשיא הקודם, פרודנטה דה מוראיס, בהנהגת המפלגה הרפובליקנית הפדרלית. ממשלתו ידועה בעיקר בזכות שחזור יציבות כלכלית במדינה לאחר משבר שקדם לה ויצירת התהליך המדיני שאפיין את הרפובליקה עד 1930.
קמפוס נבחר לנשיאות ברזיל באווירה של מרידות אזוריות ופוליטיקה מפלגתית שברירית, קמפוס סאלס הכריז על עצמו עם בחירתו מעל הפוליטיקה מפלגתית. הוא ביטא את מדיניות המושלים, בה ממשלות מושלי מדינה מכהנות סיפקו צירים לקונגרס הפדרלי שהיו נאמנים לצורך הלאומי ולא המדיני של הקונגרס הפדרלי בתמורה לאי התערבות בענייני פנים של המדינות. בהסתמך בכבדות על חוזקותיהן הכלכליות והדמוגרפיות של המדינות הגדולות, הסתובבה המערכת הפוליטית סביב סאו פאולו ומינאס ז'ראיס במה שנודע בתור "רפובליקת הקפה בחלב"; שתי מדינות אלו היו המייצרות הראשיות של הקפה והחלב והיו בעלות תפקיד מרכזי בכלכלה הלאומית, מה שהוביל לשליטתן על הפוליטיקה הלאומית במשך מספר עשורים. הדדיות זו יצרה היררכיה של אינטרסים ונאמנות משתלבים שהיה תקף ממועצות מקומיות ועד לממשל הלאומי הנשיאותי.
במשבר הכלכלי המאופיין באינפלציה ובספקולציות משתוללות, שכונה בפורטוגזית "אנצ'ילמנטו", קמפוס סאלס העדיף את השיקום הפיננסי בראש סדר העדיפויות של הממשל הברזילאי הפדרלי. כשהוא מחוזק מ"הלוואת המימון" שעליה ניהל משא ומתן עם משפחת רוטשילד, ביצעה הממשלה מדיניות מטבע של דפלציה, קיצצה בהוצאות, נטשה את העבודות הציבוריות הגדולות (התשתיות הלאומיות למיניהן), הגדילה מיסים ומכסים והדגישה את חשיבותה של החקלאות על פני התעשייה. על אף אי פופולריות ניכרת במדיניותו, עד שנת 1902 שיקמה מדיניות זאת של קמפוס את האוצר הלאומי ואת מעמד המטבע הברזילאי.
לקראת הבחירות בשנת 1902, סאלס פרש מהפוליטיקה ואת מקומו בראשות המפלגה הרפובליקנית פדרלית החליף רודריגס אלווס, שלאחר ניצחון בבחירות של 1902 הפך לנשיא היורש של קמפוס סאלס. סאלס יצא לאחר מכן לגמלאות ושב להתגורר במדינת סאו פאולו. הוא נפטר בסנטוס, מדינת סאו פאולו, בשנת 1913.
קישורים חיצוניים עריכה
- קמפוס סאלס, אנציקלופדיה (באנגלית)
- קמפוס סאלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)