קניון גלן

קניון גלן (באנגלית: Glen Canyon) הוא קניון שנחצב על ידי נהר הקולורדו ומשתרע בדרום מזרח מרכז יוטה ובצפון אריזונה בתוך אזור "צוקי השני" (Vermillion Cliffs) ברמת קולורדו.

בשנות ה-60 של המאה ה-20, נבנה בקניון סכר, בשם סכר קניון גלן ומאחוריו נוצר מאגר המים אגם פאוול. הסכר הוקם בקניון גלן לאחר מאבק מוצלח שניהל ארגון איכות הסביבה הוותיק מועדון סיירה, בהנהגת דייוויד ברואר (David Ross Brower‏; 2000-1912) כנגד הכוונה להקים סכר אחר שהיה אמור להציף את הקניונים באזור המונומנט הלאומי דינוזאור (Dinosaur National Monument) המוגן על ידי הממשל הפדרלי על פי החלטת נשיא ארצות הברית. כחלק מההבנות שהושגו במהלך מאבק זה, הסכים מועדון סיירה שלא להתנגד להקמת סכר בקניון גלן. ברואר הבין את גודל טעותו רק לאחר ששט בקניון לאחר שההחלטה לבנות את הסכר התקבלה, אבל בטרם הוצף הקניון, וניסה לפעול לשווא לעצור את הפעלת הסכר.

תיאור כללי עריכה

קניון גלן, אותו הציף אגם פאוול, היה בפועל יותר עמק צר שמדרונותיו תלולים מאשר קניון. הקניון תואר כ"ארץ פלאות של נקיקים, צריחים, צוקים ונקרות". הגאולוג ג'ון וסלי פאוול (John Wesley Powell‏; 1902-1834), שנתן לקניון את שמו בעת סיורו במקום ב-1869, תיאר אותו כ"ארץ של יופי ותהילה", הסופר וולאס סטנגר (Wallace Earle Stegner‏; 1993-1909), שביקר במקום ב-1947, העריך כי הקניון יוכל לשמש בפוטנציה כפארק לאומי מעולה, והסופר אדוארד אביי (Edward Abbey) כתב שקניון גלן היה "חלק מגן העדן המקורי של כדור הארץ".^[1]

הקניון תואר כ"לב הביולוגי של הקולורדו" בשל הצמחייה השופעת על גדות הנהר ובית הגידול על מדרגות הנהר הנמוכות המרובות. בקניון נמנו 79 מיני צמחים, 189 מיני עופות ו-34 מיני יונקים.^[2]

היסטוריה עריכה

קניון גלן

סביב 1956 תכננו ארכאולוגים וביולוגים מאוניברסיטת יוטה ומהמוזיאון של צפון אריזונה חפירות הצלה בחלקו התחתון של קניון גלן, שעמד להיות מוצף במי האגם שמאחורי הסכר שתוכנן. לשם כך הם קיבלו מענקי מחקר משירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. בין 1958 ל-1960 נערכו ארבעה שלבי מחקר ויחד עם סקרים שבוצעו לפני 1957 נתגלו 250 אתרים ארכאולוגיים.

חפירות עריכה

חפירות החלו בקיץ 1958 ב-16 אתרים. על סמך הממצאים הועלתה ההשערה שהתושבים הפרהיסטוריים שהתגוררו ביישובי קבע ברמות שדרומית לקניון גלן, וברמת קמינגס (Cummings Mesa), עיבדו את הקרקע בחלקו התחתון של קניון גלן על בסיס עונתי, ולקטו חומרי גלם. על מנת להוכיח את השערת היישוב העונתי, נבחנו קריטריונים כדוגמת מבני מגורים, מיקומן של מערכות דרכים, קיומם של מבנים טקסיים, מידת הנפוצות של אתרי קבורה, והיחס בין שכבות טבעיות ותרבותיות. ארבעה סוגים של אתרים תוארו בסקר: אתרים פתוחים על טרסות סלע, אתרי דרדרת מתחת לצוקים, אתרי מחסה באזורים מוגנים מתחת לצוקים בולטים ואתרי מחסה במערות בקירות הקניון. אתרים פתוחים היו הסוג הנפוץ ביותר משתי גדות הנהר. ברוב האתרים, שמרביתם מחנות של הנאוואחו נמצאו שברי כלי אבן, קרמיקה או שניהם. אתרי דרדרת כמעט שלא הותירו חותם.

מרבית השרידים התרבותיים שנתגלו היו כלי אבן מחודדים שכללו ראשי חץ, מגרדות, מקדחים, סכינים, מקצצים, וכלים לטחינת מזון. פטרוגליפים נמצאו בכל רחבי הקניון. "דמויות שנוצרו בחריתה ובניקור מתארים כבש הרים, דמויות אנושיות, עופות, טביעות ידיים ועקבות בעלי חיים. צורות גאומטריות נעו ממעגלים וספירלות לתבניות מסובכות בקווים ישרים. לדמויות האנוש היו גופים משולשים. דמויות מצוירות נתגלו משני צדי הנהר....פטרוגליפים מאיכות כזו לא קיימים ברמות הסמוכות לקניון גלן".

תקופות התרבויות הפרהיסטוריות עריכה

מהמחקרים עולה שהכרונולוגיה של הפרהיסטוריה של חלקו התחתון של קניון גלן משתרעת מהמאה הראשונה לספירה ועד המאה ה-15, וההיסטוריה הרשומה מתחילה מ-1776":

שלהי תקופת קולעי הסלים II‏ (Late Basketmaker II Era‏; 500-50 לספירה) מיוצגת בכמה אתרים. בדיקות תיארוך פחמן-14 משרידי מדורות הן מ-250 ועד 440 לספירה (פלוס/מינוס 80 שנים). תקופת קולעי הסלים III אינה מיוצגת בחלקו התחתון של קניון גלן, אבל מתועדת בקניון נאוואחו, יובל גדול הנשפך לגדה השמאלית של הקולורדו, בתחומי האזור הגאוגרפי של קניון גלן. בתקופת קולעי הסלים III החל השימוש בכלי קרמיקה שנשרפו בתנור. מקובל להניח שתרבות קולעי הסלים נמשכה מעבר לתקופת פואבלו I.
תקופת פואבלו I‏ (Pueblo I Era‏; 900-750 לספירה) – שרידים מתקופה זו נתגלו ב"רוק קריק" (Rock Creek – "ערוץ הסלע") בחלקו התחתון של קניון גלן, ובקניון נאוואחו. כלי החרס שייכים למשפחות קרמיות שונות (Kana-a Black-on-white, Deadmans Black-on-red, and Kana-a Gray) שנעשו ממרבצים שנמצאו באתר המכונה "גומחת הלטאה" (Lizard Alcove). פואבלו I היא התקופה המתועדת בצורה הטובה ביותר בקניון נאווחו, שהתחילה בערך בשנת 800 ונמשכה 200 שנים.
תקופת פואבלו II‏ (Pueblo II Era‏; 1100-900 לספירה) – ותחילת תקופת פואבלו III היא התקופה המתועדת בצורה הטובה ביותר בקניון גלן ומקבילה להתיישבות ברמת קמינגס.
הופי – ילידים מאזור ג'דיטו (Jeddito) התיישבו בקניונים במאה ה-14.

מרבית החרסים שנתגלו בקניון הראשי נוצרו ככל הנראה ברמות, אם כי ייתכן שחלק מכלי החרס נוצרו בחלקו התחתון של קניון גלן. מרבצי חרסית נתגלו לאורך הנהר יחד עם כמה כלי חרס גסים, שייתכן שיוצרו שם. לאורך חלקו התחתון של קניון גלן נתגלו ארבעה קברים בלבד בשלושה אתרים. מצבורי אשפה נדירים במרבית האתרים. אלו הן עובדות נוספות המעידות על שהות עונתית בלבד של ציידים וחקלאים במקום.

התקופה ההיסטוריות עריכה

ההיסטוריה הכתובה על קניון גלן מתחילה במשלחת המחקר של האבות הפרנציסקנים הספרדים פרנסיסקו אטנסיו דומינגס וסילבסטרה ולס דה אסקלנטה שיצאה ב-1776 מסנטה פה שבניו מקסיקו במטרה להגיע לקליפורניה.

הגאולוג ג'ון וסלי פאוול, שעל שמו המאגר מאחורי הסכר, סייר במקום פעמיים ב-1869 וב-1872 והדפיס תיאור מפורט ב-1875 של מסעות המחקר שערך (Explorations of the Colorado River and Its Canyons).^[3] משלחתו של ג'ון ווסלי פאוול גם נתנה את השם לקניון. באוקטובר 1869 כתב פאוול ביומנו על הקניון "נתקלנו במקבץ נפלא של תצורות, קירות מגולפים, קשתות מלכותיות, עמקים צרים ועמוקים (באנגלית גלן (Glen), מילה שמקורה סקוטי), ערוצי גומחות, תלים ומונומנטים. החלטנו לקרוא לו קניון גלן".^[4]

המחלוקות על הקמת הסכר עריכה

למרות ריחוקו של המקום מיישובים ועיירות נערכו במקום שיוטים לאורך הקניון. וחלקם, דוגמת הסופר וולאס סטגנר, שהיה במקום ב-1947, גם כתבו על כך. עם זאת, כשנפלה ההחלטה על הקמת סכר קניון גלן לא פעל מועדון סיירה, ארגון איכות הסביבה הגדול ביותר אז בארצות הברית כנגד ההחלטה. הארגון התמקד בניסיון המוצלח למניעת הקמת סכר אחר, שהיה חלק ממיזם אגירת מי נהר הקולורדו ב"פארק אקו" (Echo Park), באזור המונומנט הלאומי דינוזאור (Dinosaur National Monument) המוגן על ידי הממשל הפדרלי על פי החלטת נשיא ארצות הברית.

מנהיג הארגון דייוויד ברואר סייר בקניון גלן בתחילת שנות ה-60, אחרי שהסכר כבר כמעט הושלם, ורק אז הבין את גודל טעותו. הוא ניסה לשווא למנוע את הפעלת הסכר. ב-1963, כשבניית הסכר כבר הייתה בעיצומה, הדפיס מועדון סיירה ספר שכתב ברואר על קניון גלן, בשם "המקום שאיש לא הכיר" (The Place No One Knew), שבו קונן על אובדן הנקיק הנופי לפני שלרוב הציבור האמריקני היה סיכוי לבקרו, או אפילו לדעת על קיומו. בינואר 1963 ביקר ברואר בחדר הסגלגל שבבית הלבן בניסיון אחרון להציל את קניון גלן מהצפה - אבל נכשל בניסיונו לשכנע את נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי.^[5]. כנגד ברואר נטען כי היה בידיו מידע מספיק על הייחודיות של קניון גלן, קודם לכך שנוכח בה במו עיניו. וולאס סטגנר למשל אמר לברואר "אקו אינו מגיע לקרסוליים של גלן" ("Echo doesn't hold a candle to Glen").

ניסיון זה שינה את גישתו של ברואר לשימור הסביבה והוא הפך קיצוני יותר ופחות נוטה לפשרות. תהליך דומה עבר ג'ון מיור בעקבות הניסיון שנכשל למנוע את הקמת סכר אושונסי (O'Shaughnessy Dam), בעמק נופי בתחומי הפארק הלאומי יוסמיטי. הקמת הסכר בקניון גלן חישלה את ברואר במאבק למניעת הקמת סכר נוסף על הקולורדו בתחומי הגרנד קניון. משלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 חידשו מועדון סיירה וארגוני איכות סביבה נוספים את התביעה לייבש את אגם פאוול בחלקו התחתי של קניון גלן.

לקריאה נוספת עריכה

Jennings, Jesse D. Glen Canyon: An Archaeological Summary. University of Utah Press, Salt Lake City, Utah, 1966, republished 1998. ISBN 0-87480-584-8.
Long, Paul V. Jr. Archaeological Excavations in Lower Glen Canyon, Utah, 1959-1960. Museum of Northern Arizona Bulletin No. 42 – Glen Canyon Series No. 7. The Northern Arizona Society of Science and Art (Flagstaff, 1966)
Crampton, C. Gregory. Ghosts of Glen Canyon: History Beneath Lake Powell, revised edition (2009). ISBN 978-0-87480-946-6
Eliot Porter (Photographer), Daniel P Beard (Preface), David Brower (Foreword) (Eds., 1997). The Place No One Knew - Glen Canyon on the Colorado Publisher: Gibbs Smith, Publisher; Cmv edition (July 21, 2000). ISBN 978-0-87905-971-2.
Fowler, Don D. The Glen Canyon Country, (2011). ISBN 978-1-60781-134-3